הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב עמנואל נהון
פיצוי עובד על ביטול סיכום להעסיק אותו / ארץ חמדה גזית 76077
התובע עבד במכירת רהיטים והנתבע הציע לו לעזוב את מקום עבודתו ולעבור לעבוד בחברה שלו. לאחר שעזב התובע את עבודתו הראשונה החליט הנתבע שלא להעסיק את התובע. בית הדין דן בעיקרון שאדם שהתחייב להעסיק פועל וחזר בו צריך לשאת בנזקים על אובדן הכנסה וודאית, ועל כן חייב בית הדין את הנתבע בנזק שנגרם לתובע. בנוסף בית הדין חייב את הנתבע על שכר הוצאות המשפט עקב דיון נוסף שנמצא לא ראוי ומיותר.
חוות דעת בעניין הצעת החוק להפחתת האחריות האישית של עובדים ברשויות המקומיות
סעיף 221 לפקודת העיריות, מסמיך את משרד הפנים לחייב עובד ציבור ברשויות מקומיות באחריות אישית לכספים שהוצאו בניגוד לנהלים, במצב בו הוא פעל בצורה לא חוקית, או בהתנהגות רשלנית או רעה. הצעת החוק החדשה מבקשת לצמצם סמכות זו למקרים בהם הוכח שעובד הציבור פעל בכוונה לגרום נזק. מסקנת חוות הדעת היא שהחוק הנוכחי מתאים למשפט העברי, ועל כן ההמלצה היא להתנגד להצעת החוק. עם זאת, בחוות הדעת ישנה הבהרה שהחבות של עובד ציבור היא רק כאשר הייתה רשלנות ולא כאשר נעשתה טעות, ובהתאם לכך יש לשנות את לשון הסעיף "שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא", ולכתוב במקומו "שנגרמו בשל התרשלותו, כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".
חסינות לראש הממשלה - "החוק הצרפתי" בראי המשפט העברי
המלצתנו היא להעניק חסינות לראש הממשלה יחד עם מנגנון פיקוח, בדומה למנגנון המצוי בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת תשי"א-1951.
הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מספר 5), התשע"ח–2017
נייר העמדה תומך בהצעת החוק המעדכנת את חוק זכויות יוצרים הכוללת שלושה סעיפים מרכזיים: א. איסור על הנגשה של תוכן שנעשה בו הפרה של זכויות יוצרים, גם באופן עקיף. ב. לאפשר צו מניעה לצד שלישי - כגון ספק אינטרנט - למנוע גישה לאתר מפר זכויות יוצרים. ג. לאפשר צו לחשיפת זהות המפר. מסקנות הסקירה היא שהצעת החוק עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי: א. ראוי לאסור גם פגיעה עקיפה, מן הטעם של טובת הציבור. ב. ראוי לאפשר להוציא צו מניעה לצד שלישי, על בסיס המודל של ה'חרם' שהיה נהוג בקהילות על מדפיסי הספרים, ומהטעם שהצד השלישי נחשב לשותף. ג. על אף הכללים המחמירים שנוקט המשפט העברי ביחס לכללי לשון הרע, ראוי לאפשר לבית המשפט להוציא צו לגילוי זהותו של המפר, כיוון שכאן מדובר בלשון הרע לתועלת העמדתו לדין ופיצוי הנפגע.
חוות דעת על הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות תשע"ה-2015
מטרת הצעת החוק לטיפול בכתות פוגעניות היא למנוע מכתות לפעול בישראל, בעקבות מספר כתות שפעלו בשנים האחרונות. בחוות דעת זאת נידונה הצעת החוק, הרקע שלה ועיקרי השאלות המשפטיות העולות ממנה, ואת דרכי ההתמודדות על פי המשפט העברי. בחוות הדעת נטען שאמנם מדובר בהגדרה משפטית חדשה, אך התמודדות עם כתות הייתה מצויה גם בעם היהודי, מה שמאפשר להסיק מסקנות מעשיות. בנוסף, המחקר מציע תבניות הלכתיות מתחומים אחרים, מהם ניתן להסיק על פרטי החוק הנוכחי. לאור זאת מסקנת חוות הדעת היא שראוי לתמוך בהצעת החוק והוצעו בה כמה תיקונים.
נייר עמדה: ההצדקה לקיומם של מוסדות העם היהודי לאחר הקמת מדינת ישראל והרכבם
עד להקמת מדינת ישראל ייצגו את הציבור היהודי בארץ ישראל ואת התנועה הציונית מספר מוסדות וביניהם קק"ל והסוכנות היהודית. מאז הקמת המדינה עולה מדי כמה שנים השאלה האם יש צורך והצדקה בקיומם של מוסדות אלה? בנייר העמדה מובאים נימוקים עקרוניים והלכתיים לצורך בקיומם של המוסדות הציונים ואלו עיקר מסקנותיו: המוסדות הלאומיים, ובכלל זה, הסוכנות היהודית וקק"ל מייצגים את העם היהודי בישראל ובעולם ואינם מייצגים את אזרחי ישראל שאינם יהודים. גם לאחר הקמת המדינה יש חשיבות בקיומם כדי לפעול למען העם היהודי ולמען התיישבות יהודית בארץ ישראל. זאת, בניגוד לממשלת ישראל שמחויבת בצדק לפעול גם למען האזרחים שאינם יהודים. העברת הקרקעות מהמוסדות הלאומיים למדינת ישראל אסורה, כיוון שקרקעות אלה נרכשו עבור התיישבות יהודית והעברתם למדינה שתקצה אותם גם ללא-יהודים מהווה שינוי ייעוד אסור. בנוסף על פי ההלכה, היהודים תושבי ארץ ישראל הם המייצגים את העם היהודי, ולכן יש לפעול לכך שיהיה רוב לנציגים תושבי הארץ במוסדות הלאומיים.
אחריות מפקח בנייה להתמוטטות מסלעה / ארץ חמדה גזית 78036
מפקח בניה אישר בניה של מסלעה בגובה ששה מטר במקום בניית קיר תמך. המפקח לא היה נוכח באחד הימים וכשהגיע הוא לא ראה האם הקבלן בנה את הבסיס למסלעה בהתאם להנחיתו. לדבריו הוא החליט שזה סיכון מחושב שלא לדרוש לפרק את כל המסלעה כיוון שיתכן ופירוק המסלעה יגרום הפסד לתובע, אולם בסופו של דבר חלק מהמסלעה התמוטט. התובע טוען שעל המפקח לשאת באחריות מלאה כיוון שהוא התרשל בהצעתו והסתמך על דבריו. בפסק הדין נידונה אחריות מפקח לעומת אחריות קבלן, והוכרע שיש למפקח אחריות מדין הסתמכות במקום שאי אפשר לתבוע את הקבלן, אך רק במקרה של רשלנות בהמלצותיו ולא במקרה של אונס. בית הדין קבע שהמלצת המפקח לבנות מסלעה במקום קיר תמך היא המלצה סבירה שאינה נחשבת לרשלנות, גם את הסיכון שהוא נטל שלא לחייב את הקבלן לפרק הכל, קשה להגדיר את זה כרשלן המחייבת מעיקר הדין. למרות זאת, בית הדין הכריע שיש לחייב את הנתבע לשאת בחלק מהתשלום מדין "פשרה הקרובה לדין" שכך הדין במי שלקח סיכון סביר אך גבולי, זאת בדומה לדין הגמרא בבא מציעא על סבל שלקח סיכון והרים חבית כבידה מדי וחייבו אותו במחציתה. בפסק הפשרה חויב המפקח לשלם על מחצית עלות תיקון חלקו של התובע במסלעה לפי הערכת שמאי.
מוניטין במשפט העברי
דיני הקניין הרגילים של ההלכה אינם מכירים במוניטין כנכס שיש בו ממש, אבל ההלכה עשויה להכיר בתוקפו של המוניטין מכוח מנהג או חוק.
נייר עמדה 13 - חיוב על מניעת רווח
בעולם המורכב בו אנו חיים, כל אדם מסתמך על אנשים רבים, ומחדל שלהם יכול לגרום לאובדן רווחים ברורים. כמו כן, מורכבות זו מקלה להזיק ומגבירה את הפגיעות של הניזק. לאור כל זאת, מוצג נייר עמדה הבוחן את האפשרות לחייב על מניעת רווח על פי ההלכה.
