הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

מעמדו של תצהיר בדין תורה

הרב עמוס ראבילו
מה מעמדו של תצהיר כאשר הרישום בטאבו סותר אותו? תצהיר נחשב להודאת בעל דין, וחלק מהפוסקים סוברים שבמקרים מסויימים הוא נחשב לקניין. במקרה של סתירה בינו ובין הרישום בטאבו נחלקו הדעות, דעת החזון אי"ש היא שהקניין גובר, ודעת פוסקים אחרים שהרישום בטאבו גובר.

שאלה

האם יש ערך במשפט העברי ל'הצהרה' כלומר, כאשר אני מצהיר שהדירה שרשומה על שמי - שייכת לאדם אחר - האם יש ממש בהצהרה כזו, או שאינה כלל קנין

תשובה

הקדמה

תשובה זו נכתבה לפי מה שנראה בהלכה ואיני יודע מה החוק, וכדאי להיזהר מדבר זה.

 

הודאת בעל דין (בע"ד) - ראיה

הודאת בע"ד כמאה עדים (תוספתא ב"מ פ"א), אם ההודאה היתה באופן המועיל (המפורש בחו"מ סימן פ"א), ואם היא נעשתה בכתב- מועיל (חו"מ סימן פא,יז)  ולכן תצהיר שאומר שהדירה שייכת לאדם אחר תקף. חשוב לזכור שהודאה מועילה רק לחייב את עצמו ולא לחייב אנשים אחרים (חב לאחריני). אם כן הודאה זו היא ראיה ועדיפה על כל שאר הראיות כולל עדים.

הודאת בע"ד- קניין

אולם בשאלה שאלת: "או שאינה כלל קניין" כלומר, לא שאלת על דיני הראיות אלא על דיני הקניינים. נחלקו הפוסקים האם הודאת בעל דין יכולה להיות קניין או אינה אלא ראיה. דעת קצות החושן[1] בשם ראשונים שהודאה זו נחשבת קניין. ודעת אמרי בינה[2] בשם ראשונים שאין זה קניין כלל אלא רק ראיה שכך היה.

קניין כשרשום בטאבו אחרת

אמנם, השאלה במקרה זה תהיה סבוכה יותר, כיוון שהרישום בטאבו סותר את הקניין הזה. חוק המקרקעין תשכ"ט 1969 (7 (א)) קובע שעסקה במקרקעין אינה יכולה להסתיים ללא רישום, וב 7 (ב) ש:"עיסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עיסקה".

פוסקים רבים ראו בחוק זה חוק מחייב. לדוגמא, הדיינים הרב יצחק נסים, הרב יוסף שלום אלישיב, והרב בצלאל ז'ולטי ( פד"ר ו, עמ' 376) פסקו ש: " לפי זה הרי יש לדון דהוא הדין בנוגע להעברת נכסי דלא ניידי, שאינם יוצאים מרשות לרשות אלא על ידי רישום בטאבו, דיש בזה משום תיקון ונעילת דלת בפני הרמאים, שאלולי כן הרי בידי כל אחד למכור נכסיו לכמה בני אדם ולהחליף את מכירתו עשרת מונים, ובזה וכיוצא בזה כולי עלמא מודו דדינא דמלכותא דינא, ויש לפי זה תוקף לרישום במשרדי האחוזה, ויש בזה משום מעשה קנין".

אמנם במקרה של סתירה בין הרישום בטאבו ובין קניין שמועיל מדין תורה, וכן אם התנו במפורש שיועיל אפילו בלי רישום, כתב בפתחי החושן[3] שנחלקו הדעות, ודעת החזו"א[4] והגרשז"א שהקניין מועיל, ולא שייך בזה דינא דמלכותא דינא כיוון שאין חוק שאוסר על שני צדדים שרוצים לנהוג אחרת לנהוג כרצונם, ויש פוסקים שחולקים.

מסקנה

א. תצהיר נחשב לראיה מועילה בדין תורה.

ב. תצהיר נחשב קניין לפי חלק מדעות גדולי האחרונים אע"פ שיש החולקים על כך.

ג. כאשר הדירה רשומה בטאבו על שם אחר, תצהיר מהווה ראיה, ולדעת חלק מהפוסקים יהיה גם קניין[5].

 

[1] סימן מ סק"א. סימן קצד סק"ד. ובשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק חו"מ סי' ל כתב ש"הוא הקנין הגדול שבכל הקנינים".

[2] הלוואה סימן טז.

[3] עיין בחלק ח פרק ב הערה יד באריכות.  

[4] חו"מ ליקוטים טז,ה

[5] עיין בקובץ משפטי ארץ ג, הרב ד"ר מיכאל בריס, הרהורים אודות מעמד מרשם המקרקעין על פי הלכה. במאמר זה הרב בריס גם קורא תיגר על ההבנה המקובלת בדברי הגרש"ז אויערבך, וסובר שבמצב החוקי כיום, גם הוא היה מסכים שלא ניתן להעביר בעלות ללא רישום בטאבו.