הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

ג.ו. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים שגרמה לנזק כספי

הרב אורי סדן
בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על ביטול הסכם העבודה הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש ולכן הדבר אסור ובמידה ונעשה הוא עשוי להצדיק פיצוי.

כפי שאמרנו ביטול סיכום מוקדם שנעשה ללא מעשה קניין אלא בעל פה אינו ניתן לאכיפה בבית הדין, אך מכיוון שהוא עשוי לגרום לאי נעימות הוא אינו ראוי מבחינה מוסרית. אולם, בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על הביטול הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש. הדבר עשוי להתרחש הן מצידו של העובד והן מצידו של המעסיק:

לדוגמה, עובד עשוי לגרום נזק במקרה בו הוא הסכים לבצע עבודה שאינה סובלת דיחוי נוסף, ולאחר מכן חזר בו והשאיר את המעסיק חסר אונים. מקרה זה מכונה בהלכה בשם "דבר האבד"[1]. במקרה זה העניקה ההלכה למעסיק זכות לנקוט שורה של צעדים כנגד העובד כדי למנוע את הנזק. החל בזכות לדרוש את מניעת ההתפטרות, המשך דרך הזכות של המעסיק להטעות את העובד ולהבטיח לו שכר מוגדל, ולאחר מכן לשלם לו רק את מה שסוכם, וכלה בחיוב העובד בנזקים להם גרם בהודעת הביטול חסרת האחריות[2].  

מעסיק עשוי לגרום נזק לעובד במקרה בו הוא הבטיח לו מקום עבודה, ובשל הבטחה זו דחה העובד הצעות עבודה אחרות, ולאחר מכן הודיע לו המעסיק כי הוא אינו מתכוון להעסיקו והשאירו מובטל.

לדעת רוב הראשונים[3] יש לראות באובדן העבודה החלופית נזק ממוני של ממש המצדיק פיצוי, גם אם לא נעשה מעשה קניין מחייב. כך נפסק להלכה ונקבע כי על המעסיק לפצות את העובד ולשלם לו שכר (בדרך כלל, חלקי) למרות שכלל לא עבד עבורו (לגבי שיעור התשלום, ראו להלן פרק יב סעיף ז).

יש להעיר כי לא כל ביטול של סיכום מחייב בפיצוי, אלא רק כזה שפגע באופן ברור ביכולתו של העובד למצוא עבודה חלופית. למשל, אם מדובר בבעל מלאכה שעובד בקבלנות ונותן שירות לפי סדרי העדיפויות שלו, הרי שהוא לא נפגע בוודאות מביטולה של הזמנה. שכן גם בזמן שבו סיכם על עבודה עם המעסיק, היה יכול לקבל על עצמו עבודות נוספות כרצונו ולבצען לאחר מכן. אולם, אם מדובר במלאכה שלא ניתן לבצעה במקביל למלאכה אחרת, אזי אין להבחין בין פועל לקבלן, שכן גם הקבלן נפגע מביטול העבודה[4].

בסיכומו של עניין, ניתן לומר שככלל אין לבטל סיכום מוקדם על עבודה או קבלנות באופן שרירותי, אך גם כאשר ישנן סיבות טובות לביטול[5], על המבטל לברר ככל האפשר מה תהיינה השלכות הביטול על הצד השני ולהתחשב בו עד כמה שהוא יכול.

 


[1] דין זה נאמר במקורו לגבי עובד שגרם נזק למעסיק כאשר התפטר לאחר כריתת הסכם, משנה בבא מציעא עה ע"ב; גמרא, שם, עו, ב. אולם מרבית הראשונים סברו שהאחריות על הנזק אינה נובעת מההסכם שנכרת אלא מדיני הנזיקין, ולכן היא עשויה להיות מוטלת על האדם עוד לפני שנכרת הסכם ראו רמב"ן בבא מציעא עו ע"ב; רא"ש שם ו, ב; ש"ך חו"מ שלג, כט.

[2] חובת פיצוי זו נתונה במחלוקת בין הפוסקים ראו שולחן ערוך ורמ"א חו"מ שלג, ו, ראו על כך עוד בהרחבה לקמן פרק יג, סעיף י.

[3] תוספות בבא מציעא, עו ע"ב, ד"ה אין. יתר על כן, הרמב"ן, שם, הגדיר גם את הפגיעה בעובד כ"דבר האבד" ובכך הרחיב את המושג שבמקורו התייחס לפגיעה במעסיק. ראו נתיבות המשפט שלג, ג; פתחי חושן שכירות, י, הערה י.

[4] מנחת פתים שלג, א; פתחי חושן שכירות, י, הערה ט.

[5] כפי שראינו לעיל אין חובה לעמוד בדיבור בכל מחיר.