הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

המחיר שמודבק על מוצר זול באופן בלתי סביר

הרב יאיר גריזים
בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר. אף שמדיני מקח טעות המוכר יכול לחזור בו במקרה של טעות, ואף לטעון שהקופאי חרג משליחותו. יש לראות בחוק להגנת הצרכן מנהג מוסכם, אולם יתכן ונכון לצמצם אותו במקרים שברור שהייתה טעות, אך למעשה, אם המחיר הנקוב על המוצר הוא המחיר הרשום בקופה - אזי אינך חייב לשלם יותר, גם אם המחיר נראה בלתי סביר.

שאלה

שלום, לפי החוק במדינה (עד כמה שידוע לי) הצרכן משלם את המחיר שמודבק למוצר גם אם הוא שגוי. האם זה כך גם להלכה?

קניתי מוצר בחמישית ממחירו כי כך הופיע על המדבקה. אני ידעתי שזה מחיר נמוך וגם אמרתי לקופאית שזה לא נראה לי המחיר הנכון אבל היא העבירה את המוצר לפי המדבקה. האם עלי לשלם לחנות את ההפרש מהמחיר האמיתי?

תשובה

תקציר התשובה

שלום רב,

בדרך כלל המחיר הקובע הוא המחיר המודבק על המוצר.

השאלות לדיון

א) האם יש במקרה שלנו מקח טעות, ואם אין מקח טעות, האם הקופאית מוסמכת לקבוע שהמחיר הוא המחיר הזול, או שמא דווקא בעל העסק.

ב) האם לחוקים להגנת הצרכן יש תוקף לפי ההלכה.

א) סמכות הקופאית למחול

מחיר המודבק על מוצר כמוהו כאמירת המוכר שזהו המחיר. במקרה של טעות, לפני הקניין- המוכר ודאי יכול לחזור בו, ואחרי הקניין- אם הוא מוכיח שזה מחיר לא סביר הוא גם יכול לחזור בו, ודאי במקרה שהטעות היתה גדולה מאוד (שו"ע חושן משפט רכז,ד).

לא זו בלבד, אלא שהמדבקה מודבקת על ידי אחד העובדים בחנות, שהוא שליח של בעל החנות, ואם כן לא בעל החנות אמר שהמחיר הוא נמוך אלא אחד משליחיו, ובמקרה כזה מעשיו בטלים לאור העיקרון היסודי בדני שליחות "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" (קידושין מב: שולחן ערוך חו"מ רכז,ט).

במקרה שלפנינו הקופאית התייחסה למחיר שעל התווית, וניתן לראות בכך מחילה. אך כיוון שגם היא שליחה של בעל העסק הוא יכול לומר שלא הסמיך אותה למחול בשמו. אולם, יש שהעלו אפשרות שהקופאית- אינה רק שליחה של בעל הבית אלא פועלת שידה כיד בעה"ב- ויש לה סמכות נרחבת למחול כבעל הבית עצמו (הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, תחומין ב עמ' 482), אולם חידוש זה אינו מוסכם (ואף במאמר הנ"ל הוא נאמר בדרך אפשר, ראו משפטיך ליעקב ו,כב שכתב בפשטות לא כך).

 

לסיכום: אם המחיר על התווית הוא טעות, המקח אמור להיות בטל, ובפשטות אין לקופאית סמכות למחול על הטעות.

ב) החוק להגנת הצרכן

בחוק להגנת הצרכן (סעיף 17ב.(ד)) מופיע ש:

"המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור."

בסעיף 2(א) מוסבר הדבר שתקנות חוק להגנת הצרכן נועדו כדי ש:

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה. "

רוב האחרונים סוברים (עי' בהרחבה: נייר עמדה מס' 10: מעמד מנהג שיצר החוק סעיף 4. א  http://www.dintora.org/publication/20) שמנהג שיצר החוק ביחס להתקשרות קניינית- במידה והמנהג ידוע ומפורסם ומבוסס על הסכמה- מחייב, אף ללא התייחסות לדינא דמלכותא דינא.

לעומת זאת, הרב צב"י בן יעקב (משפטיך ליעקב ו,כב) סובר שאין לראות בעובדה שרוב הסוחרים מתחשבים בחוק מנהג  לדעתו, הסכמת הסוחרים נובעת מחשש של קנסות, ולא מהסכמה אמיתית. בנוסף הוא גם מסרב לראות בכך תקנת הקהל. לדעתו כוונת החוק היתה "שלא ירמו הסוחרים ינקבו מחיר אחד ואח"כ יגבו מחיר אחר" אבל במקרה בו מדובר על טעות מוכחת כגון שהמחיר נמוך משמעותית או שבכל המדף היה מחיר אחד ועל המוצר הזה ספציפית הודבקה תווית שונה, לא תוקנה התקנה.

 

אמנם נראה שגם לשיטתו של הרב בן יעקב יש להבדיל שבמסחר בימינו היכולת להבחין בין טעות והטעיה מכוונת הצטמצמה מאוד. בפרט בגלל שרשתות מעניקות פעמים רבות הנחה משמעותית מאוד על מוצר מסוים בכדי למשוך לקוחות, ופעמים שבתי מסחר עושים מניפולציות במחיר על מנת להיות מדורגים במקום גבוה באתרי השוואת המחירים באינטרנט. ככלל, ניתן לומר שידו של המוכר על העליונה ביחסיו עם הקונים, בכל הנוגע למחיר, ולשם כך התקנה תוקנה ללא יוצא מהכלל. אם נגיד שבמחיר שגוי התקנה לא תוקנה נרוקן אותה מכל תוכן כי כך יטענו תמיד המוכרים. אמנם במקרים קיצוניים במיוחד של טעות מוכחת אכן מסתבר שיש להגביל את התקנה.

 

מעבר לשיקולים אלו ניתן לקבוע שבמידה והמוצר הועבר בקופה והמחיר במחשב היה כפי המחיר שכתוב על המוצר זהו המחיר שלו התכוון בעל הבית, וודאי אין צורך להחזיר (ועי' בשו"ת משפטי ארץ חלק ב' עמ' 161 שם מובאת תשובה דומה).

 

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך, והרב עמוס ראבילו