הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

מי זכאי להתפלל במקום גדול יותר, מניין קבוע או מניין ותיקין?

הרב עמוס ראבילו
המניין הקבוע זכאי להתפלל במקום הקבוע שלו ואין למניין הותיקין רשות לדחות אותו משם.

מי צודק הרב או הגבאי?

שאלה

בבית הכנסת היו שני מניני בוקר קבועים זה שנים אחד מנין פועלים ומנין שני בשעה 7 בדיוק "הודו" את המנין בבוקר ניהל הגבאי/גזבר שהיה חייב להיות בעבודה בשעה 07:00 וכך היו התפילות לעיתים לפני הנץ מנין שני נוהל ע"י רב בית הכנסת בשעה 7 בדיוק כאמור הגבאי / גיזבר יצא לגימלאות והחליט שמעתה יבוטל המנין המוקדם ויתחיל מנין בנץ דא עקא המנין בנץ חורג מהשעה 7 ונוצרה חפיפה לא נעימה. יש בבית הכנסת בית מדרש צמוד ומפואר שבו עורכים תפילות ושיעורים ומכיל כ- 50 מקומות בית הכנסת מכיל 180 מקומות בכל מנין יש לערך לא קבוע בין מנין ל 4 מנינים נוצר ויכוח בין הגבאי / גזבר לבין הרב מי אמור לעבור לבית המדרש. טענת הרב הקביעות שלו והמשנה ידו על התחתונה הגבאי טוען נץ זה חשוב נשמח לפסק הלכתי עם מקורות שיבהירו בבהירות מה הדין ועם מי הצדק תודה

תשובה

מהעובדה שלא ניתן להגיע להחלטה של פשרה נראה שהמאבק בין הגבאי והרב הפך למאבק של כוח מי יותר חזק ומי מחליט. כדאי לרב להימנע ממאבקים כאלו, וכמובן שאין זה מן הראוי שהגבאי ייאבק ברב. יש כמה דרכים להימנע ממאבקים כאלו ואחת מהן היא לפנות לציבור ולבקש שיכריעו הם מי יתפלל איפה בהכרעה של רוב, וכך זו החלטת הציבור ולא החלטה של הגבאי שמכופף את הרב או של הרב שמכופף את הגבאי. לדעתנו, בכל העניינים הללו שלא נוגעים להלכה ולכבוד התורה ממש כדאי לרב לא להתערב.

מעבר לזה הואיל וכבר נשאלנו על העניין, כדאי לכל אחד מהצדדים להתפלל בבית המדרש. זאת משום שחשיבות התפילה בבית המדרש עולה על חשיבות התפילה בבית הכנסת. כך פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעי' יח:

בית המדרש קבוע קדוש יותר מבהכ"נ, ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת, והוא שיתפלל בעשרה.

ועיינו שם ברמ"א. וכל שכן וק"ו אם מדובר על בית מדרש שהוא משמש גם כבית הכנסת.

אם אף אחד מהצדדים לא מעוניין בזכות זו, לדינא נראה שהצדק עם הרב, כמו שכתב שכל המשנה ידו על התחתונה. ואע"פ שמעלת תפילת ותיקין היא גדולה אין זה קשור לעניין, כיוון שבמקום זה הוחזקו אנשים מסויימים להתפלל אין כל תוקף למי שרוצה להזיז אותם ממקומם דרך משל – אם לא היו שני מניינים, אלא רק מנין אחד בשבע במשך שנים רבות, וכמה מתפללים רוצים להתפלל וותיקין, האם יעלה על הדעת, שהם יכולים להעיף את המנין הוותיק?

אין לגבאי לחשוש מצד 'הקובע מקום לתפילתו' (שו"ע או"ח צ,יט ובמפרשים שם) כיוון שלצורך גדול מותר לשנות, ואין לך צורך יותר גדול מהשלום, וגם כיוון שעיקר קביעות המקום הנצרך זה שמונה עשרה ולכן יכולים לאחר תפילת שמונה עשרה וקדיש תתקבל לסיים את התפילה במקום אחר. גם יכולים לקבוע מקום מיוחד בבית המדרש בימות החורף שם יש התנגשות בין המניין של שבע למניין הוותיקין ומקום אחר לימות הקיץ, דהיינו לחזור למקומם הראשון בבית הכנסת. 

נחזור על הראשונות שמומלץ לא להתווכח על דבר זה וזה עלול לפגוע בכבוד הרב ובכבוד התורה אלא אדרבה יינתן לקהל להחליט כרצונם על זמני התפילות ועל מיקום המניינים.