הרשם לקבלת עדכונים
בתי המשפט
מאמרים
מעמדה של עסקת טיעון על פי ההלכה
עסקת הטיעון שנחתמה עם הנשיא לשעבר משה קצב מיקדה את תשומת הלב הציבורית בקיומן של עסקאות טיעון, ובשימוש הגובר שנעשה בהן. חוסר הנחת מהסדר זה נובע מהתחושה שאת ההליך המשפטי שמתיימר להשיג צדק, החליפה מדיניות של תגרנות משפטית בו החשוד בעבירה על החוק הוא שותף לגיטימי. זאת, מבלי להתייחס לקולת העונשים שנגזרים בעקבות עסקאות טיעון. מאידך, טוענים מנסחי עסקאות הטיעון כי סד האילוצים הנוקשה, הכולל עומס בלתי נסבל על מערכת המשפט, קושי בגיבוש מסכת ראייתית מניחה את הדעת, ועוד, אינם מותירים ברירה במקרים רבים מלבד עסקת טיעון. במאמר מובאים קריטריונים על פיהם ניתן לקבוע איזו עסקת טיעון ראויה ואיזו עסקה טיעון איננה ראויה.
עדות במשפט פלילי
לבית הדין לממונות בית אל הוגשה תביעה להורות לנתבע לספר את הידוע לו בבית המשפט על אירוע מסוים שבעקבותיו הורשע התובע. לחילופין, דרש התובע פיצוי מהנתבע על כך שהוא מסרב להעיד לטובתו בבית המשפט. בית הדין, בהרכב של הרב עובדיה אחיטוב (אב"ד), הרב דוד בר-שלטון והרב עדו רכניץ דחה את התביעה. להלן, הנימוקים לפסק הדין, כפי שנכתבו על ידי הרב עדו רכניץ, תוך שהם עוסקים: א. באפשרות לחייב עד לשלם כשהוא מסרב להעיד, ב. בחובה להעיד בפני בית משפט בדיון פלילי ועוד.
הסתמכות על עדות קטן במשפט פלילי
במקרים רבים, יש הכרח להסתמך על עדות של קטינים, למשל, במקרה של תקיפת קטינים שלא נוכחים בה בגירים. במדינת ישראל מקובל להסתמך על עדותם של קטינים, אך במגבלות מסוימות - מה עמדת ההלכה בשאלה זו? בדרך כלל דורשת ההלכה עדות של שני גברים שומרי מצוות מעל גיל 13, אולם, התחומים מסוימים מתירה ההלכה להסתמך על עדותם של קטנים, למשל, במקרה של עדות על אדם שמת על מנת להתיר לאשתו להינשא (עגונה). ממקרים אלו ניתן לשאול עקרונות לקבלת עדות קטן במקרה הצורך.
היתר פניה לערכאות בתביעה נגד חברת ביטוח / ארץ חמדה גזית 75073
הרב סיני לוי, הרב עדו רכניץ, הרב עקיבא כהנא
לטענת התובע, במהלך תאונת דרכים פגע הנתבע ברכבו של התובע. התובע דרש שיתקיים דיון בדין תורה, ואילו הנתבע השיב שחברת הביטוח שלו מטפלת בתביעה, והיא מוכנה להתדיין בבית משפט בלבד. בית הדין דן בחיוב הנתבע להתייצב לדין תורה.
מניעיהם של מתדיינים בציבור הדתי-לאומי בבחירת ערכאה שיפוטית בסכסוכים אזרחיים
מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו. ב- 81% מהראיונות נבחר בית הדין הרבני-פרטי כאפשרות העדיפה להתדיינות בסכסוכים אזרחיים על פני בית המשפט האזרחי. המניעים המרכזיים אשר הביאו 78% מהמרואיינים להעיד כי בעת סכסוך אזרחי בחרו/יבחרו בערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי הינם: יעילות המערכת ומעמדו הדתי של בית הדין.
מקום הדיון בתיק שהועבר מבית המשפט לבית הדין / פד"ר 62150/3
הרב ישי בוכריס, הרב דניאל כץ, הרב שמעון לביא
גרוש וגרושתו חולקים בשאלת מקום הדיון על ההסדרים הממונים ביניהם. התיק היה בבית המשפט, ששלח אותו אל בית הדין. לכן פסקו הדיינים שאין אפשרות להשיב אותו לבית המשפט
האם תובע בבית משפט רשאי לדרוש התדיינות בבית דין / ארץ חמדה גזית 70004
הרב יוסף כרמל, הרב משה ארנרייך, הרב מנחם יעקובוביץ
כל עוד לא נפסק הדין בבית המשפט רשאי התובע לחזור בו ולדרוש דיון בבית דין, והוא יחויב בהוצאות שנגרמו לנתבע
אחריות מעין ביטוחית
המאמר עוסק בשאלה כיצד על בית הדין לפעול במקרה שלפי ההלכה אין חיוב מן הדין לפצות על הנזק, אולם במקרה של תביעה כנגד חברת ביטוח הניזק היה מפוצה? והאם בית הדין יכול לחייב את המזיק לשלם בנזק עקיף כאילו הביטוח הופעל? המאמר סוקר את עמדת פוסקי זמננו שיש לראות את הביטוח כהתחייבות מכללא של חברת הביטוח לשלם יותר ממה שההלכה מחייבת בתחום שבו מקובל לעשות ביטוח, ובפרט בתחום שבו החוק מחייב לעשות ביטוח. בהמשך לכך הוא קובע ששינה התחייבות מכללא כזו של צד לעסקה בכל מקרה בו מקובל לעשות ביטו. התוצאה היא שבית הדין אמור לחייב את אותו צד גם אם לא עשה ביטוח או במקרה בו בחר שלא להפעיל את הביטוח. המאמר פורסם בכתב העת, אמונת עתיך, גליון 123, ניסן תשע"ט.
סמכות ביה''ד הרבני לדון במזונות ילדים לאחר פסיקת ביהמ''ש העליון בבע''מ 7628-17 -פד''ר- 1250189-7 - ביה''ד ירושלים
הרב מרדכי רלב"ג, הרב דוד שני, הרב חיים ויקטור וידאל
ז.ג. ערך העבודה והזכות לחופשה
חכמים שיבחו את עשיית המלאכה והעלו אותה על נס מוסרי הן בשל הסכנות שמצויות בבטלה ובעוני והן בשל היותה מימוש של יעוד האדם. עם זאת חשיבותה של החופשה לאדם העמל ברורה. הזכות לחופשה הינה נוהג חדש אשר נקבע בחקיקה. על פי ההלכה הצדדים רשאים לשנות בהסכמה את מספר ימי החופשה הקבועים בחוק.
חיוב כתובה על סמך הרשעה בבית משפט -פד''ר 464583-5 ביה''ד אריאל
הרב י' יהודה גליק, הרב דוד בר שלטון, הרב אברהם דב זרביב
חלוקה שווה של פיצוי שייפסק על ידי בית המשפט בין בת ובנים קטינים של אשה שנפטרה/ פד"ר 1194093-1
הרב מאיר כהנא, הרב שלמה צרור, הרב דניאל גודיס
המנוחה היתה מאושפזת כשנתיים בבי"ח לחולי נפש ונפטרה שם. המנוחה חיה ללא חו"ק עם א' וילדה לו בת, ואח"כ חיה עם ב' וילדה לו שלושה בנים. למנוחה לא היו נכסים משמעותיים, אולם האבות ואם המנוחה מבקשים צו ירושה כדי לתבוע את בית החולים תביעת נזיקין תביעת עזבון ותביעת תלויים בגין רשלנות רפואית. שלושת הדיינים קבעו שמותר לתבוע את התביעות הנ"ל בבית המשפט, ואישרו לתת צו המחלק את הירושה בשווה בין ארבעת הילדים, הבנים והבת, מטעמים שונים.
ב.ב. יחסי עובד מעביד
חוקי העבודה מעניקים זכויות נרחבות למי שבינו ובין מעסיקו נוצרה מערכת יחסים המוגדרת "יחסי עובד ומעביד". הגדרתה המדוייקת של מערכת יחסים זו אינה מופיעה בחוק והיא נעשית לפי "מבחן מעורב" שקבעו בתי המשפט . הואיל ו"המבחן המעורב" הפך להיות "מנהג המדינה", אזי בכל הנוגע לזכויות חוקיות של העובד הנובעות מכוח קיום מערכת יחסים זו, הוא מחייב גם על פי ההלכה.
קיזוז קצבת ביטוח לאומי מתשלומי מזונות, תביעת אחד ההורים להפנותם לחסכון, ומחויבות לפסק בית המשפט העליון / בית הדין הגדול 1309558/1
הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב מיכאל עמוס
בית הדין קבע כי אינו מחויב לתקדים פסיקתי של בית המשפט העליון. כמו כן קבע כי האם לא יכולה לדרוש שקצבת נכות של הבת תשמש לחסכוןן. בית הדין קבע שיש לקזז את הקצבה מדמי המזונות שמשלם האב.
כפיית גט כשהאשה תבעה תביעת נזיקין בבית המשפט / בית הדין ירושלים 632782/23
הרב מרדכי רלב"ג, הרב יעקב מ' שטיינהויז, הרב מנחם האגר
בעל מעגן את אשתו כבר שלשים שנה, אלא שבית הדין קבע שלא יוכל לסדר גט כל עוד לא תשיב האשה לבעל את מה שהוציא ממנו עבורה בית המשפט. כעת רואה בית הדין שהסכומים האלה קרובים להיות מקוזזים עם הסכומים שהוציאה האשה על נישואי הילדים, תשלומים שהבעל לא שילם בהם את חלקו. יחד עם התחייבויות של הבעל שישמע בקול רבנים שונים, התחייבויות שהבעל לא עמד בהן. לכן קובע בית הדין שיש לחייב את הבעל בגט.
טז.ב. פיצוי לעובד שניזוק
ההלכה אינה מטילה חיוב אוטומטי על המעסיק לפצות את העובד שניזוק במהלך עבודתו, אלא רק במקרה בו המעסיק אשם בנזק שנגרם לעובד במהלך עבודתו, והיא אינה פוטרת את העובד מאחריות לבריאותו ולביטחונו האישי. החוק מסדיר את אחריותו של המעסיק לשמירה על שלום עובדיו ובנוסף לכך קובע החוק כי אם המעסיק לא מילא אחר דרישות החוק ניתן לתבוע אותו על הנזק שנגרם עקב כך וחוק זה תקף גם על פי ההלכה.
בקשת רשות ערעור על סמכות בית הדין ועל המזונות הזמניים שקבע / בית הדין הגדול 1411012/1
אדם הגיש בקשת רשות ערעור על סמכותו של בית הדין האזורי ועל מזונות זמניים שקבע. המבקש טוען שלפי פסיקת בג"ץ אין סמכות לבית הדין, ושיש תביעות תלויות ועומדות בבג"ץ בעניין זה. הרב מימון נהרי דחה את טענותיו, וקבע כי פרשנותו אינה נכונה וכי אין מקום לערער על סמך תביעות תלויות ועומדות. אך עם זאת קיבל את בקשתו לערער, בכפוף להפקדת ערבות גבוהה. הוא דחה את תביעתו נגד המזונות הזמניים שנפסקו לו.
סגירת תיק בעקבות פניה לבג"ץ / בית הדין ירושלים 1375258/10
הרב אוריאל לביא, הרב דוד מלכא, הרב חיים ויקטור וידאל
הצדדים פנו לבג"ץ שהורה לבית הדין שלא לדון בענייני מזונות הילדים. לכן סגר בית הדין את הדתיק, תוך שהוא מצר על ענוי הדין שיגרם כתוצאה מכך, ומדגיש את הסמכות שנתן לו המחוקק לדון במזונות ילדים
שאלות ותשובות
מעמדו ההלכתי של בית הדין לעבודה
מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.
מורה שפוטר לאחר תחילת השנה
עובד שפוטר לאחר תחילת עבודתו וכעת אינו מוצא עבודה זכאי לשכר כפועל בטל. את התביעה יש להגיש לבית דין של תורה.
חתימה על חוזה בו נקבע בית המשפט כערכאה מוסכמת
אין לאסור לחתום על חוזה כזה, למרות זאת אם ישנה אפשרות כדאי לנסות לשנות את הסעיף ולהסתפק בציון המקום בו נחתם החוזה (על פי החוק הדיון יהיה בבית משפט שבאותו מקום)
תביעה בבית דין לעבודה וזכויות העובד בבית דין לממונות
יש תוקף הלכתי להסכם שבו המעסיק התחייב לשלם לעובד חלק מהרווחים העתידיים.
מעמדו של תצהיר בדין תורה
מה מעמדו של תצהיר כאשר הרישום בטאבו סותר אותו? תצהיר נחשב להודאת בעל דין, וחלק מהפוסקים סוברים שבמקרים מסויימים הוא נחשב לקניין. במקרה של סתירה בינו ובין הרישום בטאבו נחלקו הדעות, דעת החזון אי"ש היא שהקניין גובר, ודעת פוסקים אחרים שהרישום בטאבו גובר.
איום בתביעה לבית משפט כדי לגרום לחייב לשלם את חובו
האיסור לפנות לערכאות שאינן דין תורה קיים כבר בעצם הגשת התביעה וההתדיינות בפניהם ולא רק בשלב הכרעת הדין. לכן אין להגיש תביעה לבית משפט על מנת לאיים על הנתבע, ולגרום לו לבוא לדין תורה. אך לאיים עליו בלבד ללא הגשת תביעה ממש כדי לגרום לו לבוא לדין תורה, מותר.
קנה דירה עם בעיית איטום וחוייב בבית משפט
ראובן קנה דירה משמעון. לאחר זמן תבע אותו שכנו החדש בבית משפט אזרחי על בעיית איטום שנובעת מדירתו. לאחר מכן התברר שהעניין נדון בבית דין ושם יצא המוכר- שמעון, זכאי. אין באפשרותו של הקונה- ראובן לתבוע את המוכר שישלם את הפסדיו.
חנות שלא נוהגת לפי חוק הפיקדון
לפי החוק חנות שאינה נוהגת לפי חוק הפיקדון ניתן להתלונן עליה לפני המשרד לאיכות הסביבה. לפי ההלכה ניתן לעשות כך רק אם היא נעשית על פי ההגבלות הנובעות מהלכות לשון הרע.
פניה של עובד סוציאלי לבית המשפט ללא היתר מבית דין
כחלק מעבודתו של עובד סוציאלי עם נוער, הוא צריך להיעזר בבית המשפט, למשל, כאשר הנער או הוריו מסרבים לשתף פעולה. במקרה כזה אין צורך בהיתר מבית דין כיוון שבתחומים אלה בית הדין אינו עוסק וכן יש בהם משום הצלת נפשות או הצלת ממון ואז מותר לפנות לבית המשפט מיד.
סירב לחתום בוררות האם נחשב סרבן?
אם נתבע מסרב לחתום על שטר בוררות בית הדין לא ידון בנושא, ולכן הוא נחשב כסרבן.
האם מותר לפנות לבית המשפט ללא פניה לבית דין בחובות ברורים?
כאשר יש לאדם חוב ברור, לדוגמא שיק שחזר, או משכיר שרוצה לגבות משוכר את החשבונות שלא שילם, מתעוררת השאלה האם יש צורך לפנות קודם לבית דין או שזה הליך פשוט של גביה ואין צורך בהיתר. למעשה נחלקו בדבר הפוסקים ולכן יש להחמיר ולתבוע את החייב לבית דין.
פינוי בינוי בהלכה
חלק מההליך של פינוי בינוי הוא חתימה על הסכמה להתדיין בפני בית משפט. אם רוב מוחלט של הדיירים כבר חתמו על כך מותר לחתום על הסכם כזה, אולם אם עדיין לא חתמו, יש לאסור חתימה כזאת. בנוגע לעצם חוק פינוי בינוי- חל בנוגע אליו הכלל של דינא דמלכותא דינא בהגבלות מסויימות.
היתר פנייה לערכאות כאשר הוא הנתבע
הנתבע לא צריך לקבל היתר פנייה לערכאות וכאשר תובעים אותו הוא יכול להתגונן כראוי בבית המשפט.
האם מותר לתבוע חברת ביטוח בערכאות
אין איסור לתבוע חברת ביטוח, אפילו אם החברה תפנה לערכאות.
האם מותר לתבוע עירייה על נזק, כשלפי דין תורה היא פטורה?
מותר לתבוע עירייה על נזק שכזה, כיוון שמדובר על כסף שמראש ניתן לעירייה על מנת שתנהג בו לפי פסיקת בית המשפט וכן חברת הביטוח מתנהלת באופן דומה.
פרסומים
נייר עמדה מספר 9: היתר פניה לערכאות
כאשר הנתבע מסרב להתדיין בדין תורה (ייקרא לשם הקיצור: סרבן), יתיר בית הדין לתובע לתבוע בבית המשפט של מדינת ישראל, על פי דברי השו"ע שהובאו לעיל. ההיתר מכונה לעיתים "כתב סירוב". במסגרת זו נעסוק בשאלות המעשיות המצויות כיום בהקשר זה, כאשר המאמר מחולק לשני חלקים: א. התנאים להוצאת היתר פניה לערכאות. ב. היקף ההיתר – האם הוא מאפשר לגבות את כל מה שיפסק בבית המשפט. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף
נייר עמדה מס' 17: מעמדם של חוקי המדינה ושל פסיקת בתי המשפט
נייר עמדה זה מוצג לקראת כנס הדיינים ה-17, והוא מציע להשיב לשאלה לאילו יש תוקף הלכתי של "דינא דמלכותא" על פי שורה של תבחינים
סרטוני וידיאו
מעמדה של מדינת ישראל ומוסדותיה
בשיעור זה נבחן את היחס ההלכתי למדינת ישראל ולמוסדותיה באופן פרטני ונלמד כי יש הבדל בין המוסדות השונים של מדינת ישראל. השיעור הועבר ביום העצמאות תשע"ז בישיבת הר ברכה. ניתן לצפות גם באתר ישיבת הרב ברכה בכתובת הבא http://yhb.org.il/?p=6541
שיעורים מוקלטים
יסודות דין תורה בזמן הזה - 04 היחס לבתי המשפט במדינת ישראל
זה השעור הרביעי המבוסס על שני השעורים הקודמים בהם התבררו המקורות של איסור ערכאות של גויים וגדרי דינא דמלכותא. בשעור זה נבחנו דינים אלו ביחס לבתי המשפט במדינת ישראל
דיני ממונות 21: תביעה בבית דין חלק א'
שיעור זה עוסק בתהליך התביעה בבית דין החל מהגשת התביעה, הוצאת כתב סירוב, כשרות עדים בבית הדין ועוד
