הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב אורי סדן
פיטורי עובדת בהריון ב"הסכמתה" / ארץ חמדה גזית 72034
בפני בית הדין ארץ-חמדה גזית בצפת הובאה תביעה בנושאי פיטורי עובדת בהריון. התובעת עבדה במשרת הוראה חלקית אצל הנתבעת. לקראת סוף שנת הלימודים הודיעה הנתבעת לתובעת שהיא מפוטרת עקב קיצוצים. במהלך שימוע שנעשה לתובעת הודיעה התובעת שהיא בהריון. בפגישה נוספת הסביר ב"כ הנתבעת לתובעת את סיבת הפיטורין והציע לה להמשיך לעבוד אצלו ללא התחייבות להעסקה קבועה. במהלך השנה הבאה התובעת לא עבדה אצל הנתבעת. לטענת התובעת היא התנגדה לפיטוריה בשל ההריון ועל כן פיטוריה אינם חוקיים. ב"כ הנתבעת טען שהוא הבין מהתובעת שהיא מסכימה לפיטוריה, והפיטורים חוקיים. במהלך הדיון התברר מעמדם ההלכתי של דיני העבודה וחיוב הוצאות משפט.
התחייבות מעסיק לשמור על חפצי עובד / ארץ חמדה גזית 70038
התובעת עבדה כמלצרית בחברה להפקת אירועים. לטענתה, האחראי עליה אמר לה להניח את תיקה הפרטי במקום מסוים ולהתחיל לעבוד, ובמהלך הערב נגנב לתובעת פלאפון שהיה בתיק. התובעת תובעת מהחברה 1800 ₪ על שווי הפלאפון. כמו כן, היא תובעת את שכר עבודתה שלא שולם לה עד כה. הנתבעת מודה שלא שולם לתובעת שכרה, אך היא מכחישה את אחריותה על הפלאפון. לטענתה אומנם אין היא יודעת מי אמר לעובדת להניח את התיק באותו מקום, אך ההנחיות של החברה הן שאין להשאיר חפצי ערך בתיקים ואין החברה אחראית לחפצים שיגנבו מהתיקים.
מחילה על תשלום חלק מעבודה / ארץ חמדה גזית 68019
בפני בית הדין בכפר סבא נדון תביעה של גנן כלפי בעל בית. בעל הבית היה חייב לגנן כספים על עבודות קודמות. בשלב מסויים סוכם ביניהם על פרויקט גדול, שבמהלכו נוצרו חילוקי דעות, והפרויקט הופסק חלקית. לאחר מכן הגנן חזר לדרוש חוב כספי שקדם לפרויקט הגדול וכן דרש כספים עבור עבודות שביצע בפרוייקט מעבר למה שסוכם. בית הדין מברר האם מאופן התנהגות הצדדים מוכח שהגנן מחל על החוב?
ביטוח חיים - למוטב או ליורש/ ארץ חמדה גזית 74080
היורש טען שאין לאשר מתן ביטוח החיים למוטב בפוליסה בטענות שונות - סכסוך בין המנוח למוטב ושינוי נסיבות. בית הדין דחה את טענות היורש.
מחלוקת על מכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 75020
בית הדין דן בסכסוך בין שני סוחרי ארבעת המינים, דיון שנסב בעיקרו על מחלוקות עובדתיות ביחס לכמות הסחורה שהועברה. כדי להכריע בהן דן בית הדין והכריע במעמדן ההלכתי של שתי סוגי ראיות: 1. עד פסול שהתקבל על ידי הצדדים - והיחס לשבועת עד אחד בימינו. 2. נאמנותו של תובע המחזיק בידו שיק ביטחון פתוח החתום על ידי הנתבע.
מחלוקת בנוגע לבניה לא-חוקית על גג בית משותף / ארץ חמדה גזית 71106
מתוך פסק הדין: מבחינה הלכתית התנהגותו של הנתבע מוגדרת כגזל שיטתי, באמצעות כיבוש שעל אחר שעל ברכוש המשותף בבנין המגורים. בית הדין נדרש במקרה זה להציל עשוק מיד עשקו.
מחלוקות בין שכנים / ארץ חמדה גזית 72113
בית הדין עסק בכמה מחלוקות שבין שכנים: בנוגע למיקומם של מזגן וקולטי שמש, בנוגע לנזילות של מי גשמים, ועוד.
צדק הלכתי כלכלי וחברתי
המלצות מכון כת"ר הוגשו לאחרונה לוועדת טרכטנברג והציגו את עמדת ההלכה באשר לדרישות המחאה האחרונה. ההמלצות הראו כי גם למשפט העברי יש מה לומר בנושאי כלכלה וחברה
*מחלוקות בעקבות שיפוץ של מחסן / ארץ חמדה גזית 72055
תביעה לפירעון מוקדם של הלוואה בהיתר עיסקא / ארץ חמדה גזית 76003
התובע דרש להחזיר הלוואה שניתנה בהיתר עיסקא לצורך בנית בניין קודם לזמן הפירעון עקב עיכובים בבנייה שלא באשמתו. בית הדין הכריע שהואיל ובדיני הלוואה ההלכה היא שניתן להחזירה לפני הזמן גם נגד רצון המלווה, ובנוסף כיוון שפועל זכאי להפסיק את עבודתו בכל שלב ממילא בהיתר עיסקא שלפנינו רשאי התובע להשיב את הכסף לנתבע בצירוף דמי ההתפשרות על הרווחים עד מועד בקשתו להחזירה, והרי הוא כפועל שחוזר בו בחצי ימיו.
עבודת ילדים בחופשת הקיץ
חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)
בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.
ערעור על פסק דין שקנס מוכר שביטל מכר דירה / ארץ חמדה גזית 76105
התובעים שילמו דמי רצינות לנתבע לשם רכישת דירה הנמצאת בתחילת בניה. אחרי שנתיים, הנתבע הודיע לנתבעים שאינו מעוניין למכור להם את הדירה. התובעים פנו לבית הדין שע"י המועצה הדתית בצפת אשר פסק להם שבנוסף להחזר התשלומים שניתנו לתובע, ישלם הנתבע קנס של 75,000 ש"ח כיוון שהוא חזר בו מהתחייבותו וחל עליו קללת "מי שפרע". פסק דין זה הוא ערעור בהסכמה על פסק הדין הקודם, המבוסס על סדרי בית הדין לפיהם הערעור יעסוק רק בטענות של: (א) טעות בהלכה; (ב) טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות; (ג) פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון. בפסק הערעור קיבלו בית הדין את הקביעה של בית הדין קמא שהנתבע הוא שביטל את המכירה; את השומה שעשה בית הדין בצפת לחוב; וכן את הפיצוי על הוצאות המשפט. מאידך, פסק הערעור פטר את הנתבע מתשלום הקנס. כיון ש'דמי רצינות' אינם נחשבים לגמירות דעת למכר, אלא הסכמה עקרונית שאם יתבטל המכר יאבדו דמי הרצינות, או יחזרו ללקוח. וממילא הדבר נחשב להסכמה שאפשר יהיה לחזור, ואין מקום לחייב קנס בגלל קללת 'מי שפרע'. זאת בנוסף לקשיים לחייב קנס זה במכירת קרקעות, ובפרט בהתחייבות למכור נכס שלא בא לעולם.
קבלת תרומות מלא-יהודים
מאמר זה עוסק בכללי האסור והמותר בקבלת סיוע מלא-יהודים, הן פרטיים, הן מדיניות והן גופים דתיים. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 125.
קבלת תרומות מלא-יהודים: גרסה מורחבת
גרסה מורחבת של המאמר בעניין זה שפורסם בכתב העת אמונת עתיך
משפחות ברוכות ילדים ושיעור העוני בישראל – בין נתונים לפרשנות
שעור הילודה משפיע על רמת החיים של המשפחה אך זו כשלעצמה אינה מהווה סיבה לעוני. הסיבות לעוני נעוצות בתחום ההשכלה המקצועית אשר בהעדרה שעור ילודה גבוה מעמיק את העוני.
תגובה לדו"ח העוני 2018: ירידה ניכרת ברמת העוני האובייקטיבי במדינת ישראל
ניתוח של נתוני דו"ח העוני לשנת 2018 מלמד שמצבם האובייקטיבי של העניים השתפר וכן שהדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.
תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה
יש לשלם למפעילת משפחתון חצי ממה שהובטח. לגבי שיעור התשלום – יש לנכות את ההוצאות שנחסכו למטפלת עקב ההשבתה, ולשלם לה חצי מהנזק הממשי שנגרם לה עקב ההשבתה בלבד. הפיצוי של המדינה הוא לעצמאים ולא ללקוחות שלהם, ולכן ההורים ישלמו למטפלת את מה שנקבע לעיל והמדינה תיתן פיצוי על חלק מהנזק שנותר.
סדר קדימויות להקצאת משאבי החייאה על פי ההלכה
במצב בו משאבי הטיפול מוגבלים יש להעדיף טיפול בחולים שסיכויי החלמתם גבוהים על פני טיפול בחולים שסיכויי החלמתם אפסיים, וכן יש להעדיף טיפול בחולים שמשך הטיפול הצפוי בהם קצר, כדי להציל חולים רבים יותר. אין לדחות טיפול בזקנים ובנכים באשר הם. פורסם בעיתון בשבע גיליון 894.
חוות דעת בעניין התכנית הכלכלית של ראש הממשלה מחודש יולי 2020
1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.
סמכות ואחריות המדינה בעניין בריאות הציבור
תחום בריאות הציבור נמצא באחריות הממשלה ובסמכותה לקבל כל החלטה הנראית לה כמיטיבה עם הציבור, בין אם מדובר בהחלטה הפוגעת בחופש התנועה או העיסוק של האזרחים מחד ובין אם מדובר בהחלטה העשויה לגרום לאבדן חיים מאידך. כל עוד ההחלטות מתקבלות בשיקול דעת, כאשר טובת האזרחים עומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות, הן אינן יכולות לעמוד לביקורת שיפוטית. המאמר פורסם בספר "מכת מדינה" בהוצאת מרכז תורה ומדינה.
ז.ג. ערך העבודה והזכות לחופשה
חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.
ז.ב. משך יום העבודה ושעות נוספות
משך יום העבודה נקבע לפי מנהג המדינה שכיום משתקף בחוק שעות העבודה והמנוחה, אשר מחד קיצר מאד את משך יום העבודה ביחס למה שהיה מקובל בזמן הגמרא ומאידך קבע כי הפסקות עבור אוכל ותפילה יעשו על חשבון זמנו של העובד. לחוק זה יש מעמד של מנהג בלבד. לפיכך, עובד המבקש להתפלל בזמן העבודה חייב להגיע לסיכום נאות עם המעסיק על אופן דיווח שעות העבודה.
השתתפות הרשות המקומית בפעולות אסורות
מאמר זה עוסק בתמיכה של רשות מקומית בפעולות אסורות או בפעולות שיש לגביהן מחלוקת הלכתית. המאמר פורסם בתחומין מא.
פירוק שותפות למכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 73162
(1) בשותפות שלא נקצב משכה רשאי כל אחד מהצדדים לדרוש את פירוק השותפות בכל עת. (2) מוניטין הוא בגדר רכוש על בסיס "דינא דמלכותא". (3) לא כל גידול בפעילות עסק פירושה יצירת מוניטין. (4) חלוקת רכוש בין שותפים אמורה להתבצע בדרך של גוד או אגוד (קנה או אקנה) אולם בנסיבות מסוימות רשאי בית הדין להחליט במסגרת פשרה כי צד אחד יקנה את חלקו של הצד השני.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - תוכן ענינים מקוון
א.א. דיני עבודה - הלכה לכולם
כמעט כל אדם נפגש בחלקים השונים של דיני הממונות במהלך חייו. לפיכך חובתו של כל אדם לדעת את חובותיו וזכויותיו על פי התורה.
הערכת עובדים ודיני לשון הרע
במערכת בה הערכת עמיתים נחשבת לדבר מקובל, הרי שעצם הכניסה למערכת נחשבת להסכמה לביצוע הערכה והדבר מותר ללא חשש איסור לשון הרע. במידה וניתנה הסכמה מפורשת או הסכמה מכללא לקיומה של הערכה, המעסיק רשאי לאמץ את מסקנותיה ולנקוט בצעדים כאלו ואחרים תוך הסתמכות עליה.
א.ב. ייחודם של דיני עבודה - עקרון החירות
התורה מתייחסת ליחסי העובדה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים שכן התורה מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו.
ב.א. הגדרת פועל וקבלן
בהלכה מסווגים כל סוגי הסכמי העבודה תחת אחת משתי הגדרות: פועל או קבלן. הסיווג לא נעשה לפי גובה השכר או המעמד החברתי אלא לפי מהות ההסכם שבין שני הצדדים
ב.ג. חוזה ומנהג
ההלכה מכירה בזכותם של צדדים לכרות ביניהם הסכם כרצונם. לכן במקרים רבים שני צדדים רשאים לקבל על עצמם בהסכמה הסדר ממוני השונה מזה המופיע בתורה. כך רואה ההלכה גם את "מנהג המדינה" המשמש כעין חוזה בלתי כתוב ושכשם שהחוזה המפורש עדיף על ההלכה, כך גם המנהג.
ב.ד. מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה
הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי המדינה, מתייחסת לחוקים אשר מטרתם לשמור על ביטחונם ושלומם של תושבי המדינה, כגון, הדין הפלילי. אולם אין פירושה שיש תוקף לדין האזרחי. בתחום זה, ההלכה מוכנה להעניק תוקף אך ורק לחוקים אשר נועדו לתקן בעיה חברתית נקודתית.
ב.ה. מעמדם ההלכתי של חוקי העבודה
חוקי העבודה נחקקו כדי לתת מענה לבעיה מסויימת, לצמצם את מימדי העוני, ולשמור על יציבות השלטון ולכן יש להם תוקף הלכתי.
ב.ו. מעמדם ההלכתי של הסכמים קיבוציים וחקיקה משלימה
על פי ההלכה הסכם קיבוצי אינו חל אלא על העובדים המאוגדים, ולא על העובדים שאינם מאוגדים, אלא אם כן השר חתם על צו הרחבה המחיל את ההסכם על כלל העובדים.
ב.ז. מעמדן ההלכתי של פסיקות בתי המשפט
למרות שלחוקי העבודה ישנו תוקף מחייב, אין לפסיקות בתי המשפט, ובכלל זה, בתי הדין לעבודה ואפילו בית המשפט העליון, כל תוקף הלכתי שכן הם מוגדרים מבחינה הלכתית כערכאות שאין להתדיין בפניהן, זאת למעט פסיקה הנראית לבית הדין טובה וראויה שראוי היה לתקנה לתועלת הציבור.
ב.ח. הסכם עבודה המנוגד לחוק
אחד המאפיינים המייחדים את חוקי העבודה במדינת ישראל הוא היותם "חוקי מגן" כלומר חוקים שנועדו להגן על העובד בכל אופן ולכן אינם ניתנים להתניה. כאשר ההלכה מכירה בתוקפם של חוקי המגן היא מכירה גם ביכולתם לגבור על הסכמת הצדדים.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק א: פתיחה - תוכן עניינים
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ב: הלכה חוק ומנהג - תוכן עניינים
א.ג. ייחודם של דיני עבודה – הגנה על העובד
התורה רואה את קיום חוזה העבודה מצידו של המעביד כמצוה ועל הפרתו מטילה איסורים חמורים. הדבר נובע מהבנת מצבו הנחות בדרך כלל של העובד והרצון להגן עליו מפני עושק שכרו.
ג.א. משא ומתן שלא בתום לב – אונאת דברים
אחת הדרישות היסודיות ביותר של התורה מהאדם היא להתנהל בדרך של יושר ואמת. לפיכך אין להפריז בחשיבות ההקפדה על אמירת אמת בשעה שמנהלים משא ומתן לפני כריתת הסכם עבודה. אם הצדדים לא עשו כן עשוי הדבר להוות עילה לביטול ההסכמות שהושגו.
ג.ב. שכר החורג מהמקובל - המימד המשפטי
הסכמה על תשלום שכר עבודה חריג, נמוך או גבוה באופן ניכר מטווח המחירים המקובל אינה ראויה אך אינה ניתנת לביטול.
ג.ג. שכר החורג מהמקובל – המימד המוסרי
אסור למעסיק לנצל את תמימותו של העובד ולסכם איתו על שכר הנמוך באופן ניכר מטווח המחירים המקובל.
ג.ג. טעות במשא ומתן
משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.
ג.ה. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים
ההלכה רואה בביטול שרירותי של הסכם מעשה בלתי מוסרי. למרות זאת, כל עוד לא נעשה מעשה קנין יכולים הצדדים לחזור בהם גם מהסכמתם להתקשרות, וגם מתנאי ההתקשרות אולם יש לשמור את השימוש ביכולת זו למקרים בהם נוצר כורח אישי או כספי.
ג.ו. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים שגרמה לנזק כספי
בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על ביטול הסכם העבודה הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש ולכן הדבר אסור ובמידה ונעשה הוא עשוי להצדיק פיצוי.
ג.ז. סיכום שלא בסמכות
כאשר נציג של המעסיק חרג מסמכותו והתחייב לתנאים טובים יותר מאלה שהוסמך לתת ההסכם בטל אלא אם כן מדובר בנציג של חברה בע"מ שאז ההסכם מחייב את החברה על פי החוק ועל פי ההלכה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ג: משא ומתן לכריתת הסכם עבודה - תוכן עניינים
ד.א. ההשלכות של כריתת הסכם עבודה
חוזה העבודה, כיתר החוזים בהלכה, נכרת אך ורק באמצעות מעשה קניין. עד שלא נעשה מעשה קניין לא קיימת מחויבות של הצדדים לקיומו של החוזה וממילא יכולים הם לחזור בהם, הן מעצם הנכונות ליצירת יחסי העבודה והן מפרטים שונים שעלו במשא ומתן ביניהם.
ד.ב. אופן כריתת הסכם עבודה
הסכם העבודה מחייב רק אם נעשה קניין. בהלכה נקבעו מעשי קניין מיוחדים לנדל"ן, למטלטלין השונים, ולהתחייבויות אישיות וכך גם להתקשרות בין עובד ומעסיק.
ד.ג. תוכן הסכם העבודה וחשיבותו
הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים לפחות: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק. הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.
ד.ד. נוסח חוזה עבודה
הצעה לחוזה עבודה מינימלי העומד בדרישות ההלכה והחוק
ד.ה. הארכת הסכם העבודה
הארכת ההסכם כמוה כיצירת הסכם חדש, על כל המשתמע. אי לכך, אם שני הצדדים מעוניינים בהמשך הקשר עליהם לעשות מעשה קניין על הסכמתם. אם הצדדים לא סיכמו דבר, מלבד הארכת ההסכם, אזי הם יהיו מחויבים לתנאים שנהגו בתקופה הראשונה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ד: כריתת הסכם עבודה - תוכן עניינים
ה.א. דרישות בלתי סבירות מהעובד
החירות המוחלטת של העובד מתבטאת גם בבחירתו לעשות מלאכות שנראות לאנשים אחרים כמלאכות משפילות ואפילו מבזות. זאת כיוון, שעצם בחירתו לעבוד על מנת להביא טרף לביתו, כבוד יש בה ולא השפלה.
ה.ב. התחייבות לשנים ארוכות
התורה אסרה על עבדות של יהודי ליהודי אפילו באופן זמני ואפילו אם זו נעשתה בהסכמה. מכח איסור זה נאסרה התקשרות הכובלת את העובד למשך זמן ארוך משלש שנים.
ה.ג. הסכמה לתשלום מחיר מופרז במצב של מצוקה
חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.
ו.א. עבודה בהסכם חלקי
במקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם באופן מלא תנאי ההסכם שלא הוגדרו יהיו על פי מנהג המדינה.
ו.ב. תקופת ההעסקה בהיעדר הסכם מלא
בהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, המגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה במועדים הקבועים בחוק המשקף את מנהג המדינה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ה: הסכמי עבודה פסולים - תוכן עניינים
ו.ג דרישות התפקיד בהיעדר הסכם מלא
כאשר עובד נשכר מבלי שתוגדר מהות עבודתו, על העובד לבצע כל משימה אותה יבקש ממנו המעסיק במשך כל תקופת ההעסקה.
ו.ד. שיעור השכר בהיעדר הסכם מלא
כאשר הצדדים לא סיכמו מראש על גובה השכר מרכיביו או תנאיו המעסיק מחוייב לשלם את המחיר הנמוך ביותר בו ניתן להשיג עבודה מסוג זה, במקום זה ובאיכות זו.
ו.ה. עבודה ללא כל הסכם והנהנה לא מעוניין בה
כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, או כאשר הצדדים סיכמו על עבודה אחת ובפועל בוצעה עבודה אחרת או עבודה נוספת והמעסיק אינו מעוניין בה בכלל, הוא רשאי לדרוש מהעובד להחזיר את המצב לקדמותו ולא לשלם על השירות ממנו כלל לא נהנה.
ו.ו. עבודה ללא סיכום והנהנה מעוניין בה
כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד, ולאחר מעשה המעסיק מעוניין בה הוא חייב לשלם על השירות שקיבל, למרות שכלל לא ביקש. שיעור התשלום תלוי במידת הנחיצות של העבודה למעסיק.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ו: עבודה ללא הסכם מלא
ג.ד. טעות במשא ומתן
משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - הזמנה לקבוצת לימוד
קבוצת הוואטסאפ ללימוד משותף בספר אורות החושן של הרב אורי סדן יוצאת לדרך! מוזמנים להירשם עכשיו!
ב.ב. יחסי עובד מעביד
חוקי העבודה מעניקים זכויות נרחבות למי שבינו ובין מעסיקו נוצרה מערכת יחסים המוגדרת "יחסי עובד ומעביד". הגדרתה המדוייקת של מערכת יחסים זו אינה מופיעה בחוק והיא נעשית לפי "מבחן מעורב" שקבעו בתי המשפט . הואיל ו"המבחן המעורב" הפך להיות "מנהג המדינה", אזי בכל הנוגע לזכויות חוקיות של העובד הנובעות מכוח קיום מערכת יחסים זו, הוא מחייב גם על פי ההלכה.
ז.א. מבוא, ותשלום על נסיעות
באופן טבעי תנאי עבודה הנוהגים כיום שונים במידה ניכרת מאלו שנהגו בזמן התורה והמשנה. בפרק הקרוב נדון בתנאי העבודה הנוהגים כיום, הן את אלו המגיעים על פי ההלכה והן לאלו המגיעים על פי החוק. באופן ספציפי נתייחס בפסקה זו לנושא זמן הנסיעה לעבודה והחזרי הנסיעות.
הספר החדש אורות החושן עבודה וקבלנות במבצע השקה
מבצע לרגל השקת ספרו החדש ופורץ הדרך של הרב אורי סדן אורות החושן עבודה וקבלנות
ז.ד. אחריות לבריאותו של העובד ולנזק שנגרם לו
על פי ההלכה המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאות הבריאות של העובד, אלא אם כן זהו המנהג המקובל כפי שנהוג כיום ביחס לעובדים זרים. כמו כן המעסיק אינו חייב לשלם את הוצאותיו הרפואיות של העובד אפילו אם המחלה או הפגיעה אירעה לעובד במהלך עבודתו, ועקב עבודתו, אלא אם כן העובד חלה או ניזוק עקב מעשה או מחדל של המעסיק. על פי החוק קיימת חובה להפריש מדי חודש כסף לביטוח הלאומי, אשר מעניק לעובד ביטוח במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. חוק זה נכון וראוי גם על פי רוח התורה, והוא מחייב גם על פי ההלכה .
ז.ה. ימי מחלה
ימי מחלה הם ימים עבורם מקבל העובד שכר למרות שנעדר מעבודתו, מכיוון שהסיבה להיעדרותו הייתה מחלה שמנעה ממנו להגיע לעבודתו. בפוסקים קיימות מספר שיטות בנוגע לזכות זו ולמעשה הנוהג המקובל מופיע בחוק אשר מעניק זכאות לתשלום בגין ימי מחלה באופן חלקי. החוק מחייב כברירת מחדל במקום בו הצדדים לא סיכמו באופן שונה מן הכתוב בו.
ז.ו. אש"ל וביגוד
הזכות לקבלת מזון או ביגוד מהמעסיק עשויה להיות חלק מתנאי השכר, ובלבד שהיה סיכום מפורש בין הצדדים, או שכך הוא מנהג המדינה. נכון להיום לא קיימת חקיקה בתחום ואין מנהג ברור ולפיכך אם הצדדים לא סיכמו ביניהם דבר בנוגע להוצאות אש"ל או ביגוד, המעסיק אינו חייב בהם. במידה והמעסיק סיפק לעובד בגדי עבודה עליו להשיבם עם סיום העבודה אלא אם כן סוכם בין הצדדים אחרת.
ז.ז. דמי הבראה
דמי הבראה הם תשלום אותו מקבל העובד מעבר למשכורתו, המיועד לממן את עלות חופשתו של העובד. זכות כזו אינה קיימת בהלכה אך במדינת ישראל הזכות לדמי הבראה הינה זכות קוגנטית הקבועה בחוק באופן שאינו מאפשר לעובד לוותר עליה וכך מתייחסת אליה גם ההלכה.
ז.ח. חיסכון לפנסיה ואחריות האדם לחסוך לימי הזקנה
על האדם מוטלת חובה מוסרית לחסוך באופן מינימלי עבור ימי הזקנה שיגיעו בעתיד לא פחות ממה שחובה עליו לדאוג למחסורו של כל עני אחר בהווה. חובה זו מוטלת על ידי המדינה באופן מורחב מעט באמצעות החוק. החובה כוללת גם חובה על העובד, שכיר או עצמאי, לחסוך, וגם חובה על המעסיק של העובד השכיר להפריש עבור העובד שלו כסף אשר ישולם לו בימי זקנתו. חוק זה מחייב גם על פי ההלכה והצדדים אינם יכולים להסכים לוותר עליו או להסתפק בתשלום שנמוך מדרישות החוק.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק ז: תנאי העבודה
ח.א. שכר מינימום
בשוק חופשי, אליו מתייחסת התורה, מחיר העבודה נקבע לפי הביקוש וההיצע של העבודה. התורה לא חוקקה חוקים אלא דיברה אל ליבו של המעסיק לראות את העובד לא כמכונה, אלא כאח שיש לו צרכים. אולם בתקופות בהן ישנו ניכור, המדינה רשאית להשתמש בסמכותה, ולקבוע בחוק שכר מינימלי שאסור לשלם פחות ממנו, גם לא בהסכמת העובד. חוק זה תקף גם על פי ההלכה ולפיכך מעסיק המשלם לעובד פחות משכר זה עובר על איסורי גזל והלנת שכר.
ח.ב. שכר מקסימום
עקרונית אין שכר אותו ניתן להגדיר כשכר מקסימלי, כל עוד ההסכם נעשה בהסכמה מלאה. אולם לעיתים, בשל שיקולים שאינם טובת החברה, עובד זוטר מקבל שכר נמוך ביחס לתפוקה שלו. ולעומתו, עובד בכיר משתכר הרבה ביחס לתפוקה שלו, לא בגין כישוריו אלא בגין קשריו או מעמדו. מצב זה אינו הגון, אינו צודק ואינו ישר. אי לכך, בנסיבות מסויימות כאשר נותן השירות ניצל את מצוקת מקבל השירות ודרש ממנו תשלום מופרז, תמורת שירות שאינו מצריך חכמה כישרון או נסיון מיוחד, רשאי מקבל השירות לחזור בו מהסכמתו.
ח.ג. מועד התשלום
מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.
ח.ד. אופן התשלום
התורה קובעת באופן ברור כי את שכרו של העובד יש לשלם במועד שנקבע בכסף מזומן בלבד ולא באמצעות מוצרים, שוברים, נופש, זכות לשירות או כל דרך אחרת. העברה בנקאית ישירות לחשבון העובד נחשבת למזומן. מערכת הבנקאות והעולם הדיגיטלי מעמידים בפני המעסיק אפשרויות נוספות כגון המחאה יישומוני תשלומים שונים אולם השימוש בהן מותנה בהסכמת העובד.
ח.ה. המאמץ הנדרש להשגת כסף לתשלום שכר
החובה לשלם לעובד, ובזמן, מחייבת את המעסיק לתכננן את צעדיו באופן שיוכל לעמוד בחובתו זו. אולם ייתכנו מצבים בהם למרות התכנון המוקדם המעסיק נקלע למצוקה כספית ואין לו כסף לשלם לעובד. במקרים אלו ראוי אפילו שיטול הלוואה מגמ"ח ללא רבית או מבנק המחזיק בהיתר עסקה, אולם אין זו חובה גמורה. בכל מקרה שנמנע מלעשות כן עליו להגיע להסכמה עם העובד על מועד התשלום שכן בהעדרה הוא עשוי לעבור על איסור הלנת שכר.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק ח: שכר העבודה
יב.ד. עילות הפיטורין
בנוגע להשלכות הפיטורין ההלכה מבחינה בין עילות שאין מוצדקות, כגון מערכת יחסים אישית רעועה, בהן הפיטורין בלתי מקובלים ובין עילות מוצדקות כגון התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת מצידו של העובד אשר הפכה לדפוס פעולה שגם אחרי התראות חוזרות ונשנות לא תוקנה, בהן ניתן לפטר את העובד.
יב.ג. השעיית יחסי עבודה בעקבות כורח רחב היקף (מכת מדינה)
כאשר הפסקת העבודה התרחשה עקב כורח רחב היקף, המכונה גם 'מכת מדינה', כגון מלחמה, בצורת, מגיפה או רעידת אדמה יחסה של ההלכה כלפי העובד שונה ולדעת חלק מן הפוסקים המעסיק חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה בה לא עבדו, אולם היות ונקודה זו נתונה במחלוקת, למעשה נראה שיש להגיע להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד לבין המעביד.
יב.א. הפסקת עבודה בהסכמה או על פי תנאי הסכם
יחסי עבודה מגיעים לא אחת אל סיומם אם בהסכמה ואם בחוסר הסכמה, המוגדרת כפיטורין או כהתפטרות. אי חידוש חוזה עבודה אינו מוגדר כפיטורין ולפיכך הוא מותר אולם לעיתים החלטה זו עשויה לפגוע במטה לחמו של העובד ועל המעסיק לקחת זאת בחשבון ולשקול לעומת צרכיו שלו גם את צרכיו של העובד. תפיסת העסקת אדם אחר כזכות, וכבעלת ערך מוסרי גבוה, עשויה לגרום למעסיק לקבל החלטות נכונות ומאוזנות יותר.
יב.ב. הפסקת העבודה עקב אילוץ חיצוני
כאשר הפסקת העבודה נעשתה בשל אילוצים בלתי צפויים ההלכה רואה בפיטורין כורח בלתי נמנע ומאפשרת לבצעם, והמעסיק יהיה חייב לשלם רק עבור העבודה שכבר בוצעה. אולם ההלכה מבחינה בין כורח שניתן לחיזוי ובין כורח שלא ניתן לחיזוי. כמו כן הדין ישתנה אם היה פער בין הצדדים מבחינת יכולת החיזוי של הכורח.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק ט: שינויים בהסכם העבודה
י.א. האיסור וחומרתו
התורה מייחסת לתשלום שכר העובד במועדו ובמלואו חשיבות עליונה, ומייחדת לו שתי פרשיות. בעקבותיה הלכו חז"ל אשר הפליגו בחומרת איסור הלנת שכר. איסור זה מתייחס לכל תמורה אותה היה אמור העובד לקבל עבור עבודתו, על פי ההסכם שביניהם או על פי החוק, והוא קיים בעובד עשיר או עני, אדם בוגר או ילד צעיר. איסור זה הופך את חובת תשלום השכר לחובה דתית העשויה לחייב את המעסיק גם במקרה בו קיים ספק האם בוצעה.
י.ב. הלנת שכר בקבלן
האיסור להלין שכר אינו מוגבל לעובדים עניים או לעובדים בכלל. הלנת שכר אסורה גם כאשר אדם עני שכר את שירותיו של קבלן עשיר. זאת בניגוד לחוקי מדינת ישראל אשר אינם מגנים על קבלן שלא התקיימה בינו ובין המעסיק מערכת יחסים של עובד מעביד, מפני הלנת שכר.
י.ג. הלנת שכר עובדי קבלן
פעמים רבות העובד אינו מועסק באופן ישיר על ידי מי שנהנה מעבודתו, אלא על ידי גורם שלישי: קבלן, חברת כוח אדם, או חברה המספקת שירותים במיקור חוץ (Outsourcing). מיקור חוץ עלול לגרום לפגיעה אפשרית בעובדים שכן במקרים רבים, עובדי קבלן הם עובדים חלשים, החשופים לניצול ולעושק מצד קבלנים. במקרים אלו קיים פער בין המצב המשפטי לבין המצב המוסרי והערכי. מבחינה משפטית מקבל השירות אינו אחראי על תשלום השכר, ואינו עובר באיסור הלנת שכר אם שכרו של העובד הולן, אלא עובר על כך הקבלן שאמור לשלם את השכר . אולם, מבחינה מוסרית וערכית ישנה אחריות רבה גם על מקבל השירות.
י.ד. פיצויי הלנת שכר
הלנת שכר היא מעשה חמור אך התורה אינה קונסת את המעסיק שהלין שכר שכיר. אולם מעסיק המלין את שכר עובדיו עשוי לגרום להם באופן עקיף לנזקים כלכליים נוספים המוגדרים מבחינה הלכתית כ'גרמא'. ככאלה המעסיק פטור מלשלם עליהם מצד הדין אך היות והוא חייב בדיני שמים ראוי לבית הדין שהוסמך לפשר בין הצדדים לחייב את המעסיק לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו. את החוק במדינת ישראל אשר קונס את המלין שכר באופן יחסי לזמן בו הולן השכר יש לקבל כעיקרון בלבד, ועל בית הדין לקנוס את המעסיק בפיצוי חד פעמי על פי חומרת המעשה לפי שיקול דעת בית הדין.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק י: הלנת שכר
יא.א. מחויבות הפועל לנצל את שעות העבודה
התורה דורשת מהעובד התמסרות ונאמנות מוחלטת לעבודתו. דרישה זו באה לידי ביטוי הן מבחינה כמותית, לעבוד בכל שעות עבודתו מבלי להתבטל ולו לרגע אחד מעבר למה שסוכם או נהוג, והן מבחינה איכותית לבצע את העבודה המוטלת עליו כפי שדורש ממנו המעסיק, ובאיכות המקסימלית מבחינתו.
יא.ב. מחויבות הפועל לאיכות העבודה
חלק מדרישת הנאמנות אות ההלכה דורשת מהפועל כלפי מעסיקו, היא למלא בעבודתו אחר דרישות המעסיק ולבצע את מלאכתו באופן המיטבי כלומר למצות בכל דקה את מירב מאמציו ואת כל כושרו המקצועי לטובת ביצוע עבודתו באופן הטוב ביותר. בנוסף לכך חלה על הפועל חובה שלא לעשות כל מעשה שעלול לפגוע בכושרו הפיזי והמנטלי הדרוש לו במהלך שעות עבודתו. כמו כן אין הפועל רשאי לעסוק בעיסוק אחר במקביל לעבודתו, אך מותר לעובד לעבוד בעבודה אחרת בנוסף לעבודתו במידה כל עוד הדבר פוגע באיכות עבודתו. היתר זה מוגבל למגזר הפרטי.
יא.ג. חובת נאמנות למעסיק
חובת הנאמנות של הפועל למעסיק מחייבת את הפועל שלא לעשות פעולה הפוגעת באינטרסים של המעסיק, אף שלא במסגרת עבודתו. לפיכך הפעלת עסק פרטי על ידי הפועל או ביצוע של עבודה פרטית עבור עסק הנמצא בתחרות עם המעסיק אסורה. כמובן שאסור לעובד, פועל או קבלן, לחשוף סודות מסחריים של המעסיק וזאת גם אם לא התחייב לכך במפורש.
יא.ד. קבלת הטבות במסגרת העבודה
אסור לעובד ציבור לקבל מלקוחות או ספקים איתם הוא בא במגע כל טובת הנאה שעשויה להשפיע על החלטותיו, אלא אם כן מדובר בטובת הנאה שגרתית, המקובלת במסגרת יחסים מקובלים בין בני אדם, אותה נותן אותו גורם לכל אדם. לעומת זאת לעובד במגזר הפרטי שמסוגל לעשות את ההפרדה הנדרשת, ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המעסיק מותר לקבל הטבה אישית מלקוח או ספק, אם כי לעיתים קובעת ההלכה כי על העובד להעביר את ההטבה, כולה או חלקה למעסיק.
יא.ה. הערכת עובדים ודיני לשון הרע – עקרונות
מעסיקים מבצעים הערכות עובדים רשמיות במספר מצבים ולמטרות שונות. תהליך ההערכה נושק בהכרח לאיסור לשון הרע. כאשר ההערכה חורגת מכללי ההלכה הרי שמלבד המעריך עשויים להיכשל באיסור לשון הרע גם המראיין , החברה והמנהל המקבל את ההערכה. למרות זאת נראה שהערכת עובדים מותרת, כאשר היא נעשית במגבלות מסוימות וכאשר היא אמיתית, מדויקת, מקצועית ועניינית, הן בשל התועלת שצומחת ממנה למעסיק והן בשל העובדה שדבר קיומה היה ידוע לעובד לפני כניסתו לעבודה.
יא.ו. הערכת עובדים ודיני לשון הרע – יישום
הערכת עובדים מותרת כאמור בכפוף למגבלות ההלכה. המגבלות מתייחסים לכל השותפים בה: על המראיין לוודא את מהימנות המידע, לבדוק מה טיב הקשר של המעריך עם המוערך ולהתמקד אך ורק בתכונות הרלוונטיות לתפקודו של המוערך. על המעריך המוסר את המידע למראיין לראות לנגד עיניו את מטרת ההערכה, ולנסח את תשובותיו באופן בו הן יענו למטרות אלו. ועל המעסיק שהזמין את ההערכה לעשות בה שימוש זהיר. כמו כן הצעדים אותם נוקטת החברה על סמך הערכה להיות מידתיים ומותאמים למידת החשש הנשקף מהדיווח.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק יא: מוסר עבודה
מדיניות יהודית על פי התורה - חוקרי המכון ברשת מורשת
חוקרי המכון מציגים את עמדת התורה בשורה של סוגיות בפינה קבועה בתוכנית הבוקר של כאן מורשת עם בני טייטלבוים. כאן נביא קישורים לחלק מהפינות.
ט.א. שינוי הדרישות מהעובד
מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי את תפקידו של העובד בארגון מסיבה שרירותית אולם הוא רשאי לעשות זאת אם הדבר נדרש מבחינה ארגונית. במידה והתפקיד החדש קשה יותר בכל מובן שהוא הדבר חייב להיות בהסכמתו המפורשת של העובד או בתוספת תשלום מתאימה.
ט.ב. שינוי זהות המעסיק
העובד איננו חפץ העובר לסוחר ולכן העברת העובד ממעסיק למעסיק ללא הסכמתו אינה אפשרית. אף על פי כן, ניתן למכור חברה גם ללא הסכמת העובדים ובלבד שהבעלים החדש שומר על כל תנאי ההעסקה של העובדים כפי שהיו ערב מכירתה.
ט.ג. שינויים בגובה השכר
כל העלאה או הפחתה במשכורתו של העובד חייבת להיות בהסכמת הצדדים. לעובד אין זכות להעלאת שכר גם אם מחיר העבודה התייקר או שמדד יוקר המחיה עלה. אולם בזמנים בהם השכר נשחק באופן ניכר ישנה הצדקה להעלאת שכרו של העובד, ואם המעסיק לא עשה זאת העובד רשאי לתבוע זאת בבית הדין אשר בתנאי מסוימים עשוי לחייב את המעסיק לעשות כן. במקרים קיצוניים, בהם האינפלציה גואה, החוק מחייב את המעסיקים להעלות את שכר העובדים.
יב.ה. חובת התראה ושימוע לפני פיטורין
גם כאשר העובד גורם בשוגג נזק למעסיק, הדבר מהווה עילה מוצדקת לפיטורין. אולם ההלכה מתנה זאת בכך שהמעסיק התרה בעובד והעמיד אותו על טעותו. כמו כן עליו להדריכו כיצד עליו לנהוג, ולהזהירו מפני פיטורין אפשריים. המשפט הישראלי לעומת זאת מחייב עריכת שימוע לעובד לפני פיטוריו, ואף מאפשר לעובד לתבוע פיצוי מהמעסיק אם הדבר לא נעשה. לכן מומלץ למעסיק לאמץ נוהג זה גם אם הדבר אינו מחוייב על פי ההלכה.
יב.ו. הודעת הפיטורין
מצד הדין פיטורין אינם חייבים להיעשות בכתב, ודי בהודעה בעל פה כדי להיחשב לפיטורין ובלבד שנאמרו באופן רציני. אולם היות והמעסיק מחויב למסור הודעה מוקדמת לעובד אשר תאפשר לו להתארגן ולהשיג מקום עבודה חלופי, ועל פי החוק הודעה זו חייבת להיות בכתב, למעשה יש לבצע את הפיטורין בכתב.
יב.ז. תשלום שכרו של פועל שפוטר
לאחר הפיטורין המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו על העבודה אותה ביצע. בנוסף, כאשר פועל פוטר שלא כדין, חייב המעסיק לשלם לו שכר, אם כי שכר מופחת במקצת, עד סוף תקופת ההתקשרות. במקביל, ההלכה מטילה על העובד חובה להקטין את הנזק עד כמה שיוכל, ולמצוא עבודה חלופית בה יוכל להשתכר במקום העבודה ממנה פוטר.
יב.ח. שכרו של קבלן שסולק
במקרה בו הופסקה התקשרות עם קבלן הקבלן יקבל את ערך העבודה שביצע עד לסיום ההתקשרות עמו אלא אם כן הוא זה שיזם את סיומה ואז הוא יקבל את הסכום הכולל שסוכם עמו בקיזוז עלות השלמת העבודה על ידי קבלן אחר.
יב.ט. פיצויי פיטורין
כל עובד זכאי על פי החוק לקבל מענק פיטורים. זהו נוהג ראוי על פי ההלכה, הנשען על מצות הענקה שנהגה ביחס לעבדים והתקבע כחוק שמחייב גם על פי ההלכה. בחוק נקבע במפורש כי לא ניתן לוותר מראש או למחול אחר הפיטורין על הפיצויים, וכך יש לנהוג גם עם פי ההלכה .
יב.י. זכאות לפיצויי פיטורין
החוק, המחייב גם על פי ההלכה, מחייב לשלם פיצויי פיטורין לעובד שפוטר או שתקופת עבודתו על פי הסכם העבודה הגיעה לסיומה, אך לא לעובד שהתפטר מרצונו החופשי, למעט הסכום שהפריש המעסיק עבורו לקרן הפיצויים. עם זאת ישנם מקרים בהם החוק שולל מעובד שפוטר את זכותו לפיצויים. מאידך, ישנם מקרים בהם למרות שהעובד התפטר, ולא פוטר, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, כגון שההתפטרות הגיעה בעקבות הרעת תנאי העבודה.
יב.יא. חוק פיצויי פיטורים
חוק פיצויי פיטורים ותקנות פיצויי פיטורים מחייבים ככתבם וכלשונם גם על פי ההלכה. מכיוון שמדובר בחוק ובתקנות אשר מיושמים כמעט בכל מקרה בו באים יחסי העבודה לסיומם, ולחוק ולתקנות אלה פרטים רבים שההלכה לא הייתה שותפה בעיצובם אבל מכירה בתוקפם, אנו נביא אותם בפרק זה כלשונם.
יב.יב. פיטורי עובדת בהריון
מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה . חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק יב: פיטורין
העדפה מתקנת לאור ההלכה
במאמר זה בוחן הרב סדן את עמדת ההלכה ביחס להעדפה מתקנת במגזר הציבורי והפרטי. המאמר פורסם בתחומין כרך מ"ב
יג.א הזכות להתפטרות
הזכות להתפטרות של הפועל מגלה את חירותו של האדם אותה קיבל מרבונו של עולם והיא זו שמהווה את ההבדל המרכזי בינו ובין העבד. זוהי זכות חד צדדית שאינה ניתנת לויתור. לעומת הפועל חירותו של הקבלן מתבטאת באופנים אחרים ולפיכך הוא אינו רשאי לחזור בו.
יג.ב עילת ההתפטרות
זכות ההתפטרות שמורה לעובד שהעבודה אצל המעסיק קשה לו, וההתפטרות עבורו היא מוצא אחרון. אולם אם העובד מקבל את השכר המקובל הוא אינו רשאי להשתמש בזכות ההתפטרות על מנת לזכות בתנאים משופרים אצל מעסיק אחר. התפטרות שכזו היא הפרת התחייבות ולפיכך אינה ראויה.
יג.ג הודעה מוקדמת
בכל מקרה בו העובד מחליט להתפטר, גם כאשר הדבר נעשה בעילה מוצדקת, הוא מחויב למסור על כך הודעה מוקדמת למעסיק אשר תאפשר למעסיק להתארגן ולהשיג עובד חלופי . משך ההודעה המוקדמת נקבע ביחס לפועל נקבע בחוק. כמו כן החוק מחייב עובד שהתפטר ועזב ללא הודעה מוקדמת לפצות את המעסיק, והוא מחייב גם על פי ההלכה.
יג.ד התפטרות בעל פה
על פי ההלכה התפטרות יכולה להיעשות בעל פה ובלבד שנאמרה באופן רציני. אולם על פי החוק, התפטרות חייבת להיעשות בכתב, כאשר במכתב מצוין תאריך מתן ההודעה ותאריך כניסת ההתפטרות לתוקפה. חוק זה נועד למנוע חוסר הבנה, ולכן הוא מחייב גם על פי ההלכה.
יג.ה התפטרות פוגענית – דבר האבד
התפטרות מעבודה שלא ניתן לדחות את ביצועה, והמעסיק אינו מצליח לגייס עובד חלופי במקום העובד המתפטר, באותם תנאים שסוכמו עמו היא התפטרות אסורה היות והיא פוגענית. ההלכה מכנה זאת בשם "דבר האבד" ונותנת בידי המעסיק כלים להתגונן מפניה.
יג.ו התפטרות עקב כורח
לעיתים נוצרים מצבים בהם על אף רצונו של העובד לעמוד בהתחייבותו ולהמשיך בעבודתו, הדבר נבצר ממנו והוא מוכרח להתפטר. במקרים אלו ההלכה פוטרת את העובד מהתחייבותו, ומאפשרת לו להתפטר מעבודתו מבלי שיינקטו כנגדו עיצומים כספיים כלשהם אפילו אם ההתפטרות תגרום לנזק למעסיק. חוקי העבודה במדינת ישראל מגדירים מספר מצבים, המצדיקים היעדרות זמנית מהעבודה של מי שמוגדר עובד על פי החוק, ומונעים הם מהמעסיק לפטר את העובד. חוקים אלו מחייבים גם עם פי ההלכה.
יג.ז זכויות העובד והמעסיק לאחר התפטרות שאינה פוגענית
כאשר התפטרות מוצדקת, העובד זכאי לקבל את שכרו היחסי על העבודה אותה הוא עבד, והקבלן יקבל תשלום לפי השווי היחסי של העבודה שביצע, ביחס למה שסוכם. כאשר מדובר בהתפטרות בלתי מוצדקת העובד, פועל או קבל זכאי לקבל את השכר שהובטח לו פחות עלות השלמת העבודה על ידי עובד אחר, ובלבד שמדובר בהתפטרות שאינה פוגענית.
יג.ח. הזכויות של המעסיק לאחר התפטרות פוגענית
ההלכה מעמידה לרשות המעסיק מספר כלים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התפטרות פוגענית: כפיית העובד לעבוד, הבטחת שכר גבוה תוך הטעיית העובד, גיוס עובד חליפי בשכר גבוה יותר וקיזוז הפרשי השכר מסכומים המגיעים לעובד המתפטר המוחזקים בידי המעסיק ובמקרים מסויימים אף לקזז מכספים אלו עבור נזק ממשי שנגרם לו מחמת ההתפטרות.
יג.ח. הזכויות של המעסיק לאחר התפטרות פוגענית
ההלכה מעמידה לרשות המעסיק מספר כלים באמצעותם הוא יכול להתמודד עם התפטרות פוגענית: כפיית העובד לעבוד, הבטחת שכר גבוה תוך הטעיית העובד, גיוס עובד חליפי בשכר גבוה יותר וקיזוז הפרשי השכר מסכומים המגיעים לעובד המתפטר המוחזקים בידי המעסיק ובמקרים מסויימים אף לקזז מכספים אלו עבור נזק ממשי שנגרם לו מחמת ההתפטרות.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק יג: התפטרות
טו.א. פתיחה
ההלכה רואה בעובד כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע, ואם שגה וגרם לנזק למעסיק הוא אחראי לשלם על הנזק. אמנם למרות החיוב העקרוני, קיימים הבדלים בין עובד שהזיק את המעסיק תוך כדי עבודתו לאדם זר שפגע ברכוש חברו כאשר לעיתים הבדל זה יחמיר בדינו של העובד יחסית למזיק רגיל ולעיתים יקל בדינו.
יד.א. זכות ההתאגדות
ההלכה מכירה בזכותם של עובדים להתאגד, לתאם עמדות, ולקבוע כללים לסדר יחסים ביניהם, והיא אף מעניקה לכללים אלו תוקף הלכתי. הואיל וההתאגדות עומדת בכללי ההלכה והחוק, מותר לאדם להצטרף, להקים ולעמוד בראש איגוד עובדים ואין כל הצדקה לפגוע באופן כזה או אחר בעובד המחליט לעשות זאת.
יד.ב. זכות השביתה
אחד הכלים החזקים ביותר המצויים בידי ארגון העובדים הוא השביתה. השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק ולציבור, ולפיכך באופן בסיסי המעשה פסול מבחינה מוסרית. גם מבחינה משפטית השביתה מהווה הפרת יסודית של חוזה העבודה. לכן סבורים חלק מן הפוסקים כי השביתה אסורה למעט בנסיבות מסוימות ומצומצמות ביותר. למרות זאת, כל זמן שזכות השביתה מעוגנת בחוק אין איסור הלכתי להשתמש בה.
יד.ג. עילות השביתה
שלושה סוגי דרישות עשויים להוות עילה לשביתה. דרישה מהמעביד לעמידה במחויבויותיו היא דרישה שאין מוצדקת ממנה המצדיקה בלית ברירה גם שימוש בנשק השביתה. לעומתה דרישה לשיפור בתנאי ההעסקה יכולה להגיע רק עם סיום חוזה ההעסקה אך קודם לכן היא אינה מצדיקה שביתה. מצבי ביניים בהם העובדים דורשים התאמות של תנאי העבודה למציאות שהשתנתה צריכים להבחן בבית הדין, ורק אם המעסיק לא הסכים לבצע את פסיקת בית הדין מותר לעובדים להתשמש בנשק השביתה.
יד.ד. חובת בוררות בסכסוכי עבודה
ככלל הפוסקים מצדדים בפתרון של בוררות על פני השימוש בנשק השביתה אלא שקיימות גישות שונות הן ביחס למידת החובה בקיומה והן ביחס למהותה. . יש מן הפוסקים המחייבים בוררות וסוברים שזו אינה רק עדיפה על השביתה אלא הם מטרת השביתה ותכליתה, ויש מן הפוסקים הממליצים על הקמת מנגנון בוררות אשר יבחן את מידת הפגיעה שיוצרת השביתה יחסית לעוול שאותו היא באה לתקן.
יד. ה. שביתה בשירותים חיוניים
כאשר השביתה נעשית בשירותים חיוניים, אזי גם כאשר היא נעשית בנסיבות שמצדיקות אותה, המחיר אותו משלם הציבור בגינה כבד מנשוא. גם אם מבחינת המצב המצוי שביתה זו מותרת, והאחריות תוטל על פרנסי הציבור, אין זה המצב הרצוי שכן במקרים אלו השביתה היא כלי בלתי מידתי בעליל. ההלכה מציעה מנגנון אשר נועד לאזן ולבחון את המידתיות של הצעדים בהם נוקטים ארגוני העובדים בשם "אדם חשוב". כיום מנגנון זה לא ישים ואת הפתרון עשויה לספק חקיקה אשר תאסור שביתה בשירותים חיוניים ומאידך תחייב את הצדדים בבוררות, שתוכל אם תשתכנע בצדקת העובדים לחייב את המעסיקים לשלם לעובדים את שכרם.
אורות החושן: עבודה וקבלנות-פרק יד: התאגדות ושביתות
טו.ב. עובד חייב כאשר התרשל או פעל בניהוג להוראות ולמקובל
חיוב העובד בתשלום אינו מצומצם למקרים בהם העובד פגע במודע ברכוש המעסיק מחד, או שהתעלם לחלוטין מהמעסיק ונמנע מלעשות את עבודתו מאידך. גם עובד שביצע לכאורה את עבודתו עשוי להתחייב בנזקים. הדבר עשוי להתרחש אם שינה מדרישת המעסיק, מן המקובל, או שהתרשל בעבודתו. לעומת זאת, אם הנזק שנגרם אינו נובע מרשלנות או ממחדל של העובד, והוא פעל כמקובל אך בכל זאת הזיק בשגגה הוא פטור מלשלם עליו. ההלכה מכירה בכך שמתרחשות טעויות סבירות, ואין לחייב את העובד בגינן.
טז.א. חובת המעסיק לבטיחות עובדיו
הערך של שמירה על חיי האדם הינו אחד הערכים החשובים ביותר בתורה והוא נכון שבעתיים כאשר חייו של אדם אחר תלויים בו. חובה כללית זו מגיעה לידי ביטוי בהקשר של דיני עבודה בדרישה מן המעסיק לדאוג לבטיחות מקום העבודה עבור העובדים במקום. חובה זו היא מצוות עשה מן התורה, והימנעות ממנה נאסרה באיסור לאו מן התורה. בנוסף לכך, חובה זו מעוגנת גם בחוקי מדינת ישראל המגדירים כללי בטיחות לכל ענף במשק.
טז.ב. פיצוי לעובד שניזוק
ההלכה אינה מטילה חיוב אוטומטי על המעסיק לפצות את העובד שניזוק במהלך עבודתו, אלא רק במקרה בו המעסיק אשם בנזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו, והיא אינה פוטרת את העובד מאחריות לבריאותו ולביטחונו האישי. החוק מסדיר את אחריותו של המעסיק לשמירה על שלום עובדיו ובנוסף לכך קובע החוק כי אם המעסיק לא מילא אחר דרישות החוק ניתן לתבוע אותו על הנזק שנגרם עקב כך וחוק זה תקף גם על פי ההלכה.
טו.ג. יסודות החיוב של עובד שהזיק והדין בגרמא ובמניעת רווח
בנוסף לחיוב עובד שהזיק מדיני הנזיקין, נשען חיובו של העובד גם על דיני שומרים. אלו מטילים עליו חובה למנוע את הנזק מראש באמצעות תשומת לב מיוחדת ומרחיבים את אחריותו גם למחדלים שבעטיים ניזוק רכוש המעסיק אשר נחשבים בהקשרים אחרים לנזקי גרמא. בנוסף לכך עשוי העובד להתחייב מדין הסתמכות המעסיק עליו וביצוע פעולות תוך שהוא מתבסס על עבודתו. חיוב מדין זה עשוי לכלול גם מניעת רווח ונזקים שאינם פיזיים ואו שאינם מידיים.
טו.ד. שכרו של עובד שהזיק
בענין קיזוז שכר עבודתו של העובד מהנזק לו גרמו קיים הבדל בין פועל ובין קבלן או אומן. פועל זכאי לשכר על משך עבודתו, גם אם בשלב כלשהו שגה וגרם לנזק, בניכוי עלות הנזק שגרם. לעומת זאת קבלן שבמקום לספק מוצר או שירות עוד גרם לנזק יהיה עליו לפצות את המעסיק על הנזק שנגרם לו, ובנוסף לכך הוא לא יהיה זכאי לשכר על מוצר או שירות שלא סיפק. אמנם אם יתקן את אשר קלקל, ומבחינה מקצועית הוא מוסמך לעשות זאת – יזכה בשכרו. כמו כן אם למוצר שייצר ישנו ערך עבור הבעלים הוא יזכה בתשלום חלקי.
טו.ה. חיוב קבלן בנזקים שגרמו עובדיו
במקרה בו אדם שוכר את שירותיו של קבלן, וזה שוכר פועלים לפי שיקול דעתו המנהג המקובל הוא שאין העובד אחראי לתיקון הליקוי, אלא הקבלן, אלא אם כן מדובר בפועל שמסיבות שונות החליט להזיק בכוונה תחילה לרכושו של המזמין, שאז הפועל נושא באחריות למעשיו ככל אדם אחר.
טו.ו. נזק שנגרם על ידי התאגדות של עובדים
כאשר המעסיק התקשר בעצמו עם מספר עובדים אשר אחד מהם או כמה מהם פעלו באופן רשלני וגרמו נזק למעסיק הרי שאחריות אינה ניתנת לחלוקה, ויש לאתר את האדם האחראי לנזק ולהטיל עליו את כל האחריות. אולם כאשר ההתקשרות הייתה עם קואופרטיב של עובדים האחריות מוטלת על ההתאגדות בכללה. וכל העובדים, גם אלו שפעלו כראוי, יישאו באחריות במשותף.
טו.ז. חיוב לפנים משורת הדין
על פי שורת הדין מוטלת אחריות כבדה על העובד והוא חייב בנזק שגרם למעסיק. אולם, דרכה של תורה להמתיק את הדין, ובמקרה בו הנזק נעשה בשוגג, על המעסיק להתחשב במצבו הכלכלי של העובד, במידה שהדבר אפשרי מבחינתו, ולא למצות עם העובד את הדין אלא לספוג את הנזק, ואם מצבו של העובד דחוק במיוחד אף לשלם לו את שכרו.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק טו: אחריות העובד על נזקים שגרם
טז.ג. ביטוח תאונות עבודה
החוק מחייב את העובד ואת המעסיק להפריש מדי חודש כסף לצורך ביטוח לאומי אשר יבטיח לעובד פיצוי במקרה בו נפגע במהלך עבודתו. במקרה בו לא הופרש סכום זה, והעובד ניזוק, הביטוח הלאומי ישלם לעובד ויתבע את המעסיק להחזיר לביטוח הלאומי את הסכום ששולם לעובד. חוק זה נחקק ברוח התורה, הוא משקף מנהג מקובל בקהילות ישראל והוא מחייב גם על פי ההלכה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק טז: בטיחות העובדים
יז.א. חשיבות ההתנדבות
גמילות חסד היא אחד מהיסודות עליהם נשען העולם שכן החסד אינו רק מצוה אלא גם תכונת נפש המבטאת את צלם האלקים שבאדם. גמילות חסד כוללת כל עזרה אותה מושיט אדם לחברו, גם אם אינו עני ולפיכך כל התנדבות מוגדרת כגמילות חסדים. עם זאת ההתנדבות, עשויה להיות כרוכה במספר שאלות הלכתיות, הנוגעות הן למחויבות המתנדב, הן למחויבות מארגן ההתנדבות, והן למחויבות הנהנה מן ההתנדבות.
יז.ב. הגדרת התנדבות
התנדבות הינה מתן שירות ללא קבלת תמורה כספית. שירות זה עשוי להיות שווה כסף, אך אז עלולים הצדדים להגיע לידי אי הבנה בדבר הצורך בתשלום. במחלוקות מסוג זה יכריע מנהג העולם, ואם המנהג המקובל הוא להעניק שירות זה בתשלום, חובה לשלם על השירות, לעומת זאת אם נהוג בשירות כזה לעזור זה לזה ללא תשלום, אין נותן השירות זכאי לאחר מעשה לדרוש תשלום.
יז.ג. החזרי הוצאות למתנדב
מתנדב אינו זכאי לקבל החזר הוצאות בגין נסיעות, ביגוד או מזון אותן הוציא במסגרת ההתנדבות אולם גופים רבים המבוססים על מתנדבים בוחרים להשתתף בהוצאות המתנדבים שלהם, ולהכיר בכך טובה על התנדבותם. אולם הם אינם חייבים לעשות כן והם רשאים להפסיק זאת בכל עת. בכל מקרה אין לשלם שכר לעובד במסווה של החזרי הוצאות למתנדב.
יז.ד. הפסקת ההתנדבות
המתנדב רשאי לבחור בכל עת האם ברצונו להתנדב ועד כמה והוא אף יכול לבטל את הסכמתו להתנדב בכל עת גם אם ביטול שכזה אינו ראוי מבחינה מוסרית. אמנם. במקרה בו ביטול ההתנדבות ללא הודעה מוקדמת מספקת עשוי לגרום נזק למקבל השירות, אסור ועל המתנדב מוטלת החובה לבצע את המשימה אולם הוא רשאי לחזור בו מהסכמתו לבצעה שלא בשכר ולדרוש שכר עבור ביצוע המשימה.
יז.ה. מתנדב שהזיק
ההלכה רואה במתנדב, כמו בעובד, כמי שאחראי למעשיו, לטוב ולרע. לפיכך, אם פעל באופן שונה מהנדרש ממנו או מהמקובל וגרם נזק הוא חייב לשאת באחריות. כמו כן כאשר המשימה דורשת מידה של מקצועיות ואדם שאינו מקצועי מתנדב לעשותה, הדבר מוגדר כרשלנות פושעת ואם גרם לנזק הוא חייב לשלם על כך. לעומת זאת אם המתנדב הוא אדם מקצועי המוסמך לבצע את המשימה ובכל זאת נכשל בביצועה וגרם לנזק הוא פטור מלשלם.
יז.ו. פיצוי למתנדב שניזוק
במקרה של נזק למתנדב במהלך ההתנדבות, מלבד החובה המוסרית הרובצת על הנהנה מההתנדבות ההלכה אינה מטילה עליו באופן מיידי חובת פיצוי אלא מבקשת לבחון באיזו מידה ניתן לראות אותו כאשם בנזק שנגרם למתנדב. רק אם ניתנה למתנדב הוראה לבצע פעולות מסוימות, אשר חייבו אותו לקחת סיכונים בלתי סבירים, עליו לפצות את המתנדב.
יז.ז. ביטוח מתנדבים
במקרים רבים כרוכה ההתנדבות בסיכון מסוים. בזמן שבית המקדש היה קיים הציבור לקח על עצמו את האחריות לטפל בכהנים שחלו עקב התנדבותם במקדש. כך עושה מדינת ישראל כיום ואדם המוגדר כמתנדב אשר נפגע בזמן התנדבותו יפוצה על כך מקופת המדינה. חוק זה מביא לידי ביטוי את היות עם ישראל עם של גומלי חסדים בני גומלי חסדים הרואים בכל אדם שגמל חסד עם חברו כשליח של האומה כולה למימוש ייעודה.
תוכנית לימוד אורות החושן: עבודה וקבלנות לשנת תשפ"ג
שמחים להשיק את תוכנית הלימוד של הספר אורות החושן: עבודה וקבלנות, מאחלים הצלחה לכל המצטרפים והמצטרפות
חוות דעת על הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצעות החוק כוללות הפרדה בין רכיב של ריבית לבין רכיב של דמי פיגורים. הצעתנו היא לאפשר לחייב לגבות את שני הרכיבים, או אחד מהם לפי בחירתו משיקולים של חמלה על החייב. ההצעה התקבלה באופן מיידי בדיון וועדת חוקה על ידי נציג רשות הגבייה.
עמדת ההלכה בנוגע למחאת האפודים הצהובים
על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.
פתיחת בריכה מתחרה
מותר ליישוב דתי לפתוח ברכה שיהיו בה שעות רבות יותר לשחייה נפרדת, גם אם ביישוב סמוך ישנה ברכה אחרת, שאין בה שעות רבות לשחייה נפרדת, והיא עלולה להיסגר בשל כך.
פנסיה במסלול כשר
בהשקעה בשוק ההון עלולות להיות כמה בעיות הלכתיות, כגון ריבית, השקעה בחברה המחללת שבת או עוסקת בשיווק איסורים. לכן, מספר גופים חידשו מסלולים כשרים בהם יש ניסיון להתמודד עם הבעיות הללו. לפי רוב הפוסקים בחירה במסלולים אלו היא חובה ולא רק מידת חסידות. יחד עם זאת, הבוחרים במסלולים הרגילים יש להם על מי שיסמכו.
קיצוץ בימי החופשה בניגוד לסיכום בזמן הקבלה לעבודה
ימי החופשה שסוכמו עם העובד הם המחייבים. ואם מעסיק רוצה לשנות את התנאים באמצע התקופה זו הרעת תנאים, ואם העובד התפטר בעקבות הרעת התנאים הרי זה כאילו פוטר.
ריבית בקרדיטפלייס
חברת קרטידפלייס מציעה למשקיעים לרכוש חשבוניות של ספקים לחברות במחיר מופחת. אם החברה החייבת תשלם את החוב בזמן- המשקיע לא הרוויח, אך אם החברה תשלם לספק באיחור, המשקיע ירוויח מההפרש ככל שהאיחור בתשלום יהיה גדול יותר. כיוון שהמשקיע קונה את החשבונית (=החוב) לגמרי, אין בדבר זה ריבית.
הנחה בתשלום לחוגים- האם יש בזה ריבית
למרות שהנחה בתשלומים אסורה מדיני ריבית בתשלום לחוגים אין בעיה של ריבית
האם די ברוב יהודי או שיש צורך ברוב יהודי של 61 חברי כנסת?
מותר וראוי להקים ממשלת הנסמכת על רוב יהודי גם אם איננו רוב מוחלט (61).
האם ניתן לחייב משרד אדריכלות שדווקא עובדת בכירה תעבוד, ותביעה על טעויות ונזקים
כששוכרים משרד שוכרים את כל העובדים של המשרד ולא ניתן לדרוש שדווקא עובד מסויים יטפל בענייני השוכר. מאידך, אם היו טעויות שגרמו לנזקים לשוכר על עובדי המשרד מוטלת האחריות לפצות על הנזקים הללו.
האם מותר לפטר עובד שלא מוכן להתחסן?
ניתן לפטר עובד הנמצא במגע עם לקוחות ובמידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה, אחרי שהמעסיק יתרה בו ויודיע לו כי סירובו להתחסן יגרום לפיטוריו.
האם מותר לעבוד כמתווך דירות?
מותר לעבוד כמתווך דירות אם נזהרים לא לרמות את הלקוחות
האם זה מוסרי לקנות דירה להשקעה כאשר זה גורם לעליית מחירי הדירות?
האדם הפרטי לא יכול להשפיע על מחירי הדיור בארץ ורק הממשלה יכולה לעשות כן. לכן אין בעיה מוסרית בקניית דירה להשקעה.
נייר עמדה 15 - מעמדם ההלכתי של חוקי המגן בתחום העבודה
נייר העמדה בוחן את מעמדם ההלכתי של חוגי המגן ושל פסיקת בתי המשפט בדיני עבודה, תוך דגש על שאלת המעמד ההלכתי של הקוגנטיות של זכויות העובד (קרי, שאין תוקף לוויתור על זכויות אלה)
אורות החושן: עבודה וקבלנות
דיני עבודה וקבלנות בשפה שווה לכל נפש. ספר חובה בכל בית עכשיו במבצע השקה!
