הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב יהודה זולדן
מילוי פקודה במצב של חוסר אמון בפיקוד
אחת הבעיות הקשות שהתגלו במלחמת לבנון בקיץ תשס"ו, הוא חוסר אמון של חיילים רבים באשר להתנהלות הפיקוד במלחמה. הפקודות הסותרות והמבולבלות, הנובעות מחוסר מקצועיות של מפקדים בכירים ובכירים עד מאוד, אי בהירות ביעדי המלחמה, חוסר ארגון, עירוב אינטרסים אישיים ועוד, שעלו בחייהם של חיילים ואזרחים. בהיסטוריה הצבאית בעולם הרחב מוכרות תופעות כאלו, וייתכן שכבר בעבר במלחמות ישראל במדינת ישראל היו דברים מעין אלה, אלא שהפעם זה עלה בעוצמה חזקה. גם תוצאות התחקירים שנעשו לאחר המלחמה, הצביעו על הכשלים הללו, והיו קצינים בכירים שקידומם עוכב, או שהם אולצו לסיים את תפקידם. מאמר זה עוסק בבעיית האמון בפיקוד הצבאי שעלתה במלחמת לבנון השניה, והוא פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.
טרקטורון מושאל שניזוק עקב חוסר שמן
אדם שאל טרקטורון מחברו לצורך נסיעה, המשאיל הזהיר את השואל לבדוק את מצב הדלק בטרקטורון. בסוף הנסיעה המנוע הפסיק לעבוד והתברר שעקב חוסר שמן-מנוע נגרם לו נזק גדול. הרב יהודה זולדן מבית הדין לממונות של גוש קטיף (לשעבר, כיום, בבית הדין לממונות מעלה אדומים) דן במקרה בפסק דין קצר ומעניין. פסק הדין מתמקד בהלכה הפוטרת שואל מנזק שנגרם עקב שימוש סביר ("מתה מחמת מלאכה"), והוא סוקר את שיטות הראשונים השונות בביאור דין זה. מסקנתו שהשואל פטור כיון שהיה על המשאיל להזהיר את השואל לבדוק את גם מצב השמן בטרקטורון.
פרוזבול והערמה
מהתורה לקראת סוף שנת השמיטה יש להשמיט את כל ההלוואות, אך הלל תיקן שטר פרוזבול אותו נוהגים כמעט כולם לעשות. מהי תקנת הפרוזבול? מה היה הדין לפני תקנת הלל? כיצד מחליטים חכמים לעקור דבר מהתורה? האם עם כל מצווה וקושי ניתן להתמודד בדרך זאת? המאמר עונה על שאלות אלו ובנוסף מבאר את המגמה שעומדת מאחורי התקנה: דוקא לעני יש מצוה להלוות, ודוקא לו יש לשמוט את החוב. כשמלווה מוסר שטרותיו לבית הדין, בית הדין מברר ובודק שאכן נעשה כאן עוול, ולווה איננו מחזיר את החוב, ואז בית הדין מפעיל את סמכותו ואוכף את הלווה לפרוע את חובו. המגמה היא לאפשר לעני להתחיל בנקודת מוצא כלכלית טובה יותר ולא לשקוע בעוני. בניגוד לכך, אין סיבה שאיש עסקים שקבל הלוואה או אשראי מהבנק לשם ביצוע עסקה גדולה, לא ישיב את ההלוואה. המאמר פורסם ב"תלמוד דרך ארץ" – חוברת מאמרים על מסכת מכות בהוצאת "מרכז ישיבות בני-עקיבא" בשיתוף עם "מכון משפטי ארץ" .
הפסד פרמיה בגין ביטול פוליסה עקב מיצויה
בעקבות תאונה הודה הנתבע כי הוא אשם. בהמשך, ככל הנראה מסיבות של נוחיות, התובע בחר לתבוע את הפוליסה של עצמו, בעיקר מפני שבדרך זו הובטח לו קבלת תשלום מהיר יותר. לפי החלטת השמאי, הוכרז הנזק כ"אובדן גמור". לפי תקנות חברת הביטוח, ותנאי הפוליסה של התובע, בעל רכב שקיבל פיצוי מלא בגין "אובדן גמור", מפסיד את דמי הפוליסה ששולמו עבור ביטוח הרכב. במקרה זה, מאחר והתאונה התרחשה באמצע תקופת הביטוח, הפסיד התובע תקופה של חצי שנה של ביטוח בשווי 1053 ש"ח. על כן הוא תובע סכום זה. תביעה זו הובאה לפני בית הדין לממונות מעלה אדומים, ונדונה באריכות, כאשר כל אחד מהדיינים כתב את דעתו. על פי הדעה הראשונה בפסק הדין: 1. ישנו חיוב על גרימת נזק (גרמא) במקרה שהמזיק נהנה מהנזק. 2. כיון שתאונות דרכים הן אירוע שכיח יש לחייב בגרמא על פי שיטת הריצב"א. שני הדיינים האחרים חלקו על קביעות אלה, אולם חייבו את הנתבע בנימוקים הבאים: 1. גם מזיק בגרמא חייב בדיני שמיים. 2. ע"פ כללי הביטוח הנתבע חייב, במקרה זה לא הדבר לא בא לידי ביטוי בגלל סכום השתתפות עצמית גבוה של התובע.
פיצוי על נזק ומניעת רווח עקב הפרת הסכם
פסק הדין עוסק בסכסוך כספי בין חקלאי לאחת מחברות השיווק של ירק ללא חרקים. מפסק הדין עולות כמה מסקנות עקרוניות: 1. להתחייבות מותנית בעל פה ללא עדים אין תוקף הלכתי. 2. חוזה שהסתיים והצדדים המשיכו לנהוג על פיו (למשל, שוכר שממשיך לגור במושכר לאחר תום תקופת השכירות המוגדרת בחוזה) - ממשיך לחייב את הצדדים. 3. חברה שגרמה לחקלאי שלא לעבד את שדהו חייבת לפצות אותו על הרווחים שנמנעו ממנו כיון שכך סוכם ביניהם בחוזה כתוב. שיעור הפיצוי נקבע על פי הרווחים של שדות מקבילים בניכוי הוצאות.
מס הכנסה שלילי
האם נכון להגיע למצב כזה שמי שיוצא לעבוד, מקבל השלמת הכנסה שהיא צדקה, ולא תגמול אמיתי על עבודתו? האם הצדק לא מחייב לדרוש מהמעסיקים לשלם שכר ראוי לעובד?
מינוי שופטים ודיינים
מחד גיסא, טוב שיש הקפדה על מינוי של דיינים ממגזרים שונים, ומאידך גיסא, דומה שהפוליטיזציה והמעורבות של בעלי עניין אישי במינויים פוגעים לעתים במי שאינו בעל קשרים.
מחאת הקוטג'- חרם צרכנים
יש מקום מבחינת ההלכה למחאה והטלת חרם צרכנים על מחיר הקוטג'. אך כמובן שלא ניתן לכפות את מי שאיננו רוצה להיות שותף במחאה.
חובת הציבור שלא לדעת
לפי המשפט העברי פרסום חקירה או חשדות העולים כנגד נאשם נתונים לשיקול בית הדין בלבד. הפרסום המוקדם חמור במיוחד כשמדובר במנהיגים ובאישי ציבור
מיסוי לא שוויוני
אמונת התורה כי עושרו של אדם אינו קניינו הפרטי אלא הזדמנות שניתנה בידיו לתרום לחברה מוצאת ביטוי במקורות ההלכה המעידים על גביית מס גבוה יותר מן העשירים. על חלוקת נטל המס במשפט העברי
מבט יהודי על דמוקרטיה ואתיקה שלטונית
החוברת עוסקת בשני נושאים - עקרונות המשטר הדמוקרטי וההגינות השלטונית על פי ההלכה. בחלק הראשון מוצגת המסקנה כי תורת ישראל היא הבסיס למחשבה הדמוקרטית המהותית והיא תובעת מכל ארגון משטרי שהוא, פיתוח של יחסי גומלין ויחסי אמון מתמידים בין הציבור לבין השלטון. בחלק השני דן המחבר בתביעות המוסריות וההלכתיות המוצגות לפני נבחר ציבור, ועל הדרך למאבק בשחיתות שלטונית תוך עמידה על יסודות האתיקה והמוסר. תורת ישראל וההלכה שבכל הדורות יצרו תשתית הלכתית ומוסרית ברורה, תשתית דינאמית ויצרתית, אשר בכוחה להציב נוסחאות ופתרונות לשאלות חברתיות ומוסריות מתחם ההגינות השלטונית והתנהגותם של נבחרי הציבור. להורדת החוברת חינם פתחו את הקובץ המצורף