הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

עילות גירושין

מאמרים

גירושין מבעל שאינו רוצה ילדים / בית הדין הרבני 588519/2

הרב דניאל אדרי, הרב אייל יוסף, הרב דוד בר שלטון

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בית הדין חייב בעל לגרש את אשתו ולשלם לה את מלוא הכתובה כיון שאשתו רוצה ילדים והוא לא רוצה ונמנע מלקיים יחסי אישות

מאסר לאביו של בעל שמעגן את אשתו / פד"ר 927170/16

הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף, הרב עידו שחר

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בית הדין קבע במקרה מיוחד שחמיו של עגונה הוא עומד מאחרי עיגון בנו וחייב אותו ב30 ימי מאסר בגלל ביזיון בית הדין. כמו כן עורך דינו חוייב בסך 10,000 ש"ח הוצאות משפט אישיות. פסק הדין נכתב על ידי הרב שלמה שטסמן.

חיוב גט על בעל שאינו מספק קורת גג לאשתו וילדיו / פד"ר 1070994/1

הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח, הרב יצחק זר

בית הדין הרבני הגדול

בפני בית הדין הרבני הגדול נידון חיוב גט על בעל שבמשך כשמונה שנים לא הצליח לדאוג לקורת גג לאשתו וילדיו. בית הדין קבע שהיות וחיוב מדור הוא בכלל חיוב מזונות ודינם שווה לעניין חיוב וכפייה. יש לדחות את טענת הבעל שהוא עובד יום ולילה ואינו מצליח לדאוג לקורת גג, כיוון שקורת גג לבני המשפחה הוא דבר שעומד בראש סדר העדיפויות אצל כל בני זוג. לא ניתן לקבל מצב ששני בני זוג עובדים ובכל זאת במשך שנים הבעל לא מוצא דרך להבטיח קורת גג. ולכן למעשה כיון שגם לשיטת הרמ"א (אבן העזר ע, ג) שעני שלא יכול לפרנס אין כופין אותו לגרש, לדעת רוב הפוסקים בעל שיכול לעבוד ולפרנס ואינו עושה כן – כופים עליו לגרש. לכן בית הדין הגדול הכריע שיש לחייב את הבעל לתת גט.

גבר אלים שביקש להפסיד את כתובת אשתו כיוון שהיא התנשקה עם חברו / פד"ר 922361/3

הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס, הרב חיים ויקטור וידאל

בני זוג ביקשו להתגרש. הבעל טען שהאשה איבדה את כתובתה כי שהתה בלילה בבית חברו ואף התנשקה איתו. האשה טוענת שהחבר הנ"ל רק ביקש לחזקה ולנחמה על ההתעללות של בעלה, וכי הוא עצמו סיפר לה שהוא התבקש ע"י בעלה להכין לו נבוט להכותה. הדיינים פסקו שהאשה זכאית לכתובה, אך הוסיפו הסתייגות שהמעשה אסור ע"פ ההלכה והיה מביא לאובדן הכתובה במקרה רגיל.

**כתובה לאשה שלא טבלה ובעלה ידע על כך / פד"ר 990424/2

הרב יגאל לרר, הרב דוד בר שלטון, הרב מנחם האגר

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בני זוג שהתגרשו מטיחים טענות זה בזו. אחת הטענות היא שהאשה לא טבלה. ואולם, כיון שהבעל ידע זאת ולמרות זאת בעא עליה, בית הדין חייב אותו בכתובה.

***תוספת כתובה כשהאישה תבעה גירושין בשל העדר יסודות האישות – ובכללם יחס מכבד – לעומת 'תביעה מוצדקת' גרידא

הרב צבי יהודה בן יעקב, הרב יצחק הדאיה, הרב משה בצרי

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בני זוג נישאו. במהלך נישואיהם חוו עליות ומורדות. האישה תובעת גירושין בגלל ביטויים קשים של הבעל כלפיה ואיומים בסנקציות כלכליות. בבית הדין הבעל רצה שלום בית, אך הדיינים התרשמו כי בקשה זו נובעת מרצון לא לשלם כתובה בלבד, ובפרט כי הצדדים פרודים תקופה ארוכה. בית הדין חייב את הבעל אף בתוספת כתובה, אע"פ שפעמים אנו פוסקים ש'אדעתא דמיפק לא כתב לה', כיוון שיש חילוק בין תביעות גירושין שנובעות מפגיעה מהותית בחיי הנישואין המצדיקות תשלום תוספת ובין תביעות מוצדקות הנובעות מטענות האישה בלבד ('בעינא חוטרא לידי'). כמו כן, ישנו הבדל בין מקרים בהם הבעל אנוס ולא יכול לקיים את תנאי הנישואין ובין מקרים בהם הוא בפשיעתו לא מקיימם, ולכן בית הדין פסק שהבעל חייב בכתובה ותוספת.

חיוב גירושין לאישה שהצטרפה לכת ה'שאלים' / פד"ר ‏1086603/1

הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח, הרב יעקב זמיר

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג מהעדה החרדית בירושלים נישאו. שנה לאחר החתונה האישה הצטרפה לכת לובשות ה'שאל', אשר נוהגות ללבוש לבוש ארוך וכהה ומנהלות אורח חיים הכולל תפילות מרובות, קיום יחסי אישות רק לצורך פריה ורביה, והזנחת הבית הבעל והילדים. הבעל תבע לחייב את האישה לקבל גט, בטענה שהיא מורדת בכך שהיא מונעת חיי האישות ובנוסף הוא מואס בה בגין לבושה והנהגותיה. האישה הביאה מכתבים בהם נראה שהוא אהב את דרכה החדשה, בנוסף טענה כי מניעת חיי אישות נובעת מהבעל, ואף הודיעה כי תסכים להסיר את השאל עבור בעלה. בית דין בירושלים קיבל את טענות האישה וקבע כי כי מאיסות צריכה להיות תחושה חזקה שלא יכולה להשתנות, ואין זה המצב במקרה זה, ויש כאן רק מחלוקת על קוד לבוש ולא על שינוי אורח חיים. בפסק דין זה בית הדין הגדול הפך את פסיקת בית הדין בירושלים וקבע שברור מעל לכל ספק שהאישה הצטרפה לכת חדשה ודבקה באורח חייה ובתפיסת עולם של אותה כת ולא רק החליפה את לבושה. וכן התנהגות האישה והזלזול שלה בבעלה מהווה עילה לגירושין וזהו מקרה חמור בהרבה מדין "משיאה שם רע על בעלה" בנוסף לכך העובדה שבני הזוג חיים בנפרד כבר מספר שנים נחשב למרידה הדדית המחייבת גירושין.

*חיוב גט בבעל רועה זונות

הרב אהרן דרשביץ, הרב אברהם צבי גאופטמן, הרב עובדיה חפץ יעקב

בית הדין הרבני האזורי באר שבע

נישואי בני זוג עלו על שרטון, והם פרודים כבר 4 שנים. האישה טענה והוכיחה שבעלה רועה בשדות זרים, ובגין כך היא לא יכולה יותר לחיות איתו. הבעל הכחיש, וטען שהאישה זנתה. בית הדין חייב את הבעל בגט בגלל כמה סיבות: רועה זונות, טענת מאיס עלי של האישה כשהיא מבוררת, ובנוסף טענת הבעל שהאישה זנתה וממילא אסורה עליו, והפירוד הארוך ביניהם. בפסק הדין פרסו הדיינים בהרחבה עצומה את כל הסוגיא של רועה זונות וקישורה למקרה שבא לפניהם.

כתובה שנכתב בה סכום סמלי גבוה של התאריך הלועזי של החתונה / פד"ר 1087883/4

הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בית הדין דן בחיוב כתובה. ראשית לכל עסק בית הדין בשאלה האם הגירושין היו על דעת רצון האישה, כאשר בדיקת פוליגרף שנעשתה בהסכמת הצדדים תמכה לכאורה בטענת האישה. החלטת בית הדין היא שכל עוד אין ראיה ברורה שהאישה היא זו שאחראית על הקרע בחיי הנישואין, האישה זכאית לכתובתה. בשלב השני עסק בית הדין בסכום הכתובה, כיוון שבכתובת האישה נכתב סכום של 711,999 ש"ח. סכום שנכתב ע"פ התאריך הלועזי בו הזוג נישא (7.1.1999). בית הדין התייחס לדיונים קודמים על תוקף כתובה שנכתב בה סכום סמלי של 555,555 ש"ח כסמל נגד עין הרע. בית הדין הכריע שבמקרה שלפנינו יותר מובהק שאין תוקף לסכום הכתובה מכיוון שיש תרתי לגריעותא: גם נכתב סכום שאין ספק שהוא סמלי וגם נכתב סכום שאינו מקובל. לגבי גובה הסכום ציין בית הדין שהוא עדיין בגבול תקנת הרבנות הראשית - עד מיליון ש"ח, אך מהנסיבות ברור שמדובר בסכום שלא היה ביכולת הצדדים לשלם בשום שלב. ולכן הכריעו שיש לחייב את הבעל בסכום כתובה המקובל במקרים דומים של 120,000 ש"ח.

***האם תלונות שוא של האישה במשטרה יש בהן בכדי לבטל את חיוב הכתובה

הרב יצחק אלמליח, הרב נחום שמואל גורטלר, הרב מימון נהרי

בית הדין הרבני הגדול

בית דין קמא קבע כי אין לבעל חיוב כתובה כלפי אשתו בגלל ריבוי תלונות השוא שלה כלפיו במשטרה, נקרא הדבר שהגירושין יצאו ממנה, ובנוסף יש חשש מוצק כי האישה נישאה מראש מתוך ידיעה שיש לה מחלת נפש, ואף אם נולדה אחר כך הרי לפי ר' ירוחם הבעל פטור. דיין א' בערכת הערעור קבע שמצד המציאות אין זה כך, ואין זו עילת הגירושין. בנוגע לחשש שמא חלתה קודם הרי האישה טוענת ברי שאין זה כך והבעל שמא, וידה על העליונה ועוד הרי הבעל ידע על כך ובכל אופן הסכים לחזור אל האישה למרות המחלה, הרי מחל על כך. דיין ב' קבע כי ישנם מקרים בהם מחילה על מחלת נפש אינה תקפה, וכן שמחלת נפש זהו מום הגרוע מאיילונית. מ"מ במקרה שבא לפניהם לא היתה לכך נפק"מ כיוון שבתיק הרפואי של האישה הוברר שלא היתה חולה לפני הנישואין.