הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

הסכם גירושין

מאמרים

**הסכם גירושין שלא אושר בבית הדין, ואשה שהגישה תלונת שוא כנגד בעלה / פד"ר ‏959287/3

הרב דניאל אדרי, הרב בן ציון הכהן רבין, הרב אלעד עלי

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בני זוג חתמו על הסכם גירושין שבו מוותרת האשה על כתובתה בכפוף למתן הגט. האשה חזרה בה מההסכם (בשל סעיף אחר) עוד לפני מתן הגט, ולכן ההסכם לא אושר בבית הדין. בית הדין פסק שכיון שהאשה חזרה בה לפני מתן הגט, ההסכם לא מחייב אותה בויתור על כתובתה. ובפרט שידוע שהסכם גירושין טעון אישור של בית הדין, והצדדים לא גומרים בדעתם להתחייב בו לפני מתן האישור. עוד טען הבעל שכיון שהאשה הגישה נגדו תלונת שוא במשטרה, היא לא זכאית לכתובה. בית הדין קבע שאמנם מעשיה של האשה ראויים לכל גינוי, אך אין בהם כדי להפסיד את כתוכתה. מאחר שהם נעשו אחרי שהבעל כבר גמר בדעתו לגרשה, ולא מחמתם הוא מגרש אותה.

**אדם שמערער על כשרות הגט עקב אי עמידה של האשה בהסכם הגירושין / פד"ר 970523-1

הרב אליהו היישריק, הרב אברהם שינדלר, הרב יצחק אלמליח

בית הדין הרבני הגדול

זוג חתמו על הסכם גירושין וקבעו שכל הנושאים הקשורים אליו ידונו רק בבית הדין. יש חשש שהאשה תתבע מזונות בבית המשפט, ולכן מפרסם הבעל שאולי הגט פסול. בית הדין הבהיר שהפרת ההסכם אינה מבטלת את הגט, ואסר על הבעל להוציא לעז על הגט.

**מניעת גירושין במקרה שבו הצדדים חתמו על הסכם המחייב את הבעל בתשלום גבוה אם לא יגרש / פד"ר ‏ 669147/5

הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם, הרב דוד מלכא

בית הדין הרבני האזורי ירושלים

בני זוג חתמו על הסכם המחייב את הבעל במזונות גבוהים אם לא יגרש את אשתו. משום כך, קבע ביתה הדין כי אי אפשר לסדר גט, כי זו כפיה. ויוכלו לסדר את הגט רק אם יציגו הסכם מעודכן הקובע כי הסעיף הנ"ל מבוטל.

**בקשה לבטול הסכם גירושין בטענה שהוא היה פיקטיבי / פד"ר 268139/6

הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס, הרב רפאל י' בן שמעון

בית הדין הרבני האזורי נתניה

בני זוג התגרשו וחתמו על הסכם גירושין שלפיו הדירה נשארת בידי האשה. בני הזוג המשיכו לחיות יחד עוד כשנתים, בהן נולד להם בן נוסף. לאחר מכן הרחיקה הגרושה את הגרוש מהבית. שנים לאחר מכן טוען הגרוש שההסכם היה פיקטיבי ונועד להבריח מידי נושים. בית הדין דחה את טענתו.

ערעור על פסק דין שהושג בהסכמה. הערעור הוגש 80 יום לאחר המועד / פד"ר ‏1157772/2

הרב מיכאל עמוס

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג התגרשו בהסכמה, שכללה את תנאי הגירושין. 80 יום לאחר מכן בקשה האשה רשות ערעור. היא טענה שלחצו עליה לחתום. בית הדין דחה את בקשתה. כמו כן טענה האשה שהחוזה מחייב אותה לגור בירושלים, וזה מגביל אותה. בית הדין דחה את טענתה ואמר לה שהיא רשאית לעזוב, אלא שאז הדירה תמכר.

***מתן סעד למפר הסכמים

הרב נחום שמואל גורטלר, הרב מיכאל עמוס, הרב מימון נהרי

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג נישאו. בהסכם הגירושין התחייבה האישה כמה פעמים לשלם לבעל בזמן מתן הגט סכום כסף שקיבלה בגין מכירת הדירה המשותפת. האישה לא עמדה בהסכמים, ודרושת גט כיוון שעברו 30 שנה וכיוון שהיא חיה עם גבר זר, וכעת אין ביכולתה לשלם כיוון שפשטה רגל. בית הדין דחה את בקשתה כיוון שאין לתת סעד לאדם שמפר הסכמים במזיד.

***ביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף פס"ד

הרב שלמה שפירא, הרב אהרן כץ, הרב אליעזר איגרא

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג נשאו. כעשר שנים לאחר הנישואין האישה חתמה על הסכם גירושין בו היא מוותרת על כל זכויותיה הממוניות, וההסכם קיבל תוקף של פס"ד. רק לאחר חודשים רבים ולאחר שהתמנה לה עו"ד טענה האישה לביטול ההסכם. ערכת הערעור ביטלה את ההסכם. ההסכם לדעת בית הדין היה לא סביר בעליל ובית הדין קמא, כפי שעולה מהפרוטוקול, לא בירר בצורה ראויה האם האישה הבינה כראוי את ההסכם והאם היא חתמה עליו מתוך בריאות ומודעות. אם בית הדין היו מבררים כראוי היו עומדים על מספר סיבות לביטול ההסכם: ראשית האישה באותה תקופה היתה במצב של חוסר מודעות לפעמים (עיתים חלים ועיתים שוטה), שנית דברים שאמרה במהלך התקופה של עריכת ההסכם נחשבים כ'מודעא' שדי בה לבטל את המתנה אפילו ללא הוכחת אונס. בנוסף, עצם העובדה שאישה מוותרת מחמת לחצים של הבעל אין למחילתה תוקף (שו"ע אה"ע קח,ח). לבסוף קובע בית הדין כי אף אם ההסכם נחתם מרצונה, בסופו של דבר היא חזרה ממנו לפני הגט, והגירושין נעשו מכוח החלטת בית הדין לחייבה בגירושין ולא מכוח הסכמת הצדדים, וממילא ההסכם בטל.

***חזרה מהסכם גירושין

הרב יצחק רפפורט, הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בני זוג הגיעו להסכם גירושין ביניהם בעזרת בית הדין אך לא עשו קניין. לאחר זמן הבעל רצה לחזור בו מההסכמות. בית הדין דחה את הבקשה: ראשית פשרה באופן זה לא צריכה קניין ולכן יש לה תוקף. שנית, מדובר בפסק דין שכמוהו כקניין. בנוסף, הבעל כבר התחיל לפעול מכוח פסק הדין ובכך יש סיבה נוספת לומר שהפשרה תקפה.

*** חזרה מהסכם גירושין בגין אי הבנת ההסכם

הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח, הרב יעקב זמיר

בית הדין הרבני הגדול

בני זוג יוצאי אתיופיה התגרשו וקיבלו הסכם גירושין. כעבור זמן טען הבעל כי לא הבין היטב את האמור בהסכם, וכי לא נעשה קניין על ההסכם ולכן אינו מחייב. ערכת הערעור דחתה את דברי הבעל. הסיבה לכך היא, כי עו"ד של הבעל היה דובר אמהרית והוא הסביר לבעל את ההסכם. בנוגע לטענה כי לא נעשה קניין על הפשרה קבע בית הדין כי הבעל כבר התחיל לפעול בהתאם לפשרה שהושגה בין הצדדים, וכן קיבל את עיקר תביעתו (גירושין) ולכן אין מקום לבטל את ההסכם.

***תוקף הסכם להעברת דירה שחשוד בזיוף ובחתימה בכפיה / פד"ר 266477/4

הרב שניאור פרדס

בית הדין הרבני האזורי נתניה

בהסכם גירושין הראשון נכתב כי הבעל יעביר את ל הזכויות שלו בדירה לאישה. בהסכם השני נכתב כי האישה תעביר את כל זכויותיה לבעל. ההסכם השני קיבל תוקף של פסק דין ובני הזוג חתמו שהם מבינים ומסכימים לאמור בהסכם. 17 שנים לאחר מכן האישה טענה בבית הדין כי ההסכם השני בטל. לטענתה, ההסכם השני נכפה עליה באלימות על ידי הבעל. עוד טוענת האישה כי הנתבע הבטיח בע"פ שבתמורה להעברת הבעלות הוא יתמוך בה כלכלית דבר זה לא נעשה מעולם, ולכן הבעל זייף את ההסכם כאשר הוסיף שתי מילים להסכם: "ללא תמורה" כאשר הציג את ההסכם הנ"ל בהוצאה לפועל. בנוסף, עדיין הדירה רשומה על שמה הן בבנק כחייבת במשכנתא והן בטאבו. הבעל מכחיש את כל טענותיה. לדבריו מול רשות המיסים הנתבעת חתמה על העברת הבעלות לנתבע ללא תמורה. מול שאר הרשויות הרישום לא הושלם כיוון שהאישה סרבה לשתף פעולה. לטענתו העובדה שהתובעת שתקה במשך 17 שנים מורה על כך שמדובר על תביעת סרק שדינה להידחות. הדיין העדיף את גרסת הנתבע. ראשית בארכיון בית הדין נמצאו המילים ללא תמורה, ומכאן שטענת האישה כי הבעל זייף את ההסכם הובררה כשקרית. שנית, העובדה ששתקה שנים כה רבות וכן הראיות שהמציא הנתבע לגרסתו נראו אמינות יותר, וטענותיה של האישה על אלימות שהגיעו למשטרה לא תואמות את התאריך שבו נחתם ההסכם השני.

ביטול שמאות מוטעית פד"ר 1144589/4

הרב סיני לוי, הרב ישראל דב רוזנטל, הרב יוסף יגודה

בית הדין הרבני האזורי חיפה

הבעל והאישה קיבלו על עצמם את שמאותו של ב' כשמאי מוסכם. השמאי נתן הערכה והבעל טען כי הערכה זו מוטעית באופן קיצוני. בית הדין קבע כי אף שקיבלו על עצמם את השמאי הזה, העובדה כי הוא מסרב להשיב לשאלות הבהרה על השמאות ומסרב להיחקר בבית הדין מורה שהליך השמאות לא הושלם. בנוסף, שמאות הנחשדת כשמאות בטעות בטלה לפי דין תורה בשונה מהמשפט האזרחי המטלה רק במקרה של טעות קיצונית.

***סמכות בית הדין לדון בהסכם גירושין

הרב דניאל אדרי, הרב אלעד עלי, הרב משה זאדה

בית הדין הרבני האזורי חיפה

בני זוג כתבו הסכם גירושין בו הוענקה הסמכות לדון בהסכם לבית הדין. כעבור זמן תבעה האישה הגדלת מזונות בבית המשפט כ'תביעת הקטין' עבור עצמו. בית הדין קבע כי הסמכות נתונה לו לדון בהסכם הגירושין ודחה את התביעה להגדלת דמי מזונות.

***הסכם גירושין שכתוב בו שידונו לפי דין תורה

הרב אבידן משה שפנייר, הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אברהם הרוש

בית הדין הרבני האזורי באר שבע

בהסכם גירושין נכתב שחלוקת הרכוש תעשה לפי דין תורה. באי כוח האישה בקשו לחזור בהם מההסכם או לטעון כי הדין יקבע לפי דין תורה והביצוע לפי החוק. בית הדין דחה את דבריהם כיוון שההסכם חתום על ידי הצדדים, מדקדקים בלשון השטר.

בירור האמת מול הגנת הפרטיות / פד"ר 1175940/1

הרב אליעזר איגרא, הרב ציון לוז - אילוז, הרב שלמה שפירא

בית הדין הרבני הגדול

בעל חשד שאשתו נאפה עם צד ג ושצד ג שיקר בעדותו בבית הדין שהכחיש את הטענה. הבעל ביקש גילוי מסמכים. צד ג' טען שזה פוגע בפרטיות שלו. בית דין קמא קיבל את עמדתו של צד ג'. ערכת הערעור קיבלה את ערעור הבעל באופן חלקי: בנוגע למסמכים שאין בהם בכדי לפגוע בשמו הטוב של צד ג' באופן ישיר, כגון האם יצא לחו"ל- יש לגלותם כיוון שהפגיעה בפרטיות היא מינורית, ומטרת המסמכים היא לאמת את עדותו, וזה חלק מחובת בית הדין לרדת לשורש העניין ולברר את האמת בכל הדרכים העומדות בפניו. לעומת זאת מסמכים שיש בהם פגיעה קשה יותר בצד ג', כגון נוכחות במקומות מפוקפקים- ההחלטה האם להוציא צו שכזה חוזרת לבית דין קמא שיכריע בה לפי דעתו הרחבה.

תוקף הסכמות בענייני ילד טרם לידתו / פד"ר 1120104/8

הרב אבירן יצחק הלוי, הרב מאיר כהנא, הרב רפאל י' בן שמעון

בית הדין הרבני האזורי תל אביב

בני זוג התגרשו כאשר האישה היתה בהריון והסכימו כי הרב זילברשטיין או מגשר מתאמו יגשרו ביניהם לגבי משמורת הוולד. בא כוח האב טען כי אין תוקף להסכמה שנתנה לפני שהילד נולד כי בשלב זה הם לא היו אפוטרופוסים עליו ולכן הוא תובע לדון במשמורת בבית המשפט. בית הדין דחה את עמדת האב וקבע שאין כל פגם חוקי לערוך הסכם קודם הלידה בין זוג הורים, מעבר לכך מצופה מהורים לקראת הלידה להיערך לגבי תנאי הגידול של הילד ואין שום סיבה לחייבם לערוך את כל הדיונים רק לאחר הלידה. לבסוף כיון שיש לעובר מעמד משפטי בכמה תחומים הן בהלכה והן בחוק (כגון בירושה) לכן אין כל בעיה לערוך לגביו חוזה המסדיר את תנאי הגישור לגידולו.

***תוקף מחילת כתובה שנעשתה כחלק מהסכם גירושין

הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב אהרן כץ

בית הדין הרבני הגדול

אשה מחלה על כתובתה בבית המשפט כחלק מהסכם גירושין. האישה טענה כי בפועל ברגע המחייב שהוא רקע מתן הגט היא לא מחלה על הכתובה והדיין אמר לה שתעמוד לה הזכות לתבוע את הכתובה בעתיד. ערכת הערעור קבעה כי יש תוקף להסכם שנעשה בבית משפט גם לפי דין תורה. תוקף זה נובע מ'סיטומתא', ואם האישה תבקש לבטל את מחילתה או לומר שכלל לא מחלה הרי כאשר סעיף אחד מההסכם מתבטל כל ההסכם מתבטל גם כן. דבר זה לא ניתן לעשותו אחרי שהצד השני כבר התחיל לקיים את חלקו בהסכם כפי שמבואר מדברי נתיבות המשפט קעו ג, וד.