הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

אתיקה צבאית

מאמרים

´למה תצאו לערוך מלחמה?´: התנגשות תרבויות במלחמות ישראל

הרב ישראל שריר

הרעיון המדיני היהודי הינו של חברת מופת, דוגמא לעמים, תוך הכרה ברבונותם של עמים אחרים על אדמתם. אין לתפישה היהודית כל תביעה לטריטוריה אחרת מאשר על ארץ ישראל. מחויבת היא למשפט המנהגי הבינלאומי בתנאי שיהיה ברור ומוסכם, ולסטוטורי בתנאי שיהיה שויוני. המלחמה היחידה המותרת כיום, ועל כן גם מחויבת, היא מלחמת מגן. מעבר למחייב מצד הנוהג בעמים, אין עדיין נסוח ברור של חיובי המלחמה והגבלותיה, ובמיוחד במלחמה בטרור מחד ובאיום גרעיני מאידך. עם זאת מוצע, שכללי היסוד הבאים, המעוגנים במקורות ועולים מהם, ישמשו מצע לנסוח האסור והמותר במלחמה: א. קיומו הלאומי של ישראל בארצו הוא ערך עליון (מצוה וקדוש השם); ב. מדינת ישראל מחויבת להגן עליו בשעת הצורך אף במלחמה (במסגרת זו מותרת מכת מנע וגם פעולות תגמול למניעת פעולות אויב עתידיות); ג. יש לעשות כל מאמץ להקטנת מספר הנפגעים שפגיעתם לא תתרום לעצירת האויב (או לחידוש תוקפנותו בעתיד).

דיון ציבורי על יציאה למלחמה

הרב אלעזר גולדשטיין

בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה בביקורת הציבורית על תקיפה אפשרית באיראן. דיון זה מעורר דילמה לא פשוטה: מי אמור להחליט כיצד לנהל מאבקים צבאיים? מה הדרך לבקר ולהשפיע על ניהולם? בטור זה שפורסם במוסף "צדק" של מקור ראשון (י"ג אלול תשע"ב 31.8.2012) נידונה החלוקה בין "מלחמת הגנה" ל"מלחמת רשות", כפי שמבאר אותה הרמב"ם וכפי שאנו רואים כיום בפער בין ארה"ב לישראל במאבקם נגד האיום האיראני.

הדין הבינלאומי - סקירה

הרב עדו רכניץ

הדין הבינלאומי תפס במאה השנים האחרונות מקום מרכזי בדיונים של מוסר לחימה. הרב קוק דן במלחמות העבר ומציין שבעולם ללא דיני מלחמה ואמנות בינלאומיות היה הכרח לנהוג באכזריות בלחימה. אמנם, הרב קוק מדגיש שיש צורך להיזהר שלא "לדחוק את השעה" ולדבר גבוהה גבוהה על מוסר לחימה אוטופי כאשר בפועל המציאות היא אכזרית ומדממת. למעשה משמעות הדברים היא שיש לשאוף למיתון השימוש בכוח והאכזריות בלחימה, כל זאת מתוך ראייה מפוקחת של המציאות והאויב שלפנינו.

התחקיר הערכי

הרב עדו רכניץ

מאמר זה קורא לביצוע תחקיר ערכי לצד התחקיר המבצעי. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 416.

כוחו המוסרי של צה"ל

הרב שלמה מן ההר

מאמר זה הוא חלק מספרו של הרב מן ההר העוסק בדיני צבא ומלחמה. רוב הספר עוסק בדרכי שמירת ההלכה בצבא, בפרק זה החותם את הספר הרב מן ההר נוגע בשאלת מוסריות המלחמה והשליטה הצבאית על ארץ ישראל. הרב מן ההר פותח בכך שהזכות המוסרית לשלוט בארץ ישראל יסודה בזכות של עם ישראל על הארץ שנובעת מהבטחת ה´. בהמשך הוא דן בעצם המלחמה וכך הוא מסכם: "גם אם מלחמת מצווה היא מעשה מוסרי וחשוב, יש לזכור שהאדם הנלחם בה הורג בני אדם. הוא עושה דבר העומד בניגוד לאחד הערכים היסודיים שביהדות: "לא תרצח". עלינו לשמור על צלם האלוקים שבלוחם, ולהימנע מלהפוך את ההרג למטרה לשמה ולערך בפני עצמו... כדי שההרג במלחמה לא יהיה רצח, חייב החייל לזכור גם במלחמה על מה הוא נלחם."

מבצע שינוי כיוון - התבוננות ערכית

הרב ישראל שריר

מבצע ´שינוי כיוון´ (שלימים נקרא, מלחמת לבנון השניה) היה מוגבל בהיקפו, אולם מספיק היה בו כדי לחשוף מציאות מורכבת. מחד, הישגים צבאיים-טכנולוגיים חסרי תקדים, כמו, למשל, השמדת כמעט כל המערך הרקטי הבינוני והארוך של החיזבאללה - חלקו לפני הפעלתו וחלקו מייד אחריו. מאידך, נחשפו בו לא מעט כשלים מקצועיים ופיקודיים, כפי שעולה מוועדות החקירה השונות. יתרה מזאת, אולי יותר מכל מלחמה בעבר חשף מבצע ´שינוי כיוון´ מציאות ערכית מורכבת. מחד, גילויי גבורה ומסירות נפש עילאיים, במיוחד בדרגי השדה הזוטרים. ומאידך, רוח אחרת, חדשה לצה"ל, הססנית ורופסת, במיוחד בקצונה הבכירה ובהנהגה המדינית. מאמר זו עוסק בצורך לגבש אתיקה צבאית יהודית כמענה לכשלים הערכיים שהתגלו במלחמה. פורסם בכתב העת צהר, גיליון כט.

מטרת המלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג

זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק במטרת המלחמה ופותח בדברים הבאים: מגמת המלחמה שישראל מכריזה על עם מן העמים או על מדינה מן המדינות צריכת להיות במחשבה תהילה לשם מטרה נעלה בכדי להלחם מלחמות ה׳ להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.

ערך הערבות - סקירה

הרב עדו רכניץ, הרב אלעזר גולדשטיין

אהבת הזולת היא תוצאה של ערך הערבות ההדדית, והיהדות ספוגה בערך המרכזי הזה – "מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". ערך זה בא לידי ביטוי בכמה חובות, כגון, החובה לסייע לנזקק: "...על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך", כמו גם החובה לסייע לאדם הנמצא בסכנת חיים. בזמן מלחמה, וליתר דיוק, בזמן לחימה (ובכלל זה עימות מוגבל), מתרחש שינוי דרמטי מבחינת עוצמת המחויבות הנגזרת מהערבות ההדדית. מהותה של הלחימה היא ההחלטה להורות לאדם לסכן את עצמו. כאשר מדובר על מלחמת הגנה, החלטה זו משמעה האפשרות להקריב את חייהם של אנשים מסוימים למען חייהם של אחרים.

ערכי מוסר במלחמה

הרב אלעזר גולדשטיין

מאמר קצר זה פורסם בעלון מעט מן האור, שבת שופטים תש"ע. המאמר מצביע על המתח שבין התרת הרסן שבמלחמה לדרישה להמנע מהשחתה ומתוך עקרון זה ללמוד יסוד כללי ביחס למוסר במלחמה

שיטתו של הרב עמיאל לגבי לפגיעה בחפים מפשע

הרב אלעזר גולדשטיין

בשנת 1938 לאחר מספר אירועי דמים בהם נפגעו רבים נעשה נסיון לכנס את מוסדות הישוב היהודי לדון במצב, בין דוברי הכינוס התפתח דיון מרתק בשאלת "המוסר היהודי" כיצד מותר להגיב לטרור. דוברים רבים נימקו את דרישת ההבלגה באמצעות מניעים של רווח והפסד. הרבה מהדיון שם איננו רלוונטי ועסק בשאלות פולטיות פנימיות, אך טענתו המרכזית של הרב עמיאל שהתביעה חותם משמעותי על הדיון הוא קביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..." במאמר קצר ליקטתי ותמצתתי את עיקרי דבריו בסוגיה, דברים שפתחו פתח לדיון נרחב במהלך השנים שעברו כיצד להתייחס למתח בין האיסור הקטגורי לרצוח לבין התמודדות עם מלחמה וטרור.

שער לערך חיי אדם

הרב אלעזר גולדשטיין

בשער זה סקרנו את יסודות המאמרים העוסקים בדילמות הקשורות בסיכון חיי אדם בצבא. שאלת סיכון חיי אדם בצבא ככלל ובשעת מלחמה בפרט הינה אחת הדילמות המרכזיות במוסר מלחמה. הדילמה כיצד להתיחס לסיכון חיי אדם בצבא התחדדה מאוד בשנים האחרונות, ואחת הביקורות הבולטות על התנהלות הצבא במלחמת לבנון השניה היתה עודף הדאגה לחיי אדם על פני הדבקות במשימה. לאור זאת חובה עלינו לשאול ולזקק מתי הדאגה לחיי אדם תואמת לערך "קדושת החיים" ומתי מהעדר מוכנות להקרבה למען החברה וערכיה.

דוגמא אישית במקורות היהודיים

הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ

לערך הצה"לי דוגמא אישית שורשים עמוקים במסורת היהודית. מאמר זה, המבוסס על פרק בספר "אתיקה צבאית יהודית", מנתח ארבע רמות של דוגמא אישית כפי שהן עולות מהמקורות. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 468-469

מוסריות ריאליות: המקרה הסורי

הרב עדו רכניץ

יש להעדיף פיגעה מוגבלת במשטר הסורי כדי למנוע ממנו ומגורמים אחרים שימוש בנשק כימי. המאמר פורסם באתר ערוץ 7 לפני התקיפה בסוריה.

צבא ממלכתי בחברה מגוונת

הרב אברהם גיסר, הרב עדו רכניץ

מזה שבעים שנה מתקיים בצה"ל שירות משותף בין אוכלוסיות וגוונים שונים של החברה, ובסך הכל צה"ל כצבא העם עמד במשימתו הביטחונית. בשנים האחרונות הפך צה"ל לשדה מערכה בין קבוצות אידיאולוגיות שונות והדבר פוגע במעמדו הציבורי ובחוסנו. במסמך זה מוצעים עקרונות מנחים לקיומו ולתפקודו הראוי של צבא ממלכתי בחברה מגוונת. העקרונות המוצעים במסמך זה אינם חידוש יש מאין, אלא ניסיון להמשיג ולהגדיר במידה רבה את הדרך בה הלך צה"ל במשך שנים רבות. מטרת המסמך היא לקבוע עקרונות שימשיכו ויחזקו את הלגיטימיות של צה"ל כצבא העם, כך שהוא יוכל להמשיך ולעמוד במשימתו העיקרית שהיא שמירת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.

שאלות ותשובות

לקיחת ציוד צבאי שמיועד לזריקה

הרב אלעזר גולדשטיין

אין לקחת ציוד צבאי העומד לזריקה כאשר ישנה פקודה האוסרת כך. ראשית כיון שהלכתית יש תוקף לפקודות הצבא, ובוודאי כשהפקודה עליה אתה מדבר נשענת על מציאות עגומה מאוד של לימוד זכות "לשאול" ציוד מהצבא כפי שרואים במציאות. מעבר לכך יש לראות את דרישת הצבא לזריקת הציוד כדרישה להשמדתו ולא כהפקר וממילא יש איסור גזל בלקיחתו. זאת לצד זה שראוי שהצבא ימצא דרכים למנוע בל תשחית.

סרטוני וידיאו

אתיקה צבאית יהודית: ראיון עם הרב אברהם גיסר

הרב אברהם גיסר

מה עמדת ההלכה בעניין פרשת אלאור אזריה בפרט, ובשאלות של מוסר לחימה בכלל?

הלכות גזלה בזמן הזה (7) – האם יש חשש גזל גוי במלחמה? (חו"מ שסז)

הרב אלעזר גולדשטיין

כיצד להתייחס לגזל הגוי בכלל, ובפרט ביחס לביזה ושלל במלחמה? בשיעור נבחנו מספר שאלות מעשיות: האם איסור גזל הגוי נובע מאיסור מהותי מדאורייתא או מחשש חילול ה'? האם לקיחת שלל במלחמה אסורה מדין גזל? מה היחס בין סמכות המדינה לגבי ניהול המלחמה לבין המקורות בתנ"ך העוסקים במלחמות? האם גם בלקיחת אוכל במלחמה יש לחשוש לגזל?