הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

תביעה בבית דין לעבודה וזכויות העובד בבית דין לממונות

הרב עמוס ראבילו
יש תוקף הלכתי להסכם שבו המעסיק התחייב לשלם לעובד חלק מהרווחים העתידיים.

השאלה

כיצד ראוי להתנהג במקרה בו אני רוצה לתבוע מעסיק האם לפנות לבית דין לעבודה או לבתי דין לממונות ?

המעסיק שלי פיטר אותי ללא זכות לשימוע ולאלתר. בתקופת העסקה היתה אווירת עבודה פוגענית משפילה ומבזה בה האשימו אותי טענות שווא תוך שימוש בקללות ואיומים . זכויות סוציאליות שלי לא שולמו במלואן.

האם בית דין לממונות משפה עובד רק על תנאים סוציאליים או מפצה אותו בהתאם לחוק בישראל על פיטורים בניגוד לחוק, ואווירת עבודה עוינת .

כמו כן במהלך ההעסקה היה הסדר בעל פה כי אני זכאי להטבות עתידיות מרווחים עתידיים של המעסיק דבר שאני פעלתי להשגת הרווחים האלו כלומר עומדת לי זכות ליהנות מפירות עתידיים.

כיצד ראוי לנהוג במצב שכזה?

תשובה

יש כאן כמה שאלות לדיון:

  1. האם מותר לפנות לבית דין לעבודה.
  2. האם בית דין לדיני ממונות משפה עובד בהתאם לחוק, כולל על העסקה פוגענית, ופיטורים בניגוד לחוק.
  3. קבלת רווחים מההטבות עתידיות שנעשה הסכם בע"פ שיש לעובד זכות ליהנות מהם.

מעמדו של בית דין לעבודה

בנושא הפניה לבית דין לעבודה ראו תשובה באתר דין תורה (לתשובה לחצו כאן). לכן הדרך העדיפה היא לתבוע תחילה בבי''ד רבני ובמידה ונתקלים בסירוב ניתן לגשת לבי''ד לענייני עבודה.

תשלום פיצויים על אווירת עבודה עוינת ופיטורים

בנוגע לפיטורים אף לפי ההלכה המעסיק צריך להתרות בעובד לפני כן, חוץ מכמה תחומים בהם העובד נחשב כמותרה ועומד (שולחן ערוך חושן משפט סי' שו סעי' ח, פתחי חושן שכירות פרק י סעי' ט). ואם לא עשה כך עליו לשלם לעובד את המשכורת על זמן ההתראה, ופעמים את חלקה כפועל בטל (עיינו בשולחן ערוך חושן משפט סי' שלג סעי' ב).  

בנוגע לתשלומי פיצויים, באופן עקרוני החוק מחייב גם לפי דין תורה, אם מטעם דינא דמלכותא דינא ואם מטעם מנהג (ראה מעמדו ההלכתי של מנהג המדינה בשו"ת משפטי ארץ חלק א' מעמוד 320), אך בית הדין יבחן כל מקרה לגופו.

 הסכם על רווחים עתידיים

בנושא זה ישנה חשיבות ללשון בו נאמרו הדברים, ולכן מוטל עליכם להביא את הדבר בפני בית דין, אבל באופן עקרוני, אם מוסכם על שני הצדדים שהיה הסכם מחייב, על המעסיק לשלם לך מרווחים אלו. אמנם מדובר על 'דבר שלא בא לעולם' וקניין על דבר שלא בא לעולם לא חל (שולחן ערוך חושן משפט סי' רט סעי' ד), אך נראה שבמקרה זה המעסיק יהיה חייב לשלם מהרווחים, אם מפני שמדובר על חלק מהשכר שלך (עיין בקצות החושן שלב סעיף קטן ו, וסימן קכ"ב סעיף קטן ג), או מפני שיש פה התחייבות ואדם יכול להתחייב לתת דבר שלא בא לעולם אם אומר זאת בלשון של התחייבות (שולחן ערוך חושן משפט סימ' ס סעי' ו; רמ"א סי' רט סעי' ד) או משום שכך דרך הסוחרים ובסיטומתא יש קניין אפילו בדבר שלא בא לעולם לשיטות מסוימות (עיינו קצות החושן סימן רא סעיף קטן א, נתיבות המשפט סימן רא סעיף קטן א).

 

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך