הרשם לקבלת עדכונים
מעמדו של תצהיר בדין תורה
שאלה
האם יש ערך במשפט העברי ל'הצהרה' כלומר, כאשר אני מצהיר שהדירה שרשומה על שמי - שייכת לאדם אחר - האם יש ממש בהצהרה כזו, או שאינה כלל קנין
תשובה
הקדמה
תשובה זו נכתבה לפי מה שנראה בהלכה ואיני יודע מה החוק, וכדאי להיזהר מדבר זה.
הודאת בעל דין (בע"ד) - ראיה
הודאת בע"ד כמאה עדים (תוספתא ב"מ פ"א), אם ההודאה היתה באופן המועיל (המפורש בחו"מ סימן פ"א), ואם היא נעשתה בכתב- מועיל (חו"מ סימן פא,יז) ולכן תצהיר שאומר שהדירה שייכת לאדם אחר תקף. חשוב לזכור שהודאה מועילה רק לחייב את עצמו ולא לחייב אנשים אחרים (חב לאחריני). אם כן הודאה זו היא ראיה ועדיפה על כל שאר הראיות כולל עדים.
הודאת בע"ד- קניין
אולם בשאלה שאלת: "או שאינה כלל קניין" כלומר, לא שאלת על דיני הראיות אלא על דיני הקניינים. נחלקו הפוסקים האם הודאת בעל דין יכולה להיות קניין או אינה אלא ראיה. דעת קצות החושן[1] בשם ראשונים שהודאה זו נחשבת קניין. ודעת אמרי בינה[2] בשם ראשונים שאין זה קניין כלל אלא רק ראיה שכך היה.
קניין כשרשום בטאבו אחרת
אמנם, השאלה במקרה זה תהיה סבוכה יותר, כיוון שהרישום בטאבו סותר את הקניין הזה. חוק המקרקעין תשכ"ט 1969 (7 (א)) קובע שעסקה במקרקעין אינה יכולה להסתיים ללא רישום, וב 7 (ב) ש:"עיסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עיסקה".
פוסקים רבים ראו בחוק זה חוק מחייב. לדוגמא, הדיינים הרב יצחק נסים, הרב יוסף שלום אלישיב, והרב בצלאל ז'ולטי ( פד"ר ו, עמ' 376) פסקו ש: " לפי זה הרי יש לדון דהוא הדין בנוגע להעברת נכסי דלא ניידי, שאינם יוצאים מרשות לרשות אלא על ידי רישום בטאבו, דיש בזה משום תיקון ונעילת דלת בפני הרמאים, שאלולי כן הרי בידי כל אחד למכור נכסיו לכמה בני אדם ולהחליף את מכירתו עשרת מונים, ובזה וכיוצא בזה כולי עלמא מודו דדינא דמלכותא דינא, ויש לפי זה תוקף לרישום במשרדי האחוזה, ויש בזה משום מעשה קנין".
אמנם במקרה של סתירה בין הרישום בטאבו ובין קניין שמועיל מדין תורה, וכן אם התנו במפורש שיועיל אפילו בלי רישום, כתב בפתחי החושן[3] שנחלקו הדעות, ודעת החזו"א[4] והגרשז"א שהקניין מועיל, ולא שייך בזה דינא דמלכותא דינא כיוון שאין חוק שאוסר על שני צדדים שרוצים לנהוג אחרת לנהוג כרצונם, ויש פוסקים שחולקים.
מסקנה
א. תצהיר נחשב לראיה מועילה בדין תורה.
ב. תצהיר נחשב קניין לפי חלק מדעות גדולי האחרונים אע"פ שיש החולקים על כך.
ג. כאשר הדירה רשומה בטאבו על שם אחר, תצהיר מהווה ראיה, ולדעת חלק מהפוסקים יהיה גם קניין[5].
[1] סימן מ סק"א. סימן קצד סק"ד. ובשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק חו"מ סי' ל כתב ש"הוא הקנין הגדול שבכל הקנינים".
[2] הלוואה סימן טז.
[3] עיין בחלק ח פרק ב הערה יד באריכות.
[4] חו"מ ליקוטים טז,ה
[5] עיין בקובץ משפטי ארץ ג, הרב ד"ר מיכאל בריס, הרהורים אודות מעמד מרשם המקרקעין על פי הלכה. במאמר זה הרב בריס גם קורא תיגר על ההבנה המקובלת בדברי הגרש"ז אויערבך, וסובר שבמצב החוקי כיום, גם הוא היה מסכים שלא ניתן להעביר בעלות ללא רישום בטאבו.
