הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב אורי סדן
פיטורי עובדת בהריון ב"הסכמתה" / ארץ חמדה גזית 72034
בפני בית הדין ארץ-חמדה גזית בצפת הובאה תביעה בנושאי פיטורי עובדת בהריון. התובעת עבדה במשרת הוראה חלקית אצל הנתבעת. לקראת סוף שנת הלימודים הודיעה הנתבעת לתובעת שהיא מפוטרת עקב קיצוצים. במהלך שימוע שנעשה לתובעת הודיעה התובעת שהיא בהריון. בפגישה נוספת הסביר ב"כ הנתבעת לתובעת את סיבת הפיטורין והציע לה להמשיך לעבוד אצלו ללא התחייבות להעסקה קבועה. במהלך השנה הבאה התובעת לא עבדה אצל הנתבעת. לטענת התובעת היא התנגדה לפיטוריה בשל ההריון ועל כן פיטוריה אינם חוקיים. ב"כ הנתבעת טען שהוא הבין מהתובעת שהיא מסכימה לפיטוריה, והפיטורים חוקיים. במהלך הדיון התברר מעמדם ההלכתי של דיני העבודה וחיוב הוצאות משפט.
התחייבות מעסיק לשמור על חפצי עובד / ארץ חמדה גזית 70038
התובעת עבדה כמלצרית בחברה להפקת אירועים. לטענתה, האחראי עליה אמר לה להניח את תיקה הפרטי במקום מסוים ולהתחיל לעבוד, ובמהלך הערב נגנב לתובעת פלאפון שהיה בתיק. התובעת תובעת מהחברה 1800 ₪ על שווי הפלאפון. כמו כן, היא תובעת את שכר עבודתה שלא שולם לה עד כה. הנתבעת מודה שלא שולם לתובעת שכרה, אך היא מכחישה את אחריותה על הפלאפון. לטענתה אומנם אין היא יודעת מי אמר לעובדת להניח את התיק באותו מקום, אך ההנחיות של החברה הן שאין להשאיר חפצי ערך בתיקים ואין החברה אחראית לחפצים שיגנבו מהתיקים.
מחילה על תשלום חלק מעבודה / ארץ חמדה גזית 68019
בפני בית הדין בכפר סבא נדון תביעה של גנן כלפי בעל בית. בעל הבית היה חייב לגנן כספים על עבודות קודמות. בשלב מסויים סוכם ביניהם על פרויקט גדול, שבמהלכו נוצרו חילוקי דעות, והפרויקט הופסק חלקית. לאחר מכן הגנן חזר לדרוש חוב כספי שקדם לפרויקט הגדול וכן דרש כספים עבור עבודות שביצע בפרוייקט מעבר למה שסוכם. בית הדין מברר האם מאופן התנהגות הצדדים מוכח שהגנן מחל על החוב?
ביטוח חיים - למוטב או ליורש/ ארץ חמדה גזית 74080
היורש טען שאין לאשר מתן ביטוח החיים למוטב בפוליסה בטענות שונות - סכסוך בין המנוח למוטב ושינוי נסיבות. בית הדין דחה את טענות היורש.
מחלוקת על מכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 75020
בית הדין דן בסכסוך בין שני סוחרי ארבעת המינים, דיון שנסב בעיקרו על מחלוקות עובדתיות ביחס לכמות הסחורה שהועברה. כדי להכריע בהן דן בית הדין והכריע במעמדן ההלכתי של שתי סוגי ראיות: 1. עד פסול שהתקבל על ידי הצדדים - והיחס לשבועת עד אחד בימינו. 2. נאמנותו של תובע המחזיק בידו שיק ביטחון פתוח החתום על ידי הנתבע.
מחלוקת בנוגע לבניה לא-חוקית על גג בית משותף / ארץ חמדה גזית 71106
מתוך פסק הדין: מבחינה הלכתית התנהגותו של הנתבע מוגדרת כגזל שיטתי, באמצעות כיבוש שעל אחר שעל ברכוש המשותף בבנין המגורים. בית הדין נדרש במקרה זה להציל עשוק מיד עשקו.
מחלוקות בין שכנים / ארץ חמדה גזית 72113
בית הדין עסק בכמה מחלוקות שבין שכנים: בנוגע למיקומם של מזגן וקולטי שמש, בנוגע לנזילות של מי גשמים, ועוד.
צדק הלכתי כלכלי וחברתי
המלצות מכון כת"ר הוגשו לאחרונה לוועדת טרכטנברג והציגו את עמדת ההלכה באשר לדרישות המחאה האחרונה. ההמלצות הראו כי גם למשפט העברי יש מה לומר בנושאי כלכלה וחברה
*מחלוקות בעקבות שיפוץ של מחסן / ארץ חמדה גזית 72055
תביעה לפירעון מוקדם של הלוואה בהיתר עיסקא / ארץ חמדה גזית 76003
התובע דרש להחזיר הלוואה שניתנה בהיתר עיסקא לצורך בנית בניין קודם לזמן הפירעון עקב עיכובים בבנייה שלא באשמתו. בית הדין הכריע שהואיל ובדיני הלוואה ההלכה היא שניתן להחזירה לפני הזמן גם נגד רצון המלווה, ובנוסף כיוון שפועל זכאי להפסיק את עבודתו בכל שלב ממילא בהיתר עיסקא שלפנינו רשאי התובע להשיב את הכסף לנתבע בצירוף דמי ההתפשרות על הרווחים עד מועד בקשתו להחזירה, והרי הוא כפועל שחוזר בו בחצי ימיו.
עבודת ילדים בחופשת הקיץ
חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)
בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.
ערעור על פסק דין שקנס מוכר שביטל מכר דירה / ארץ חמדה גזית 76105
התובעים שילמו דמי רצינות לנתבע לשם רכישת דירה הנמצאת בתחילת בניה. אחרי שנתיים, הנתבע הודיע לנתבעים שאינו מעוניין למכור להם את הדירה. התובעים פנו לבית הדין שע"י המועצה הדתית בצפת אשר פסק להם שבנוסף להחזר התשלומים שניתנו לתובע, ישלם הנתבע קנס של 75,000 ש"ח כיוון שהוא חזר בו מהתחייבותו וחל עליו קללת "מי שפרע". פסק דין זה הוא ערעור בהסכמה על פסק הדין הקודם, המבוסס על סדרי בית הדין לפיהם הערעור יעסוק רק בטענות של: (א) טעות בהלכה; (ב) טעות הנראית לעין בשיקול-הדעת או בקביעת העובדות; (ג) פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון. בפסק הערעור קיבלו בית הדין את הקביעה של בית הדין קמא שהנתבע הוא שביטל את המכירה; את השומה שעשה בית הדין בצפת לחוב; וכן את הפיצוי על הוצאות המשפט. מאידך, פסק הערעור פטר את הנתבע מתשלום הקנס. כיון ש'דמי רצינות' אינם נחשבים לגמירות דעת למכר, אלא הסכמה עקרונית שאם יתבטל המכר יאבדו דמי הרצינות, או יחזרו ללקוח. וממילא הדבר נחשב להסכמה שאפשר יהיה לחזור, ואין מקום לחייב קנס בגלל קללת 'מי שפרע'. זאת בנוסף לקשיים לחייב קנס זה במכירת קרקעות, ובפרט בהתחייבות למכור נכס שלא בא לעולם.
קבלת תרומות מלא-יהודים
מאמר זה עוסק בכללי האסור והמותר בקבלת סיוע מלא-יהודים, הן פרטיים, הן מדיניות והן גופים דתיים. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 125.
קבלת תרומות מלא-יהודים: גרסה מורחבת
גרסה מורחבת של המאמר בעניין זה שפורסם בכתב העת אמונת עתיך
משפחות ברוכות ילדים ושיעור העוני בישראל – בין נתונים לפרשנות
שעור הילודה משפיע על רמת החיים של המשפחה אך זו כשלעצמה אינה מהווה סיבה לעוני. הסיבות לעוני נעוצות בתחום ההשכלה המקצועית אשר בהעדרה שעור ילודה גבוה מעמיק את העוני.
תגובה לדו"ח העוני 2018: ירידה ניכרת ברמת העוני האובייקטיבי במדינת ישראל
ניתוח של נתוני דו"ח העוני לשנת 2018 מלמד שמצבם האובייקטיבי של העניים השתפר וכן שהדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.
תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה
יש לשלם למפעילת משפחתון חצי ממה שהובטח. לגבי שיעור התשלום – יש לנכות את ההוצאות שנחסכו למטפלת עקב ההשבתה, ולשלם לה חצי מהנזק הממשי שנגרם לה עקב ההשבתה בלבד. הפיצוי של המדינה הוא לעצמאים ולא ללקוחות שלהם, ולכן ההורים ישלמו למטפלת את מה שנקבע לעיל והמדינה תיתן פיצוי על חלק מהנזק שנותר.
סדר קדימויות להקצאת משאבי החייאה על פי ההלכה
במצב בו משאבי הטיפול מוגבלים יש להעדיף טיפול בחולים שסיכויי החלמתם גבוהים על פני טיפול בחולים שסיכויי החלמתם אפסיים, וכן יש להעדיף טיפול בחולים שמשך הטיפול הצפוי בהם קצר, כדי להציל חולים רבים יותר. אין לדחות טיפול בזקנים ובנכים באשר הם. פורסם בעיתון בשבע גיליון 894.
חוות דעת בעניין התכנית הכלכלית של ראש הממשלה מחודש יולי 2020
1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.
סמכות ואחריות המדינה בעניין בריאות הציבור
תחום בריאות הציבור נמצא באחריות הממשלה ובסמכותה לקבל כל החלטה הנראית לה כמיטיבה עם הציבור, בין אם מדובר בהחלטה הפוגעת בחופש התנועה או העיסוק של האזרחים מחד ובין אם מדובר בהחלטה העשויה לגרום לאבדן חיים מאידך. כל עוד ההחלטות מתקבלות בשיקול דעת, כאשר טובת האזרחים עומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות, הן אינן יכולות לעמוד לביקורת שיפוטית. המאמר פורסם בספר "מכת מדינה" בהוצאת מרכז תורה ומדינה.
השתתפות הרשות המקומית בפעולות אסורות
מאמר זה עוסק בתמיכה של רשות מקומית בפעולות אסורות או בפעולות שיש לגביהן מחלוקת הלכתית. המאמר פורסם בתחומין מא.
פירוק שותפות למכירת ארבעת המינים / ארץ חמדה גזית 73162
(1) בשותפות שלא נקצב משכה רשאי כל אחד מהצדדים לדרוש את פירוק השותפות בכל עת. (2) מוניטין הוא בגדר רכוש על בסיס "דינא דמלכותא". (3) לא כל גידול בפעילות עסק פירושה יצירת מוניטין. (4) חלוקת רכוש בין שותפים אמורה להתבצע בדרך של גוד או אגוד (קנה או אקנה) אולם בנסיבות מסוימות רשאי בית הדין להחליט במסגרת פשרה כי צד אחד יקנה את חלקו של הצד השני.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - תוכן העניינים
א.א. דיני עבודה - הלכה לכולם
כמעט כל אדם נפגש בחלקים השונים של דיני הממונות במהלך חייו. לפיכך חובתו של כל אדם לדעת את חובותיו וזכויותיו על פי התורה.
הערכת עובדים ודיני לשון הרע
במערכת בה הערכת עמיתים נחשבת לדבר מקובל, הרי שעצם הכניסה למערכת נחשבת להסכמה לביצוע הערכה והדבר מותר ללא חשש איסור לשון הרע. במידה וניתנה הסכמה מפורשת או הסכמה מכללא לקיומה של הערכה, המעסיק רשאי לאמץ את מסקנותיה ולנקוט בצעדים כאלו ואחרים תוך הסתמכות עליה.
א.ב. ייחודם של דיני עבודה
התורה מתייחסת ליחסי העובדה באופן שונה מהאופן בו היא מתייחסת לכל חוזה אחר הנכרת בין שני אנשים שכן התורה מתערבת במקום בו אדם מנצל את החופש שניתן לו על מנת לפגוע בחירותו שלו או בחירותו של חברו.
ב.א. הגדרת פועל וקבלן
בהלכה מסווגים כל סוגי הסכמי העבודה תחת אחת משתי הגדרות: פועל או קבלן. הסיווג לא נעשה לפי גובה השכר או המעמד החברתי אלא לפי מהות ההסכם שבין שני הצדדים
ב.ב. חוזה ומנהג
ההלכה מכירה בזכותם של צדדים לכרות ביניהם הסכם כרצונם. לכן במקרים רבים שני צדדים רשאים לקבל על עצמם בהסכמה הסדר ממוני השונה מזה המופיע בתורה. כך רואה ההלכה גם את "מנהג המדינה" המשמש כעין חוזה בלתי כתוב ושכשם שהחוזה המפורש עדיף על ההלכה, כך גם המנהג.
ב.ג. מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה
הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי המדינה, מתייחסת לחוקים אשר מטרתם לשמור על ביטחונם ושלומם של תושבי המדינה, כגון, הדין הפלילי. אולם אין פירושה שיש תוקף לדין האזרחי. בתחום זה, ההלכה מוכנה להעניק תוקף אך ורק לחוקים אשר נועדו לתקן בעיה חברתית נקודתית.
ב.ד. מעמדם ההלכתי של חוקי העבודה
חוקי העבודה נחקקו כדי לתת מענה לבעיה מסויימת, לצמצם את מימדי העוני, ולשמור על יציבות השלטון ולכן יש להם תוקף הלכתי.
ב.ה. מעמדם ההלכתי של הסכמים קיבוציים וחקיקה משלימה
על פי ההלכה הסכם קיבוצי אינו חל אלא על העובדים המאוגדים, ולא על העובדים שאינם מאוגדים, אלא אם כן השר חתם על צו הרחבה המחיל את ההסכם על כלל העובדים.
ב.ו. מעמדן ההלכתי של פסיקות בתי המשפט
למרות שלחוקי העבודה ישנו תוקף מחייב, אין לפסיקות בתי המשפט, ובכלל זה, בתי הדין לעבודה ואפילו בית המשפט העליון, כל תוקף הלכתי שכן הם מוגדרים מבחינה הלכתית כערכאות שאין להתדיין בפניהן, זאת למעט פסיקה הנראית לבית הדין טובה וראויה שראוי היה לתקנה לתועלת הציבור.
ב.ז. הסכם עבודה המנוגד לחוק
אחד המאפיינים המייחדים את חוקי העבודה במדינת ישראל הוא היותם "חוקי מגן" כלומר חוקים שנועדו להגן על העובד בכל אופן ולכן אינם ניתנים להתניה. כאשר ההלכה מכירה בתוקפם של חוקי המגן היא מכירה גם ביכולתם לגבור על הסכמת הצדדים.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק א: פתיחה - תוכן עניינים
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ב: הלכה חוק ומנהג - תוכן עניינים
ג.א. משא ומתן שלא בתום לב – אונאת דברים
אחת הדרישות היסודיות ביותר של התורה מהאדם היא להתנהל בדרך של יושר ואמת. לפיכך אין להפריז בחשיבות ההקפדה על אמירת אמת בשעה שמנהלים משא ומתן לפני כריתת הסכם עבודה. אם הצדדים לא עשו כן עשוי הדבר להוות עילה לביטול ההסכמות שהושגו.
ג.ב. שכר החורג מהמקובל בשוק – אונאת ממון
אסור למעסיק לנצל את תמימותו של העובד ולסכם איתו על שכר הנמוך באופן ניכר מטווח המחירים המקובל אם כי בדיעבד לא ניתן לבטל את ההסכם.
ג.ג. טעות במשא ומתן
משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד, פועל או קבלן, להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. במקרה של טעות בהערכה רשאי הפועל לדרוש העלאה בשכרו או להתפטר בעוד הקבלן אינו רשאי לעשות כן אלא אם כן גילה נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם קודם לכן, או שהוטעה.
ג.ד. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים
ההלכה רואה בביטול שרירותי של הסכם מעשה בלתי מוסרי. למרות זאת, כל עוד לא נעשה מעשה קנין יכולים הצדדים לחזור בהם גם מהסכמתם להתקשרות, וגם מתנאי ההתקשרות אולם יש לשמור את השימוש ביכולת זו למקרים בהם נוצר כורח אישי או כספי.
ג.ה. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים שגרמה לנזק כספי
בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על ביטול הסכם העבודה הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש ולכן הדבר אסור ובמידה ונעשה הוא עשוי להצדיק פיצוי.
ג.ו. סיכום שלא בסמכות
כאשר נציג של המעסיק חרג מסמכותו והתחייב לתנאים טובים יותר מאלה שהוסמך לתת ההסכם בטל אלא אם כן מדובר בנציג של חברה בע"מ שאז ההסכם מחייב את החברה על פי החוק ועל פי ההלכה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ג: משא ומתן לכריתת הסכם עבודה - תוכן עניינים
ד.א. ההשלכות של כריתת הסכם עבודה
חוזה העבודה, כיתר החוזים בהלכה, נכרת אך ורק באמצעות מעשה קניין. עד שלא נעשה מעשה קניין לא קיימת מחויבות של הצדדים לקיומו של החוזה וממילא יכולים הם לחזור בהם, הן מעצם הנכונות ליצירת יחסי העבודה והן מפרטים שונים שעלו במשא ומתן ביניהם.
ד.ב. אופן כריתת הסכם עבודה
הסכם העבודה מחייב רק אם נעשה קניין. בהלכה נקבעו מעשי קניין מיוחדים לנדל"ן, למטלטלין השונים, ולהתחייבויות אישיות וכך גם להתקשרות בין עובד ומעסיק.
ד.ג. תוכן הסכם העבודה וחשיבותו
הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים לפחות: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק. הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.
ד.ד. נוסח חוזה עבודה
הצעה לחוזה עבודה מינימלי העומד בדרישות ההלכה והחוק
ד.ה. הארכת הסכם העבודה
הארכת ההסכם כמוה כיצירת הסכם חדש, על כל המשתמע. אי לכך, אם שני הצדדים מעוניינים בהמשך הקשר עליהם לעשות מעשה קניין על הסכמתם. אם הצדדים לא סיכמו דבר, מלבד הארכת ההסכם, אזי הם יהיו מחויבים לתנאים שנהגו בתקופה הראשונה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ד: כריתת הסכם עבודה - תוכן עניינים
ה.א. דרישות בלתי סבירות מהעובד
החירות המוחלטת של העובד מתבטאת גם בבחירתו לעשות מלאכות שנראות לאנשים אחרים כמלאכות משפילות ואפילו מבזות. זאת כיוון, שעצם בחירתו לעבוד על מנת להביא טרף לביתו, כבוד יש בה ולא השפלה.
ה.ב. התחייבות לשנים ארוכות
התורה אסרה על עבדות של יהודי ליהודי אפילו באופן זמני ואפילו אם זו נעשתה בהסכמה. מכח איסור זה נאסרה התקשרות הכובלת את העובד למשך זמן ארוך משלש שנים.
ה.ג. הסכמה לתשלום מחיר מופרז במצב של מצוקה
חז"ל נטו שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים בין הצדדים. עם זאת במקרים בהם נראה כי נותן השירות ניצל את מצוקתו הרגעית של מקבל השירות ודרש ממנו מחיר מופקע, ההלכה מתערבת, וקובעת כי העסקה בטלה, גם אם מקבל השירות בלית ברירה הסכים לדרישה זו, שכן לא היתה זו הסכמה מלאה.
ו.א. עבודה בהסכם חלקי
במקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם באופן מלא תנאי ההסכם שלא הוגדרו יהיו על פי מנהג המדינה.
ו.ב. תקופת ההעסקה בהיעדר הסכם מלא
בהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, המגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה במועדים הקבועים בחוק המשקף את מנהג המדינה.
אורות החושן: עבודה וקבלנות - פרק ה: הסכמי עבודה פסולים - תוכן עניינים
עמדת ההלכה בנוגע למחאת האפודים הצהובים
על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.
פתיחת בריכה מתחרה
מותר ליישוב דתי לפתוח ברכה שיהיו בה שעות רבות יותר לשחייה נפרדת, גם אם ביישוב סמוך ישנה ברכה אחרת, שאין בה שעות רבות לשחייה נפרדת, והיא עלולה להיסגר בשל כך.
פנסיה במסלול כשר
בהשקעה בשוק ההון עלולות להיות כמה בעיות הלכתיות, כגון ריבית, השקעה בחברה המחללת שבת או עוסקת בשיווק איסורים. לכן, מספר גופים חידשו מסלולים כשרים בהם יש ניסיון להתמודד עם הבעיות הללו. לפי רוב הפוסקים בחירה במסלולים אלו היא חובה ולא רק מידת חסידות. יחד עם זאת, הבוחרים במסלולים הרגילים יש להם על מי שיסמכו.
קיצוץ בימי החופשה בניגוד לסיכום בזמן הקבלה לעבודה
ימי החופשה שסוכמו עם העובד הם המחייבים. ואם מעסיק רוצה לשנות את התנאים באמצע התקופה זו הרעת תנאים, ואם העובד התפטר בעקבות הרעת התנאים הרי זה כאילו פוטר.
ריבית בקרדיטפלייס
חברת קרטידפלייס מציעה למשקיעים לרכוש חשבוניות של ספקים לחברות במחיר מופחת. אם החברה החייבת תשלם את החוב בזמן- המשקיע לא הרוויח, אך אם החברה תשלם לספק באיחור, המשקיע ירוויח מההפרש ככל שהאיחור בתשלום יהיה גדול יותר. כיוון שהמשקיע קונה את החשבונית (=החוב) לגמרי, אין בדבר זה ריבית.
הנחה בתשלום לחוגים- האם יש בזה ריבית
למרות שהנחה בתשלומים אסורה מדיני ריבית בתשלום לחוגים אין בעיה של ריבית
האם די ברוב יהודי או שיש צורך ברוב יהודי של 61 חברי כנסת?
מותר וראוי להקים ממשלת הנסמכת על רוב יהודי גם אם איננו רוב מוחלט (61).
האם ניתן לחייב משרד אדריכלות שדווקא עובדת בכירה תעבוד, ותביעה על טעויות ונזקים
כששוכרים משרד שוכרים את כל העובדים של המשרד ולא ניתן לדרוש שדווקא עובד מסויים יטפל בענייני השוכר. מאידך, אם היו טעויות שגרמו לנזקים לשוכר על עובדי המשרד מוטלת האחריות לפצות על הנזקים הללו.
האם מותר לפטר עובד שלא מוכן להתחסן?
ניתן לפטר עובד הנמצא במגע עם לקוחות ובמידה וידבק יגרם נזק למקום העבודה, אחרי שהמעסיק יתרה בו ויודיע לו כי סירובו להתחסן יגרום לפיטוריו.
נייר עמדה 15 - מעמדם ההלכתי של חוקי המגן בתחום העבודה
נייר העמדה בוחן את מעמדם ההלכתי של חוגי המגן ושל פסיקת בתי המשפט בדיני עבודה, תוך דגש על שאלת המעמד ההלכתי של הקוגנטיות של זכויות העובד (קרי, שאין תוקף לוויתור על זכויות אלה)
