הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

עבודות אקדמיות

מאמרים

*בעיית העוני והמדיניות לצמצומה בראי ספרות התורה שבעל פה

ד"ר מיכאל הלינגר

חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני. המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89

יחס ההלכה למשפט הבינלאומי: ניתוח הפסיקה וניתוח תהליכים

ד"ר עמוס ישראל-פליסהואור

מחקר זה מבקש להיענות לאתגר שהציב פרופ' שבתאי רוזן המנוח להציע "תיאוריה כללית על יחס היהדות וההלכה למשפט הבינלאומי". צורך דומה ניתן לזהות בשנים האחרונות גם בין פוסקי הלכה, מנהיגי קהילות וכמה חוקרים של המשפט העברי. המחקר הנוכחי מציע שיש אכן תחום הלכתי של 'יחס ההלכה למשפט הבינלאומי', המחקר מגדיר את התחום ומבקש לתרום תרומה יסודית ומשמעותית למחקר של התחום.

מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית

ד"ר אוריה אדלר

מחקר זה מצביע על שלוש גישות בהבנת המושג מדינת התורה. הראשונה (שאותה מייצג ישעיהו ליבוביץ) שוללת את קיומו, שכן ההלכה שהתפתחה בגלות אינה מתאימה למדינה יהודית ריבונית. גישה זו לא התקבלה כלגיטימית על ידי הציבור הדתי (אורתודוקסי), שכן היא טוענת שיש לשנות את התוכן ההלכתי על ידי שימוש בכללים שאינם מקובלים כנכונים הלכתית. הגישה השניה טוענת כי המושג אינו אלא סיסמא בלבד. גישה זו רואה את ההלכה כמחייבת, אך טוענת כי ההלכה אינה מתייחסת למדינה, אלא ליחידים המרכיבים אותה. כך, ההלכה אינה מתייחסת אל הצבא, אך החיילים המרכיבים את הצבא מחויבים לשמור מצוות, כדוגמת שבת וכשרות. הגישה השלישית רואה את התורה כמנחה את כל אורחות חייה של מדינה: את תחומי המדיניות, החוק והמשפט. מבחינה תיאורטית, גישה זו שואפת ללמוד הנחיה תורנית לכל שאלה ציבורית והתנהגות פוליטית. יש לראות בכך שאיפה ליצירת מדינת תורה מן היסוד, כאשר הסוגיות המרכזיות בכל תחום יילמדו מהתורה. מובן, שקשה למצוא בתורה הנחיה תורנית מקפת שכזו. המחקר עוסק בגישה זו, הנותנת משמעות עמוקה למדינת התורה. הסוגיות המרכזיות העולות כתוצאה מהבנה זו של מושג מדינת התורה הן התוכן התורני של מדינת התורה, ומעמדם של חכמי התורה בה.

מצוות צדקה – בירור הלכתי, ספרותי והיסטורי

ד"ר מיכאל הלינגר

חלק א של העבודה עוסק בהגדרת קו העוני וההתפתחות שחלה בנושא. חלק ב . עוסק בנתינה לעני, הנתינה של הפרט והנתינה הציבורית.

השלכותיו של מעשה שנעשה תוך העדר שליטה עפ"י המשפט העברי

הרב שלמה אישון

המעשים השונים הכלולים בתחום המשפט העברי, נחלקים לשני סוגים עיקרים: א. מעשים שעיקרם בתוצאה. ב. מעשים שעיקרם הוא המעשה עצמו. באופן כללי ניתן לומר, כי למעשים המשתייכים לסוג הראשון תהיה משמעות הלכתית גם אם נעשו תוך העדר שליטה, ואילו למעשים המשתייכים לסוג השני לא תהיה, בנסיבות של העדר שליטה, כל משמעות הלכתית. עיקרון זה משתרע על פני תחומים רבים מתחומי המשפט העברי: עבירות, שינוי מעמד אישי, קיום מצוות ודיני הנזיקין.

לשון הרע בהלכה

ד"ר יחיאל ויינרוט

חלקה הראשון של עבודת הדוקטורט עוסק בהגדרת מושגי היסוד של איסור לשון הרע ובמקורותיו הנורמטיביים. חלק זה מתמקד בעיקר בניתוח אנליטי של המושגים ההלכתיים הקשורים באיסור (מה בין "לשון הרע" לבין "רכילות", בין "לשון הרע" ל"מוציא שם רע" וכיו"ב), במקורותיו בתורה ובחז"ל ובדינמיקה של התפתחות הספרות ההלכתית בנושא, אשר עברה תהליכים ושינויים שהגיעו לשיאם עם כתיבת ה"חפץ חיים". לצד אלה, עומד המחקר גם על הדמיון בין ההגדרות והיסודות ההלכתיים של האיסור בהלכה היהודית, לבין מקביליהם באסלאם ובנצרות. החלק המרכזי האחר של המחקר מתמקד ברקע העיוני של איסור לשון הרע. בחלק זה נדונים טעמי האיסור (ובעיקר- מה הבסיס העיוני להחלת האיסור גם כאשר פרסום הגנאי אינו שקרי? האם לאדם מוקנית זכות ל"שם טוב" שאינו משקף את המציאות?) וכן השאלה, מדוע הספרות היהודית העוסקת בו משייכת אותו כמעט תמיד לעולם ה"מידות" ולא לעולם הנזיקין. לקראת סופו, עוסק המחקר בניתוח כלים הלכתיים לריכוך ה"מתח" המובנה בין איסור לשון הרע לבין חירות הביטוי ובסנקציות ההלכתיות על הפרת האיסור.

תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג

הרב עדו רכניץ

משנתו הייחודית של הרב ולדנברג כוללת עיסוק שיטתי באורח יוצא דופן בשאלות היסודיות והיישומיות של מדעי המדינה בכלל ושל דת ומדינה בפרט. ובכלל זה התייחסות שיטתית לשאלות התיאורטיות והעקרוניות של היחס בין תיאוקרטיה ודמוקרטיה. לצד הדיון התיאורטי, הרב ולדנברג כפוסק הלכה בכיר וכדיין בבית הדין הרבני, עסק בשאלות הלכתיות קונקרטיות הנוגעות למעמדה ולהתנהלותה של מדינת ישראל. השוואה בין הדיון התיאורטי של הרב ולדנברג לבין הדיון ההלכתי מאפשרת לעמוד על נקודות המתח והממשק שבין תיאוקרטיה ודמוקרטיה, ועל ההבדלים בין תיאוריה ויישומה. העבודה נכתבה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן.

סדר הדין האזרחי – בין מהות לפרוצדורה במשפט העברי ובמשפט הכללי

ד"ר איתמר מירון

העבודה מראה כיצד יכולה קבלת מערכת הערכים והעקרונות של המשפט העברי בתחום סדר הדין, לסייע לבעיות הקיימות היום במערכת. ניתוח מגמות העומק מעיד כי מעבר למודל המוצע הינו מחויב המציאות

חובת האמון במשפט העברי ובדין הישראלי

הרב ד"ר ירון אונגר

ישנם פערים משמעותיים בין חובות הנאמנות שמטיל המשפט הישראלי על חב האמון לחובות הנאמנות שמטיל המשפט העברי עליו, פערים אלו והמשקל היחסי של כל אחת מחובות האמון בכל אחת משיטות המשפט, נובעים מתפיסות מנוגדות בנוגע לטבע האדם ולתכליתן של החובות שמטיל המשפט על חב האמון.

דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים

ד"ר יוסי לונדין

המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.

'שלום בית': התערבות ביישוב משברי נישואין ובמניעתם בהלכה ובמשפט

הרב ד"ר יוסף שרעבי

העבודה עוסקת בהתערבות המשפטית ביישוב משברי נישואין ובמניעתם, היקפה וגבולותיה, כפי שהתפתחו בהלכה, מספרות חז"ל ועד הפסיקה כיום במציאות המשפטית המורכבת במדינת ישראל בה שולטות שתי מערכות שיפוט בדיני המשפחה.

מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?

יצחק ליאור ואזנה

האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.