הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

מעמדו ההלכתי של בית הדין לעבודה

הרב אלעזר גולדשטיין
מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.

מעמדו ההלכתי של בית הדין לעבודה

שאלה:

אבקש מקורות הלכתיים לדעות הסוברות שבית דין לעבודה אינו ערכאות, וכן שיש לו דין של בית דין קבוע.

תשובה:

בקהילות ישראל מקדמא דנא היו קיימים בתי דין של סוחרים שגובו על ידי הרבנים (ראו: ד"ר שילם ורהפטיג, "בית דין לעבודה לאור ההלכה", סיני סו, עמ' קצה–קצט).

וכן כתב רבי עקיבא איגר (חידושים על שו"ע חו"מ ג, א) בשם שו"ת מהרש"ך (ב, רכט) שאם יש מנהג ללכת לבית דין של סוחרים – "מנהג מבטל הלכה". לעומתו סבור הרב חיים בן ישראל בנבנישתי (שו"ת בעי חיי א, קנח), שפנייה לבית דין כזה נחשבת ל"עילוי יראתם" (זה הנימוק לאיסור הליכה לערכאות), ופירושו ייקור שיטת משפט זרה כנגד התורה.

החזון איש (סנהדרין טו, ד) כתב שיש אפשרות לקיים "בית-דין של סוחרים", כשאין במקום בית-דין שדן על פי תורה, כדי לאפשר מסחר תקין, ובתנאי שבית-דין זה יפעל על פי המוסר האנושי ולא יחליף את חוקי התורה במערכת חוקים אחרת.

מעמדו של בית-הדין לעבודה שנוי במחלוקת כיוון שהוא פועל גם על פי חוקי הכנסת אף שבבסיסו עומדים מנהגי המסחר. נסקור את הדעות השונות בעניין תוך השוואת "בית הדין לעבודה" ל"בית-דין של סוחרים":

הרב אברהם שרמן כתב (תחומין יד, עמ' 159 ואילך) שדין בית-הדין לעבודה ככל ערכאות אחרות משום שבית-דין זה כפוף למערכת החוקים הרגילה שנובעת מתפיסות עולם המנוגדות לתורה ולביקורת של בג"צ, וכן דעת הרב יוסף ש. אלישיב (כפי שצוטטה בפסקי דין רבניים כרך ח עמ' יב). ספק נוסף העלה הרב מרדכי אליהו (תחומין ג, עמ' 244) והוא שייתכן שתוקפו ההלכתי של "בית-דין של סוחרים" נובע מכך שהוא התקבל על ידי הקהל, ואם כן, לבית דין לעבודה שהתקבל על פי חוקי הכנסת לא יהיה מעמד דומה.

לעומת זאת, הרב אליהו שלזינגר (שו"ת שואלין ודורשין ד, צד, עמ' תרלג) מביא את דעתו של הרב שאול ישראלי שבית-דין לעבודה נחשב כ"בית-דין של סוחרים" לכל דבר, מכוח קבלת הקהל (שבעת טובי העיר). ונראה שכך פסק (שם עמ' תרמח–תרמט) הרב אברהם שפירא. וכן הרב יצחק קוליץ (הרב ברוך שרגא משמו, מופיע גם בפסקי דין ירושלים ה, עמ' יב). ועל טענת הרב שרמן השיב כי גם על פסקי בתי דין רבניים ניתן לערער בבג"צ, ולמרות זאת הם אינם נחשבים לחלק ממערכת ה"ערכאות".

בכל אופן אין היתר לקבל כסף על ידי פסק בית-דין כזה מעבר למגיע על פי דין תורה, כגון ריבית ללא "היתר עסקא" וכדו' ולכן ודאי שאין עדיפות לבתי-דין אלו שעלולים להכשיל באיסור על פני דין תורה בפני דיינים ת"ח בהסכמת הצדדים.

בשאלתך ציינת של"בית דין לעבודה" יש מעמד של בית דין קבוע, כוונתך לדברי הרמ"א (חו"מ ג, א) שבמקום שיש בית דין קבוע אסור ללכת למקום אחר. נראה שגם הפוסקים הסבורים שאין לבית דין זה מעמד של ערכאות, אינם מתכוונים לומר שאסור ללכת לדין תורה במקום שיש בית דין לעבודה.

אולם אם נקבע בחוזה שהבוררות תתקיים בבית דין לעבודה ייתכן שבחתימה על החוזה התחייבו הצדדים לתבוע רק בבית דין זה, על פי הפוסקים שאין בית דין לעבודה נחשב כערכאות.

לסיכום, רבים מהפוסקים סוברים שאין לבית דין לעבודה מעמד של ערכאות כשאר בתי המשפט, וודאי שאפשר לסמוך עליהם. אך לעתים רבות פסקי הדין סותרים איסורי תורה כגון תשלומי ריבית, לכן נראה שלכתחילה עדיף ללכת לדין תורה, אך אם יש חשש להפסד, ניתן לתבוע בבית דין זה.