הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בני זוג חתמו על הסכם גירושין שבו מוותרת האשה על כתובתה בכפוף למתן הגט. האשה חזרה בה מההסכם (בשל סעיף אחר) עוד לפני מתן הגט, ולכן ההסכם לא אושר בבית הדין. בית הדין פסק שכיון שהאשה חזרה בה לפני מתן הגט, ההסכם לא מחייב אותה בויתור על כתובתה. ובפרט שידוע שהסכם גירושין טעון אישור של בית הדין, והצדדים לא גומרים בדעתם להתחייב בו לפני מתן האישור. עוד טען הבעל שכיון שהאשה הגישה נגדו תלונת שוא במשטרה, היא לא זכאית לכתובה. בית הדין קבע שאמנם מעשיה של האשה ראויים לכל גינוי, אך אין בהם כדי להפסיד את כתוכתה. מאחר שהם נעשו אחרי שהבעל כבר גמר בדעתו לגרשה, ולא מחמתם הוא מגרש אותה.

הרב אליהו היישריק, הרב אברהם שינדלר, הרב יצחק אלמליח

בית הדין הרבני הגדול

זוג חתמו על הסכם גירושין וקבעו שכל הנושאים הקשורים אליו ידונו רק בבית הדין. יש חשש שהאשה תתבע מזונות בבית המשפט, ולכן מפרסם הבעל שאולי הגט פסול. בית הדין הבהיר שהפרת ההסכם אינה מבטלת את הגט, ואסר על הבעל להוציא לעז על הגט.

הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם, הרב דוד מלכא

בית הדין הרבני האזורי ירושלים

בני זוג חתמו על הסכם המחייב את הבעל במזונות גבוהים אם לא יגרש את אשתו. משום כך, קבע ביתה הדין כי אי אפשר לסדר גט, כי זו כפיה. ויוכלו לסדר את הגט רק אם יציגו הסכם מעודכן הקובע כי הסעיף הנ"ל מבוטל.

הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס, הרב רפאל י' בן שמעון

בית הדין הרבני האזורי נתניה

בני זוג התגרשו וחתמו על הסכם גירושין שלפיו הדירה נשארת בידי האשה. בני הזוג המשיכו לחיות יחד עוד כשנתים, בהן נולד להם בן נוסף. לאחר מכן הרחיקה הגרושה את הגרוש מהבית. שנים לאחר מכן טוען הגרוש שההסכם היה פיקטיבי ונועד להבריח מידי נושים. בית הדין דחה את טענתו.

הרב מיכאל עמוס

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג התגרשו בהסכמה, שכללה את תנאי הגירושין. 80 יום לאחר מכן בקשה האשה רשות ערעור. היא טענה שלחצו עליה לחתום. בית הדין דחה את בקשתה. כמו כן טענה האשה שהחוזה מחייב אותה לגור בירושלים, וזה מגביל אותה. בית הדין דחה את טענתה ואמר לה שהיא רשאית לעזוב, אלא שאז הדירה תמכר.

הרב נחום שמואל גורטלר, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג נישאו. בהסכם הגירושין התחייבה האישה כמה פעמים לשלם לבעל בזמן מתן הגט סכום כסף שקיבלה בגין מכירת הדירה המשותפת. האישה לא עמדה בהסכמים, ודרושת גט כיוון שעברו 30 שנה וכיוון שהיא חיה עם גבר זר, וכעת אין ביכולתה לשלם כיוון שפשטה רגל. בית הדין דחה את בקשתה כיוון שאין לתת סעד לאדם שמפר הסכמים במזיד.

הרב שלמה שפירא, הרב אהרן כץ, הרב אליעזר איגרא

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג נשאו. כעשר שנים לאחר הנישואין האישה חתמה על הסכם גירושין בו היא מוותרת על כל זכויותיה הממוניות, וההסכם קיבל תוקף של פס"ד. רק לאחר חודשים רבים ולאחר שהתמנה לה עו"ד טענה האישה לביטול ההסכם. ערכת הערעור ביטלה את ההסכם. ההסכם לדעת בית הדין היה לא סביר בעליל ובית הדין קמא, כפי שעולה מהפרוטוקול, לא בירר בצורה ראויה האם האישה הבינה כראוי את ההסכם והאם היא חתמה עליו מתוך בריאות ומודעות. אם בית הדין היו מבררים כראוי היו עומדים על מספר סיבות לביטול ההסכם: ראשית האישה באותה תקופה היתה במצב של חוסר מודעות לפעמים (עיתים חלים ועיתים שוטה), שנית דברים שאמרה במהלך התקופה של עריכת ההסכם נחשבים כ'מודעא' שדי בה לבטל את המתנה אפילו ללא הוכחת אונס. בנוסף, עצם העובדה שאישה מוותרת מחמת לחצים של הבעל אין למחילתה תוקף (שו"ע אה"ע קח,ח). לבסוף קובע בית הדין כי אף אם ההסכם נחתם מרצונה, בסופו של דבר היא חזרה ממנו לפני הגט, והגירושין נעשו מכוח החלטת בית הדין לחייבה בגירושין ולא מכוח הסכמת הצדדים, וממילא ההסכם בטל.

הרב יצחק רפפורט, הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בני זוג הגיעו להסכם גירושין ביניהם בעזרת בית הדין אך לא עשו קניין. לאחר זמן הבעל רצה לחזור בו מההסכמות. בית הדין דחה את הבקשה: ראשית פשרה באופן זה לא צריכה קניין ולכן יש לה תוקף. שנית, מדובר בפסק דין שכמוהו כקניין. בנוסף, הבעל כבר התחיל לפעול מכוח פסק הדין ובכך יש סיבה נוספת לומר שהפשרה תקפה.

הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח, הרב יעקב זמיר

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג יוצאי אתיופיה התגרשו וקיבלו הסכם גירושין. כעבור זמן טען הבעל כי לא הבין היטב את האמור בהסכם, וכי לא נעשה קניין על ההסכם ולכן אינו מחייב. ערכת הערעור דחתה את דברי הבעל. הסיבה לכך היא, כי עו"ד של הבעל היה דובר אמהרית והוא הסביר לבעל את ההסכם. בנוגע לטענה כי לא נעשה קניין על הפשרה קבע בית הדין כי הבעל כבר התחיל לפעול בהתאם לפשרה שהושגה בין הצדדים, וכן קיבל את עיקר תביעתו (גירושין) ולכן אין מקום לבטל את ההסכם.

הרב דוד גרוזמן

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בעל אמר בעת סידור הגט כי הוא 'לא נותן גט' ו'אין כאן גט'. לאחר מכן התרצה וגירש. האם ניתן לגרש בגט שנכתב או שמא יש צורך לכתוב גט חדש? הרשב"א והתוספות סוברים שלא ניתן לבטל גט לאחר שנכתב כי אין בכוח הדיבור של הביטול לבטל מעשה של כתיבת גט. הרמב"ם סובר שניתן לבטל, וכן פסק השו"ע. אולם, אם ביטל את הגט לפני חתימת העדים לכל השיטות ניתן לבטל, וכן בזמן הזה שלא ניתן לגרש אישה בעל כרחה הגט נחשב כדיבור בלבד ולא כמעשה וניתן לבטלו לכל השיטות. יש אחרונים שפסקו כי הגט בטל רק כאשר הבעל אומר אמירות מפורשות על הגט, אבל כאשר הוא מדבר על רצונו בגירושין ולא מדבר על הגט אין זה ביטול גט, כיוון שהוא משקף את חלק ממכלול השיקולים שלו בנתינת הגט. ולכן אם הבעל אמר 'לא אתן גט', או 'אני מתחרט מלגרשה' 'ואיני רוצה לגרשה' אין זה ביטול. בנוסף יש אחרונים שכתבו, שאמירת 'לא אתן גט' שנאמרה מתוך כעס רגעי או רצון לשפר עמדות ברגע האחרון, אין זה ביטול גט. לשיטתם כאילו היה תנאי בביטול שהבעל מבטל רק אם הדברים לא ייעשו לשביעות רצונו. לעומת זאת בלשון 'אין כאן גט' נחלקו הצמח צדק והמשכנות יעקב האם הגט בטל. ולכן במקרה שהובא לפני בית הדין סודר גט חדש.