הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

מנהג

מאמרים

תשלום משכורת לעובדת שעזבה את עבודתה בפתאומיות

הרב יעקב ורהפטיג, הרב יגאל צפירה, הרב יהושע קולר

בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים

עובדת בחנות פרחים עזבה את עבודתה לטובת עבודה בחנות מתחרה ותובעת את שכרה, בעל החנות טוען שהעובדת התפטרה בפתאומיות וויתרה על שכרה. בית הדין פסק על פי דיני העבודה והדגיש שאין לדון בזה על פי מקורות ההלכה כיוון שבדיני עבודה הכל הולך על פי המנהג.

פיטורי עובדת בזמן הריון בגלל קשיים כלכליים

ארץ חמדה גזית - שדרות

מעסיק פיטר את המזכירה שלו בזמן הריונה. המזכירה דרשה תשלום מלא עד לאחר חופשת הלידה. לטענתה הפיטורין אינם בתוקף ולכן עליה לקבל את מלוא שכרה. מנגד טוען המעסיק שהפיטורין אינם בגלל ההריון ולכן הם חוקיים. היות והעסק נקלע לקשיים הוא הוכרח לצמצם עלויות, ולבסוף העסק אכן נסגר. הדרישה של המחוקק לאישור משרד העבודה היא מגבלה חדשה שאינה נדרשת לפי דין תורה. ההלכה מאפשרת למעביד לפטר את העובד כאשר המעביד נמצא בקשיים כלכליים ובעצם הוא אנוס. בית הדין דן בשאלה: האם אומדן הדעת של הפקיד במשרד העבודה עדיף על אומדן בית הדין? האם שכנוע של ביה"ד שהפיטורין נעשו לא בגלל ההריון לא מספיק בשביל להפוך אותם לחוקיים? על מנת לענות על שאלה זו יש לשוב ולבדוק מה הם הגבולות של דין המלכות בנושא של דיני ממונות? הכרעת הרוב הייתה, כן לחייב את הנתבע בשני שליש, הטענה היא שיש מנהג ברור וממילא אומדן דעת שהמעסיק וודאי קיבל עליו את כל פרטי החוק. בפסק דין זה מובא דעת המיעוט. כיון שעל פי ההלכה אסור לומר אני חייבתי ואני פטרתי, פסק המיעוט מפורסם ללא שמו של הדיין המחייב.

פיטורי מרצה באמצע השנה

הרב שלמה לוי

התובע עבד במדרשה לבנות, זמן קצר לאחר תחילת השנה צומצם מאד היקף המשרה שלו, בטענה שתלמידות המדרשה אינן מעונינות לשמוע את שיעוריו. בפסק מנומק מדוע לדחות את התביעה, בגלל שמצב כזה הוא בגדר אונס של המעסיק, ולכן הוא אינו מחויב להעסיק עוד את העובד. פסק הדין עוסק בשאלות חשובות ומצויות מאד בעניין פיטורי עובדים – האם מותר לפטר עובד באמצע תקופת ההעסקה? מה הדין כשיש ויכוח האם היה סיכום בניגוד למנהג המדינה?

ביטול עסקה תוך 14 יום

הרב דניאל כץ

על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?

טענות כנגד קבלן בנוגע לריצוף פגום

הרב נתן חי, הרב רועי הכהן זק, הרב עמיחי כנרתי

בית דין לממונות - איתמר

בפני בית הדין באיתמר נידונה תביעה על ריצוף לקוי. לטענת התובע הריצוף נעשה בצורה לקויה, ובנוסף - חברת הבניה הטעתה אותו בכך שהציעה לו שיטת ריצוף אשר איננה תקנית. לעומתו, טוענת הנתבעת שהריצוף נעשה בצורה ראויה והליקויים לכאורה נובעים משיטת הריצוף אותה בחר התובע. בית הדין דן והכריע בשתי נקודות: א. עדות מומחה – כיצד יש להכריע האם הריצוף תקין? בית הדין קבע שניתן לסמוך על מומחה מטעם בית הדין שיסייע לבית הדין להכריע האם הריצוף תקין או לא. מומחה זה יכול להיות אפילו מי שפסול לעדות, על בסיס העקרון שאומן לא ירצה להרוס את שמו בדבר שעלול להתגלות. לאור זאת, אומן יהיה נאמן להעיד רק בדבר שיכול להבדק. ב. מנהג המדינה – התקן של מכון התקנים הוא ריצוף בדרך מסוימת, ויש לברר האם החברה נהגה כראוי כאשר נתנה לתובע לבחור גם שיטה אחרת. מסקנת בית הדין היא שאין כאן הטעיה משתי סיבות: א. "התקן" המדובר הוא תקן אסתטי, ולכן אין הוא רלוונטי בשיפוץ בית. ב. "מנהג המדינה" איננו חובה שאין לסור ממנה אלא הנוהג המכריע בהעדר הסכמה. במקרה דנן בעלי הדין הגיעו מראש להסכמה כיצד לרצף וממילא מנהג המדינה אינו קובע (עפ"י שו"ת הריב"ש תעה). הכרעת הדין – בעקבות בדיקתו של העד מומחה נקבע שיש להחליף מרצפות בודדות, וכאמור אין בעיה בהכרעה לשפץ ללא רובה. את התשלום לעד המומחה חילק בית הדין בין שני הצדדים.

סמכות בית הדין לעניין גירושין ויחסי ממון של בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים / פד"ר ‏544579/6

הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בבית הדין נידון סכסוך ממון על בעלות הבית וחיוב כתובה בין בני זוג גרושים שהתחתנו בחתונה אזרחית. פסק הדין בירר את מעמדם של נישואים אזרחיים לפי ההלכה ומנהג בתי הדין והראה שהגישה המקובלת בבתי הדין בישראל היא לחלק בין שני סוגים של נישואין אזרחיים: נישואין אזרחיים הנערכים מתוך אילוץ, כאשר אי אפשר לערוך נישואין דתיים, נחשבים "נישואין לחומרא" ואם בני הזוג מעוניינים להתגרש יש להצריך גט, ובמקרים קיצוניים יש אפשרות להקל בפירודם. לעומתם, נישואין אזרחיים הנערכים מתוך רצון של בני הזוג שלא להנשא כדת משה וישראל נחשבים כנישואין נגד ההלכה, ואין לסדר לבני הזוג גט, כדי שלא יטעו ויחשבו שיש לנישואין אלו תוקף הלכתי. גירושין של בני זוג אלו יעשו על ידי פסק דין של בית הדין ללא צורך בגט או ברצון הבעל. הנישואין לשיטה זו הם מושג עולמי השייך לכל המין האנושי, גם 'נישואי בני נח' זקוקים להתרה אלא שבניגוד להתרת נישואין כדת משה וישראל הצריכים הסכמה של בני הזוג וגט, כאן די ברצון של אחד הצדדים והחלטה של בית הדין כסמכות החוקית של המדינה, שיתירו את הנישואין כדין 'נישואי בני נח' בכל העולם שפוקעים על ידי הצהרה של הגורם המוסמך באותה מדינה.

**גט שנשלח לבית דין באירופה מבעל ספרדי כאן, לפי איזה מנהג יש לכתוב / פד"ר 1079218/2

הרב יהודה יאיר בן מנחם

איש בן עדות המזרח שולח גט לאשתו שבאנגליה. הגט נכתב כאן. בית הדין שבאנגליה בקשו לכתוב את שם הבעל כנהוג באנגליה. הרב יהודה יאיר בן מנחם מביא מקורות רבים להוכיח שאת הגט יש לכתוב כמנהג הבעל.

שאלות ותשובות

המחיר שמודבק על מוצר זול באופן בלתי סביר

הרב יאיר גריזים

בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר. אף שמדיני מקח טעות המוכר יכול לחזור בו במקרה של טעות, ואף לטעון שהקופאי חרג משליחותו. יש לראות בחוק להגנת הצרכן מנהג מוסכם, אולם יתכן ונכון לצמצם אותו במקרים שברור שהייתה טעות, אך למעשה, אם המחיר הנקוב על המוצר הוא המחיר הרשום בקופה - אזי אינך חייב לשלם יותר, גם אם המחיר נראה בלתי סביר.

פרסומים

נייר עמדה מס' 10: מעמד מנהג שיצר החוק

הרב דניאל כץ

בימינו התעוררה שאלת מעמדו של מנהג שנוצר על ידי חוקי מדינת ישראל. זאת, כיון שבאופן תיאורטי ניתן לטעון שהמנהג הוא שכל העסקות נעשות על פי חוקי המדינה. אם כך הוא, מה מקומו של דין תורה? ואם נאמר שאין לקבל מנהג שהוא תוצאה של החוק נמצא שבעלי דין שבאמת גמרו בדעתם להתקשר על דעת חוק זה או אחר – לוקים. נייר העמדה עוסק בשאלות אלה. להורדה חינם פתחו את הקובץ המצורף