הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

מעמדו ההלכתי של בית הדין לעבודה

הרב אלעזר גולדשטיין
מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.

מעמדו ההלכתי של בית הדין לעבודה

שאלה:

אבקש מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.

תשובה:

בקהילות ישראל מקדמא דנא היו קיימים בתי דין של סוחרים שגובו על ידי הרבנים (ראו: ד"ר שילם ורהפטיג, "בית דין לעבודה לאור ההלכה", סיני סו, עמ' קצה–קצט).

וכן כתב רבי עקיבא איגר (חידושים על שו"ע חו"מ ג, א) בשם שו"ת מהרש"ך (ב, רכט) שאם יש מנהג ללכת לבית דין של סוחרים – "מנהג מבטל הלכה". לעומתו סבור הרב חיים בן ישראל בנבנישתי (שו"ת בעי חיי א, קנח), שפנייה לבית דין כזה נחשבת ל"עילוי יראתם" (זה הנימוק לאיסור הליכה לערכאות), ופירושו ייקור שיטת משפט זרה כנגד התורה.

החזון איש (סנהדרין טו, ד) כתב שיש אפשרות לקיים "בית-דין של סוחרים", כשאין במקום בית-דין שדן על פי תורה, כדי לאפשר מסחר תקין, ובתנאי שבית-דין זה יפעל על פי המוסר האנושי ולא יחליף את חוקי התורה במערכת חוקים אחרת.

מעמדו של בית-הדין לעבודה שנוי במחלוקת כיוון שהוא פועל גם על פי חוקי הכנסת אף שבבסיסו עומדים מנהגי המסחר. נסקור את הדעות השונות בעניין תוך השוואת "בית הדין לעבודה" ל"בית-דין של סוחרים":

הרב אברהם שרמן כתב (תחומין יד, עמ' 159 ואילך) שדין בית-הדין לעבודה ככל ערכאות אחרות משום שבית-דין זה כפוף למערכת החוקים הרגילה שנובעת מתפיסות עולם המנוגדות לתורה ולביקורת של בג"צ, וכן דעת הרב יוסף ש. אלישיב (כפי שצוטטה בפסקי דין רבניים כרך ח עמ' יב). ספק נוסף העלה הרב מרדכי אליהו (תחומין ג, עמ' 244) והוא שייתכן שתוקפו ההלכתי של "בית-דין של סוחרים" נובע מכך שהוא התקבל על ידי הקהל, ואם כן, לבית דין לעבודה שהתקבל על פי חוקי הכנסת לא יהיה מעמד דומה.

לעומת זאת, הרב אליהו שלזינגר (שו"ת שואלין ודורשין ד, צד, עמ' תרלג) מביא את דעתו של הרב שאול ישראלי שבית-דין לעבודה נחשב כ"בית-דין של סוחרים" לכל דבר, מכוח קבלת הקהל (שבעת טובי העיר). ונראה שכך פסק (שם עמ' תרמח–תרמט) הרב אברהם שפירא. וכן הרב יצחק קוליץ (הרב ברוך שרגא משמו, מופיע גם בפסקי דין ירושלים ה, עמ' יב). ועל טענת הרב שרמן השיב כי גם על פסקי בתי דין רבניים ניתן לערער בבג"צ, ולמרות זאת הם אינם נחשבים לחלק ממערכת ה"ערכאות".

בכל אופן אין היתר לקבל כסף על ידי פסק בית-דין כזה מעבר למגיע על פי דין תורה, כגון ריבית ללא "היתר עסקא" וכדו' ולכן ודאי שאין עדיפות לבתי-דין אלו שעלולים להכשיל באיסור על פני דין תורה בפני דיינים ת"ח בהסכמת הצדדים.

בשאלתך ציינת של"בית דין לעבודה" יש מעמד של בית דין קבוע, כוונתך לדברי הרמ"א (חו"מ ג, א) שבמקום שיש בית דין קבוע אסור ללכת למקום אחר. נראה שגם הפוסקים הסבורים שאין לבית דין זה מעמד של ערכאות, אינם מתכוונים לומר שאסור ללכת לדין תורה במקום שיש בית דין לעבודה.

אולם אם נקבע בחוזה שהבוררות תתקיים בבית דין לעבודה ייתכן שבחתימה על החוזה התחייבו הצדדים לתבוע רק בבית דין זה, על פי הפוסקים שאין בית דין לעבודה נחשב כערכאות.

לסיכום, רבים מהפוסקים סוברים שאין לבית דין לעבודה מעמד של ערכאות כשאר בתי המשפט, וודאי שאפשר לסמוך עליהם. אך לעתים רבות פסקי הדין סותרים איסורי תורה כגון תשלומי ריבית, לכן נראה שלכתחילה עדיף ללכת לדין תורה, אך אם יש חשש להפסד, ניתן לתבוע בבית דין זה.