הרשם לקבלת עדכונים
הדין הפלילי
מאמרים

"דיני נפשות והלכות ציבור" סיכום מאמרו של הרב יעקב אריאל מתוך הספר הלכה בימינו
איסור שפיכות דמים הוא מהחמורים שבאיסורי התורה, ובכלל זה שפיכות דמים של גוי. הסמכות להעניש גויים נתונה בידיו של השלטון, וליחידים אסור ליטול סמכות זו לידיהם, גם אם השלטון אינו פועל בנחישות מספקת כדי למגר את תופעות הטרור. עם זאת, מותר למתוח ביקורת על התנהלות המדינה, ובלבד שלא תינקט אלימות פיזית או מילולית.

השלכותיו של מעשה שנעשה תוך העדר שליטה עפ"י המשפט העברי
המעשים השונים הכלולים בתחום המשפט העברי, נחלקים לשני סוגים עיקרים: א. מעשים שעיקרם בתוצאה. ב. מעשים שעיקרם הוא המעשה עצמו. באופן כללי ניתן לומר, כי למעשים המשתייכים לסוג הראשון תהיה משמעות הלכתית גם אם נעשו תוך העדר שליטה, ואילו למעשים המשתייכים לסוג השני לא תהיה, בנסיבות של העדר שליטה, כל משמעות הלכתית. עיקרון זה משתרע על פני תחומים רבים מתחומי המשפט העברי: עבירות, שינוי מעמד אישי, קיום מצוות ודיני הנזיקין.

עינוי חשודים בפשע
שאלת עינוי חשודים במסגרת חקירה עלתה בעת האחרונה בכמה הקשרים: הן בהקשר של טרור ערבי והן בהקשר של טרור יהודי כנגד ערבים. לשאלה זו שני חלקים עיקריים: הראשון, האם ההלכה מתירה לענות אדם במסגרת חקירה, וזאת במיוחד כאשר לא ברור שהוא אכן מחזיק במידע רלבנטי. והשנייה, האם ניתן להסתמך על הודאה שנתנה במסגרת חקירה בעינויים כדי להרשיע אדם בפשע.

מדוע אין בהלכה דין פלילי אפקטיבי?
המשפט הפלילי ההלכתי נתפס ככזה שעוסק אך ורק בגמול, שגם הוא "משפט צודק אמיתי". לכן הוא עוסק בענישה חמורה במקרים החמורים ביותר, ולא נותן מענה למצבי הביניים. אין במשפט הפלילי ההלכתי מענה לצרכים האחרים של המשפט הפלילי שהם תכליתיים. צרכים אלה ממומשים על ידי הציבור ושלוחיו, כיון שמטבעם, הם בעלי אופי תכליתי ולא בעלי ערך כשלעצמם.

חוות דעת על הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות תשע"ה-2015
מטרת הצעת החוק לטיפול בכתות פוגעניות היא למנוע מכתות לפעול בישראל, בעקבות מספר כתות שפעלו בשנים האחרונות. בחוות דעת זאת נידונה הצעת החוק, הרקע שלה ועיקרי השאלות המשפטיות העולות ממנה, ואת דרכי ההתמודדות על פי המשפט העברי. בחוות הדעת נטען שאמנם מדובר בהגדרה משפטית חדשה, אך התמודדות עם כתות הייתה מצויה גם בעם היהודי, מה שמאפשר להסיק מסקנות מעשיות. בנוסף, המחקר מציע תבניות הלכתיות מתחומים אחרים, מהם ניתן להסיק על פרטי החוק הנוכחי. לאור זאת מסקנת חוות הדעת היא שראוי לתמוך בהצעת החוק והוצעו בה כמה תיקונים.

פיצוי כספי לנפגעי עבירות מין בבית דין לממונות
הענקת צדק ותמיכה לנפגעי עבירות מין והרתעת עברייני מין הינן חלק מתפקידי בתי הדין בעם ישראל לאורך הדורות. במסגרת זו התמקדנו בעיקר בפיצוי הכספי לנפגעים, המחולק לשניים. הראשון: פיצוי על נזקים שנגרמו לנפגע, והשני: פיצוי ללא הוכחת נזק על בסיס החוק למניעת הטרדות מיניות.

תנאי מתן צו הרחקה ללא דיון ובדן יחיד מגבלותיו ובטלותו אם סטה מהן / פד"ר 1244861-2
הרב שלמה שפירא, הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז - אילוז
בתי דין של תורה בימינו – האם הם חזון בר יישום? חלק א'
מאמר זה מתמודד עם הטענה כי חוקי התורה המסדירים את המערכות המשפטיות רחוקים כל כך ממציאות ימינו, כך שלא ניתן לקיים מערכת משפטית הפועלת על פיהם. הטענה הראשונה היא שיש להבחין בין המשפט הפלילי של התורה, שבו אכן משפט התורה איננו אפקטיבי, לבין המשפט האזרחי-ממוני התורני שהוא מעשי. בהמשך נדחתה הטענה כי בימינו אין בכלל דין תורה בגלל ביטול הסמיכה, בגלל השימוש בפשרה, ובגלל ההימנעות משבועה בבית הדין.

הריגת פורץ למכונית לאור ההלכה
הגנת 'בא במחתרת' קיימת רק בהורג גנב שנכנס לרשות בעל הבית, ולא כשהגנב גנב חפץ מחוץ לרשות בעל הבית, אפילו במקרה שהגנב חמוש. גנב הפורץ למכונית החונה ברחוב שאין בעליה בתוכה, אין ההורגו זכאי להגנת 'הבא במחתרת', אולם אם בעל המכונית נמצא בתוכה, הוא זכאי להגנת 'הבא במחתרת'. המאמר פורסם בכתב העת אמונת עתיך 133.
שאלות ותשובות
האם במדינת הלכה יהיה צורך בשני עדים כדי לתת דו"ח תנועה?
על פי ההלכה הדין הפלילי מבוסס על משפט המלך, אשר יכול לקבוע שניתן יהיה להרשיע על פי עד אחד ועל פי הודאה.
סרטוני וידיאו

מניעת תאונות דרכים
באדיבות אתר ישיבה ניתן לראות את ההרצאה גם בקישור הבא: https://www.youtube.com/watch?v=7KOQr7stQLk