הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

ב.ו. מעמדם ההלכתי של הסכמים קיבוציים וחקיקה משלימה

הרב אורי סדן
על פי ההלכה הסכם קיבוצי אינו חל אלא על העובדים המאוגדים, ולא על העובדים שאינם מאוגדים, אלא אם כן השר חתם על צו הרחבה המחיל את ההסכם על כלל העובדים.

דיני העבודה האזרחיים הנוהגים במדינת ישראל מבוססים על מספר מקורות: חלקם הקטן נחקק באופן ישיר על ידי הכנסת, ובהם עסקנו לעיל. חוקים אלו באו לפתור בעיה מסוימת או להעניק זכות מסוימת לעובדים, והם אינם מתיימרים להסדיר את כל מערכת יחסי העבודה.

לחוקים אלו הצטרפו ברבות השנים הסכמי עבודה קיבוציים אשר נחתמו בין ארגוני העובדים ובין המעסיקים, ואשר הוחלו על ידי הממשלה על כלל העובדים או על מגזר עובדים מסוים בעזרת צווי הרחבה. חלק נוסף מדיני העבודה נוצר במשך השנים באמצעות תקדימים של בתי המשפט. הקביעה כי על דיני העבודה חל הכלל "דינא דמלכותא דינא" נאמרה במקורה ביחס לחוקי הכנסת, ועל כן יש לבחון אותה ביחס ליתר מקורות הדין האזרחי.

מעמד הסכמי עבודה קיבוציים - הסכם קיבוצי הוא הסכם אשר נכרת בין קבוצת עובדים מאוגדת, ובין מעסיק יחיד (הסכם קיבוצי מיוחד) או לבין איגוד של מעסיקים (הסכם קיבוצי כללי). על פי ההלכה התאגדות מעמדה כשותפות[1] ולפיכך הסכם קיבוצי אינו חל אלא על הצדדים החתומים עליו, כלומר על העובדים המאוגדים, ולא על העובדים שאינם מאוגדים. כל שכן שהוא אינו מחייב את העובדים הבלתי מאוגדים אם מרבית העובדים אינם מאוגדים[2]. בניגוד לכך, על פי החוק, הסכם קיבוצי חל גם על עובדים שאינם מאוגדים ואפילו אם רק שליש מהעובדים התאגדו[3]. חוק זה מנוגד להלכה ואין לו תוקף הלכתי.

מעמד צווי ההרחבה – החוק קובע כי בסמכותו של השר הממונה (בעת הזו, שר הכלכלה) להוציא צו המחיל את ההסכם הקיבוצי, גם על עובדים שלא נכללו בהסכם הקיבוצי או שאינם מאוגדים כלל[4]. עוד קובע החוק כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה החל עליו, גוברים על כל הסכם אישי שנעשה בין העובד הפרטי ובין המעסיק הפרטי[5].

הדעת נותנת שההלכה הקובעת כי "דינא דמלכותא – דינא" אינה מבחינה בין הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות המבצעת (השר הממונה). זאת, כיוון שמדובר בהבחנה מודרנית, שלא הייתה קיימת בימי הגמרא והראשונים שהתייחסו לכל מוסדות משטר כמקשה אחת. לפיכך מסתבר כי לצו ההרחבה אשר נקבע על ידי הרשות המבצעת, מכוח הסמכות שנתנה לו הכנסת, יהיה גם כן מעמד של "דינא דמלכותא", ובלבד שמטרתו היא תועלת הציבור.

 


[1] שו"ת אגרות משה חו"מ, א, נח.

[2] ראו שו"ת אגרות משה חו"מ א, נט, שמכריע כי במקרה בו מרבית העובדים התאגדו, החלטתם לשבות עשויה להשפיע גם על המיעוט שאינו מאוגד. אולם ברור לו שהסכם עליו חתמו רוב העובדים אינו מחייב את המיעוט וכל שכן שהסכם עליו חתם המיעוט אינו מחייב את הרוב.

[3] סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז.

[4] סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז.

[5] ובלבד שהדבר מעניק לעובד תנאים יותר טובים מהתנאים שבהסכם האישי, על פי סעיפים 21-20 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז.