הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

סיכון עצמי למען כלל ישראל / שו"ת משפט כהן סימן קמב

הראי"ה קוק
להלן קטעים עיקריים מתשובתו של הראי"ה קוק כפי שנערכו על ידי הרב אלעזר גולדשטיין

בע"ה, י' כסלו תרע"ו, סט גלן .

 

עתרת שלו' וברכה לכ' ידי"נ וחביבי הרב המאוה"ג סוע"ה, הגביר הנכבד מו"ה זלמן פינס שליט"א וכא"ל שלו'. ...

 

[א. שיטת הרמב"ם]

 

בשיחתו הנכבדה כתב בשם הרמב"ם כי בדבר הנוגע להצלת רבים אין משגיחין על הסכנה, אולי יודע כתר"ה את המקום שבו כתוב מבטא זה בספרי הרמב"ם, ייטיב נא להודיעני כי בעניי חדת היא לי.

 

[ב. "מאי חזית דדמא דחבראי סומק טפי"]

 

ויש לדון הרבה בכונת הדברים, אם נאמר שהיחיד מחויב להכנס בסכנה כדי להציל הרבים יהיה זה דבר מחודש מאד, כי לכאורה הכל מודים לדברי התוסופות בן סורר ומורה (סנהדרין) ע"ד ב' ד"ה והא, דכל זמן שאינו עושה מעשה אפילו רוצים להשליכו על התינוק אמרינן להיפך מאי חזית דדמא דחבראי סומק טפי, ואם רוצים להשליכו על שנים או שלושה תינוקות משמע דהכי נמי דינא הכי הוא, וקצבה לאותן רבים לא ידענא, ואם נאמר כן גם להיפך אם יאמר המרא דוראי לשנים או שלשה קטלו לפלניא ואי לא אקטיל לכו, יהיה מותר משום הצלת רבים וזה ודאי א"א.

 

[ג. אפילו במקום הצלת רבים אין חיוב על היחיד למסור את עצמו]

 

והמשנה דתרומות פ"ח י"ב ודברי הירושלמי ע"ז ופלוגתת הרמב"ם והרמ"ך, המובאה בכס"מ פ"ה מיסוה"ת, כולם מוכיחים ע"ז שאפילו במקום הצלת רבים אין חיוב ליחיד להכנס בסכנה, שאפילו כשיהרגו כולם אסור למסור יחיד כ"א כשיחדוהו. ואפילו יחדוהו הרי לריש לקיש, דפסק הרמב"ם כותיה, הוא דוקא בחייב מיתה כשבע ב"ב, ואם היה חיוב על היחיד להציל את הרבים בסכנתו הרי היה מחויב להמצא להם, וממילא היו מותרים למוסרו (וערכם הפנימי של האנשים הוא סמוי מעין אדם, ויש אחד שקול כס' רבוא, ואם הוא אינו ראוי דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא שיהו שקולים כרבים).

 

[ד. ספק פקוח נפש]

 

ולחלק בין ספק לודאי דוחק גדול הוא, דבפ' יום הכיפורים ילפינן ג"כ מוחי בהם ספק כודאי. ואם אינו מחויב במצות הצלת רבים במקום פיקוח נפש דידיה, גם במקום ספק אינו חייב.

 

[ה. סכנת אבר]

 

ובפ"ת סי' קנ"ז ביו"ד הביא בשם רדב"ז, שאפילו בסכנת אבר אינו חייב להכנס בשביל הצלת חברו, ומסייעא ליה סוגיא דסנהדרין ע"ג, דה"א דלא מיחייב אפילו למיטרח ואגורי. ולחלק בין יחיד לרבים בזה צריך מקור מיוחד.

 

[ו. כלל ישראל]

 

ואולי כונת רבים בל' הרמב"ם כאן כלל ישראל, כה"ג דפ"ק דמגילה ת"ת דרבים והתם י"ל כד' הפוסקים שכתבו, וכמדומה שהאריך בזה בת' בשמים ראש ואינו ת"י, דלהצלת הכלל אין עומד שום דבר אצל היחיד אפי' מהג"ד (אמנם כמדומני שאין ראיות מוכיחות על חדוש זה ג"כ), וכמדומה שהאריך בזה ג"כ בת' חו"י, וגם הוא אינו ת"י.

 

עכ"פ אם נזכה לראות את אותיותיו של הרמב"ם ז"ל אפשר שיחכימונו בזה בכונתו הק'. מאפס מקום אקצר ואו"ש רב כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר

 

 

 

הק' אברהם יצחק ה"ק