הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

כלכלה יהודית

מאמרים

דגשים למדיניות כלכלית יהודית לקראת תקציב 2013-2014

הרב שלמה אישון, הרב עדו רכניץ

מכוני המחקר התורניים משפטי ארץ וכתר מתכבדים להגיש נייר עמדה בשורה של סוגיות כלכליות חברתיות ע"פ מקורות היהדות. מבנה נייר העמדה: נייר העמדה כולל מספר סוגיות מרכזיות העומדות לפתחם של מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות, ובמיוחד לקראת תקציב 2013-2014. בכל סוגיות מובאים משפטי רקע ובסופן המלצות. הרחבה ומקורות מובאים בהערות שוליים.

נייר מסכם מבוא למדינת רווחה יהודית

הרב עדו רכניץ

מסמך זה מסכם תקופת לימוד בבית המדרש הישיבתי בירושלים בשנת תשע"ד בנושא: כלכלה, רווחה ויהדות. בלימוד השתתפו אנשי כלכלה ורווחה בהדרכתו של הרב עדו רכניץ. בסיום הלימוד נוסח מסמך זה המתווה את עקרונות מדינת הרווחה על פי התורה. בית המדרש נתמך על ידי משרד המדע.

תיקון חוק המוסד לביטוח לאומי: מדידת עוני

הרב עדו רכניץ

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).

גבולות גזרה לכלכלה חופשית

הרב עדו רכניץ

מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.

בעיית העוני והמדיניות לצמצומה בראי ספרות התורה שבעל פה

ד"ר מיכאל הלינגר

מאמר זה בוחן את הגדרת "קו העוני" כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. לדבריו חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. לטענתו לאורך כל הדרך יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, למעט מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים". (המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89)

מס הכנסה שלילי

הרב יהודה זולדן

האם נכון להגיע למצב כזה שמי שיוצא לעבוד, מקבל השלמת הכנסה שהיא צדקה, ולא תגמול אמיתי על עבודתו? האם הצדק לא מחייב לדרוש מהמעסיקים לשלם שכר ראוי לעובד?

מחאת הקוטג'- חרם צרכנים

הרב יהודה זולדן

יש מקום מבחינת ההלכה למחאה והטלת חרם צרכנים על מחיר הקוטג'. אך כמובן שלא ניתן לכפות את מי שאיננו רוצה להיות שותף במחאה.

מצוות צדקה – בירור הלכתי, ספרותי והיסטורי

ד"ר מיכאל הלינגר

חלק א של העבודה עוסק בהגדרת קו העוני וההתפתחות שחלה בנושא. חלק ב . עוסק בנתינה לעני, הנתינה של הפרט והנתינה הציבורית.

צדק הלכתי כלכלי וחברתי

הרב אורי סדן

המלצות מכון כת"ר הוגשו לאחרונה לוועדת טרכטנברג והציגו את עמדת ההלכה באשר לדרישות המחאה האחרונה. ההמלצות הראו כי גם למשפט העברי יש מה לומר בנושאי כלכלה וחברה

העניים הראויים

הרב עדו רכניץ

לדעת רוב הפוסקים אין חובה לסייע לעני שיכול להיחלץ ממצבו הכלכלי הקשה על ידי עבודה. אולם, חובת הסיוע קיימת כאשר אדם נזקק לסיוע עקב מעשה או מחדל שלו בעבר. המאמר פורסם בכתב העת צהר, גיליון לא

דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים

ד"ר יוסי לונדין

המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.

האם להקים בתי קזינו בישראל?

הרב עדו רכניץ

היוזמה להקמת בתי קזינו חוקיים אמנם תפגע בחברה הישראלית: המכורים להימורים ינוצלו עוד יותר, הגישה הקלה והחוקית להימורים תגדיל את החשיפה של הציבור לעולם מעוות זה, שבו אין משמעות לעבודה ומאמץ, אלא רק לגורל.

תרבות חברתית יהודית עכשיו

הרב עדו רכניץ, ד"ר חיים כהן

הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אך הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם.

חוות דעת הלכתית להצעת חוק הביטוח הלאומי (התשע"ח)

הרב אורי סדן

בעולם קיימת מחלוקת האם יש להגדיר עוני באופן מוחלט, באופן יחסי או באופן המשלב ביניהם. במדינת ישראל הביטוח הלאומי משתמש במדד עוני יחסי לפיו עוני מוגדר באופן יחסי על פי חצי מההכנסה החציונית. מדד זה מתייחס אך ורק להכנסות ולא להוצאות, והוא מבטא הגדרה של העוני על פי רמת ההכנסות של מעמד הביניים. כמו כן, מדד זה בוחן את אי השוויון אך לא בשאלת העוני המוחלט. לעומת זאת, ההלכה מצדדת בהגדרה מעורבת, שיש בה מרכיב מוחלט ומרכיב יחסי. בשנת 2014 מונתה על ידי משרד המשפטים "ועדת חריס" לקביעת סל הצרכים החיוניים אותם יש להשאיר בידי חייב במקרה של פשיטת רגל. והיא הגיעה למסקנה כי הגדרת העוני של הביטוח הלאומי "אינה שימושית כדי לבחון האם ההוצאה המשפחתית של פושט רגל הולמת את הצרכים הבסיסיים הדרושים לה למחייה בכבוד". לשם כך בחנה הועדה מספר מדדים של עוני והגיעה למסקנה כי עליה להסתמך על מדד המגדיר עוני כמחסור בצרכים חיוניים (FES) לשם קביעת רף תחתון ממנו אין לגבות עוד מהחייב. חוות הדעת מציעה לאמץ את הגדרות ועדת חריס בתחום הרווחה ולמקד אותו בפעולה לצמצום מחסור.

משפחות ברוכות ילדים ושיעור העוני בישראל – בין נתונים לפרשנות

הרב אורי סדן

שעור הילודה משפיע על רמת החיים של המשפחה אך זו כשלעצמה אינה מהווה סיבה לעוני. הסיבות לעוני נעוצות בתחום ההשכלה המקצועית אשר בהעדרה שעור ילודה גבוה מעמיק את העוני.

הרב קוק והתפיסה המרקסיסטית: עיון בכתביו המוקדמים

הרב עדו רכניץ

הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות. אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי. במקום זה הוא הציע פתרונות אחרים לבעיה.

תגובה לדו"ח העוני 2018: ירידה ניכרת ברמת העוני האובייקטיבי במדינת ישראל

הרב אורי סדן

ניתוח של נתוני דו"ח העוני לשנת 2018 מלמד שמצבם האובייקטיבי של העניים השתפר וכן שהדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.

חוות דעת בעניין התכנית הכלכלית של ראש הממשלה מחודש יולי 2020

הרב אורי סדן

1. התכנית הכלכלית של רה"מ מבקשת לפתור את המצוקה הכלכלית שיצר משבר הקורונה באמצעות עידוד צריכה אשר תסייע לעצמאים ותצמצם את האבטלה. 2. מטרה זו רצויה וראויה על פי ההלכה. אך אינה מספקת, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את המצווה המוטלת על המדינה לסייע באופן ישיר למי שנפגע מהמשבר ונקלע לעוני. 3. לעומת זאת הצעה ברוח הצעתו של נגיד בנק ישראל למתן מענק חד פעמי נוסף למובטלים ולמי שעסקיהם נפגעו עונה באופן ראוי יותר לשתי מטרות אלו: צמצום האבטלה מחד, וסיוע ישיר לנפגעי המשבר הכלכלי מאידך.

ייחודו של המשפט העברי

הרב עדו רכניץ

ייחודו של המשפט העברי בא לידי ביטוי בשני רבדים: הראשון, במקורו האלוקי ובהתפתחותו על ידי חכמי ישראל לדורותיהם. השני עניינו שגם בעין אנושית ניתן לראות שבצירוף של כלל ההכרעות למערכת משפט אחת נוצרת תמונה ייחודית. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 129.

כלכלה וערכי היהדות

הרב ד"ר יצחק ליפשיץ

ספר זה מתמקד בהנחות היסוד ההגותיות והדתיות של הסוציאליזם והקפיטליזם ולעומתן בהנחות היסוד ההגותיות של היהדות, אשר מציגה דרך עצמאית בסוגיות אלה.

שאלות ותשובות

בחירת מסלול השקעה של קצבאות הילדים

הרב אלעזר גולדשטיין

המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה. לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה. לפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים. הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם. לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור.

עמדת ההלכה בנוגע למחאת האפודים הצהובים

הרב אורי סדן

על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

שוכר שהוסיף תוספות במושכר, האם המשכיר חייב לשלם לו עליהם?

הרב עמוס ראבילו

המשכיר יכול לומר לשוכר שייטול את התוספות שלו ולא חייב לשלם לו עליהם. אם המשכיר בוחר שהתוספת תישאר בשטח שלו ורוצה שהיא תהיה שלו עליו לשלם לשוכר את המחיר הזול של התוספת.

פרסומים

רווחה וערכי היהדות

הרב עדו רכניץ

בספר זה מציג הרב ד"ר עדו רכניץ את התפיסה היהודית בתחום הרווחה, תוך התייחסות לסוגיות אקטואליות

סרטוני וידיאו

החינוך הציבורי כצדק חברתי

הרב עדו רכניץ

הרצאה מתוך כנס דיני ממונות ה-21. באדיבות אתר ישיבה. ניתן לצפות בהרצאה בקישור: http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/18563

עמותת בצדק - פאנל בנושא: רווחה, צדקה וקניין במדינה היהודית

ד"ר יצחק יוסף ליפשיץ, הרב עדו רכניץ, ד"ר משה הלינגר

פאנל סוער בנושא: רווחה, צדקה וקניין במדינה היהודית. בהשתתפות: ד"ר משה הלינגר, הרב ד"ר יצחק ליפשיץ, הרב עדו רכניץ ולאחריו דיון בשיתוף חברי הסמינר - חוקרים בכירים ורבנים.

שיעורים מוקלטים

דיני ממונות 7: תחרות עסקית הוגנת

מהם גבולות התחרות העסקית בהלכה? במסגרת השיעור נדונו המונחים "יורד לאומנות חברו" ו"מערופיא" והיישום שלהם בימינו.

הרב קוק והמניפסט הקומוניסטי חלק א: מלחמת המעמדות

הראי"ה קוק חי ופעל בתקופה בה התרחשה המהפכה הקומוניסטית, ובסביבה בה עסקו בשאלת הקומוניזם. בסדרת של שלושה שיעורים נעסוק בעמדות הרב קוק ביחס למוטיבים מרכזיים במניפסט הקומוניסטי. בשיעור הראשון נעסוק בעמדת הרב קוק ביחס לשאלת מלחמת המעמדות שמתאר מרקס. נראה שהרב קוק מקבל את הטענה שישנו ניצול של מעמד אחד על ידי מעמד אחר, אולם, למרות זאת הרב קוק מתנגד לביטול המעמדות אלא מציע פתרונות אחרים.

הרב קוק והמניפסט הקומוניסטי חלק ב: מהפכנות וניצול הפועלים

בשיעור זה נעסוק בהתנגדות הראי"ה קוק למהפכנות כגישה לפתרון בעיות אישיות וחברתיות. כמו גם בעמדותיו ביחס לניצול פועלים מסגרת המהפכה התעשייתית והפתרונות שהוא מציע לכך. [הקלטת השיעור תועלה בהמשך, עמכם הסליחה]

הרב קוק והמניפסט הקומוניסטי חלק ג: לאומיות ורוחניות, הקניין הפרטי והגבלתו

בשיעור שלישי ואחרון זה נעסוק בעמדתו של הראי"ה קוק שהלאומיות והרוחניות הם מציאות ממשית לא פחות מהחומר, וכן שהם הבסיס לפתרון הבעיות החברתיות. כל זאת, בניגוד גמור לעמדתו של מרקס במניפסט הקומוניסטי. כמו כן, נעסוק ביחס המורכב של הרב קוק אל הקניין הפרטי וההכרח לפגוע בו ולהגביל אותו.

האם יש ליהדות משנה כלכלית?

בשיעור זה נעסוק בשאלה העקרונית ונביא את עמדות הפוסקים הסבורים שאין ליהדות משנה כלכלית מפורטת אך יש בה מצוות כלכליות רבות שקובעות גבולות גזרה לכלכלה היהודית.

המצוות הכלכליות שבתורה (חלק א)

שיעור זה עוסק במצוות הכלכליות של התורה ובחן את הערכים שהן מממשות: ערך החירות (הכפויה על האדם) ואת ערך האחווה. השיעור ניתן במסגרת מרכז הלכה והוראה

המצוות הכלכליות שבתורה (חלק ב)

סדרה זאת עוסקת במצוות הכלכליות של התורה ובחן את הערכים שהן מממשות: בשיעור זה נבחן מצוות כלכליות נוספות ואת הערכים המסתתרים מאחוריהן. גם כאן נגלה את ערך האחווה והחירות, וכן ביטוי קטן ומפתיע לערך השוויון.

הגבלות על תחרות כניסה בהלכה

שיעור זה עוסק בהגבלות הקיימות בהלכה על תחרות כניסה ומסקנתו שההלכה מאפשרת הטלת מגבלות כאלה רק כאשר הדבר מועיל לכלל הציבור, וכן כאשר מדובר על תחרות דחיקה שתוצאתה דחיקה מהשוק שחקנים.

הגבלות על תחרות מחירים בהלכה

שיעור זה עוסק במנהג למנוע תחרות על לקוחות קבועים (מערופיא) ובמגבלות על תחרות מחירים.

דיני מיסים בהלכה א: הדין, המנהג וחיוב תלמידי חכמים

שיעור זה עוסק בחובה ההלכתית לשלם מיסים, בהשפעת המנהג על אופן חלוקת המיסים ובפטור של תלמידי חכמים מתשלום מיסים וגבולותיו

דיני מיסים בהלכה ב: חלוקת נטל המס

חלוקת נטל המס בהלכה מתחלקת על פי שלושה עקרונות: עקרון הצורך, עקרון ההנאה מהשירותים הציבוריים ועקרון היכולת הכלכלית

דיני מיסים בהלכה ג: מיסים לצדקה ומס עקיף (מע"מ)

מאז ימי המשנה היה מוטל מס לצורך מימון צדקה על בסיס ממון (פרוגרסיבי) כמו כן בקהילות ישראל היה מקובל מס עקיף על בשר כשר

מבט יהודי על התנהלות כלכלית נכונה

התנהלות כלכלית נכונה מבוססת על צניעות, הימנעות מאשראי ככל הניתן ועל קבלת החלטות רציונאלית. לע"נ אמו"ר יצחק צבי רכניץ, בנקאי גומל חסדים