הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב אברהם גיסר
החובה למכור בית לשוכר
הרב אברהם גיסר דן בשאלה האם חל דין במצרה על שוכר, כלומר האם המשכיר חייב למכור את ביתו דווקא לשוכר ולא לקונה אחר.
פדיון במחיר כבד
הרב גיסר במאמר קצר עסק בהשוואה בין התקנה האוסרת "לפדות שבויים יותר מכדי דמיהן" לעניין פדיון חיילים חטופים (בהקשר של עסקת שליט). מסקנתו הרב היא: שכשם שמותר לסכן חיים של חיילים אחרים, מעטים או רבים, כדי לחלץ שבוי משביו או כדי למנוע את נפילתו בשבי כך מותר, באופן אבסורדי, ליטול סיכונים נוספים כלפי האזרחים. מערכת השיקולים הצבאיים והציבוריים מסורה בידינו לכאן או לכאן. כולם מסכימים שכניעה לטרור היא דבר פסול. הדברים אמורים אפילו "בכדי דמיהם". וכי אנחנו מוכנים לחטיפות ולשחרור במחיר "הגיוני". היש כאן מחיר הגיוני? המאמר פורסם במקור ביומן, מקור ראשון, תשרי תשע"א (ימים בודדים לפני עסקת שליט).
התחייבות למכירת בית / ארץ חמדה גזית 68042
בפני בית הדין בעפרה נידונה תביעה על התחייבות למכור בית. התובע שוכר בית מהנתבע מזה כמה שנים, כאשר במהלך שנות ההשכרה נידונה אפשרות המכירה של הבית. התובע טוען כי היתה הסכמה על מכירת הבית וגובה התשלום, והוא ראה את העניין כגמור; ושעל סמך הסכמה זו לא קנה בית אחר. הנתבע טוען שהם לא הגיעו לכדי הסכמה סופית והוא איננו חייב למכור את הבית, ובודאי שלא בתעריף שהוצג שאיננו רלוונטי היום. הוא גם מבקש לממש את הקנס המוסכם בחוזה מכיון שהשוכר לא יצא מהבית בתום החוזה. בית הדין קבע שסיכום בעל פה אינו מחייב כאשר מדובר במכירת בית.
"אחוזת בית" - שנים אוחזין בבית: דין בן המצר בשוכר
חיוב בעל חנות בנזקים שנגרמו ללקוחה שנפלה בכניסה לחנות / ארץ חמדה גזית 74115
התובעת ירדה בכבש שבכניסה לחנות ונפלה. בית הדין דן בחיוב בעל החנות בנזקים. בין היתר נידונו דיני בור שבתורה, וכן שאלת חיוב במקרה של אי עמידה בתקני הבטיחות שבחוק.
תביעה לפיצוי בגין לשון הרע / ארץ חמדה 74050 בר"ע
מצורפת החלטה בדבר דחיית בקשת רשות ערעור שהוגשה בתיק זה
אחריות מפקח לקריסת קיר תמך / ארץ חמדה גזית 71082
התובע, שכר את הנתבע, על מנת שיפקח על עבודות בניה והרחבה שעשה התובע בביתו ובחצרו. בחורף הראשון שלאחר עבודות הבנייה, שכללו גם בניית טרסות, נסחפו על ידי הגשם חלק מהאבנים מהן בנויות הטרסות, ונגרם נזק לתובע. בית הדין קבע כי מפקח אחראי לקריסת קיר התמך כערב, ולכן במידה והתביעה כנגד הקבלן תיכשל ניתן יהיה לחייב את המפקח. בנוסף על המפקח להחזיר חלק מהשכר שקיבל כיוון שלא עשה את מלאכתו.
הוספת צד ג' לתביעה / ארץ חמדה גזית 74011-2 חלקי
התובעים רכשו בתים מהנתבעת, חברת בניה. לטענת התובעים המסלעה שמעל הבתים אינה בטוחה. הנתבעת טענה שאת את פיתוח המסלעה ערך היישוב. בהחלטה זו, ביה"ד דן בבקשת הנתבעת לצירוף היישוב כצד ג'. בפסק הדין נידונו השיקולים להוספת צד ג' מצד חוק הבוררות ומצד ההלכה. ראשית נידונה הסמכות להוסיף צד ג' לאור חוק הבוררות ובית הדין קבע שמבחינה משפטית, הדרישה אינה מצדיקה ביטול הליך הבוררות. לגבי הוספת צד ג' בדין תורה הכריע בית הדין שבית הדין יכול לכפות צירוף צד ג' משלושה שיקולים: יעילות ההליך, לצורך גילוי האמת, וכדי להבטיח את ביצוע פסק הדין. במקרה הנידון משיקולי יעילות אין הצדקה לעכב או להפסיק את הטיפול בתיק לאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה לצירוף צד ג' להליך. וכן ביה"ד לא ראה צורך בצירוף צד ג' כדי להגיע לחקר האמת. וכן ע"פ ההסכמים וההסכמות שבין הצדדים הנתבעת מחויבת לקיום ההליך ולביצוע פסק הדין ללא תלות בצירוף צד ג'. ולכן בקשת הנתבעת לצירוף צד ג' נדחתה.
אחריות חברת בניה ליציבות קיר תמך מעל לבתים שמכרה / ארץ חמדה גזית 74011-2 חלקי ב'
התובעים רכשו בתים מחברה ולאחר זמן התברר להם שיש חשש ליציבות מסלעה שנמצאת מעל לבתים שרכשו. בית הדין חקר את המומחים מטעם שני הצדדים וקבע שמדובר במקח טעות וחייב את הנתבעת בתיקון הליקוי.
מחלוקת בין מזמין לקבלן בשאלת ביטול חוזה לבנייה / ארץ חמדה גזית 74093 חלקי
התובע שכר את שירותיו של הנתבע, קבלן בניה. לטענת התובע, הנתבע לא השלים את העבודה, וקיימים ליקויים בעבודתו. לטענת הנתבע, התובע לא העביר אליו את מלא התשלום לפי ההסכם, ולכן הוא דרש לבטל את ההסכם. בית הדין קבע שמדובר בעסקה קבלנית, אשר לאחר חתימת חוזה אין הקבלן יכול לחזור בו. וכיון שהמומחה קבע שהדירה אינה ראויה למגורים, התקבלה טענת התובע שהוא לא איחר בביצוע התשלומים כפי שהוגדרו בחוזה ואין לראות במעשיו הפרת חוזה.
תביעה כנגד קבלן בגין ליקויי בנייה / ארץ חמדה גזית 74093 חלקי ב'
התובע שכר את שירותיו של הנתבע, קבלן בניה. בית הדין דן בתביעות הדדיות של שני הצדדים בשמונה עשרה סוגיות שונות: בגין ליקויים בבנייה, זיכויים, איחור במסירה, עיכובים בתשלום, תשלומים על עבודות שלא היו בתוכנית ועוד. בית הדין נעזר במומחה מטעמו שהגיש דוח בעניין. פסק הדין מתייחס גם לנושא הוצאות המשפט ובית הדין קבע שבחלק מהדיונים על הנתבע לשאת בהוצאות הדיונים המיותרים. בסיכום פסק הדין חוב התובע לנתבע זוכה ב104,448 ש"ח.
עורך דין שלא העביר את רישום של דירה במרשם המקרקעין / ארץ חמדה גזית 75084 ערעור
בית הדין לערעורים הקטין את הפיצוי בו חויב עורך דין שלא רשם דירה על שם לקוח שלו.
ערעור על פסק דין בעניין: תביעה אישית כנגד עובדת בחברה לאחר שהחברה התפרקה / ארץ חמדה גזית (ערעור) 75116
התובע הזמין נופש מאורגן (לצורך שבת בר מצווה) מחברה והעביר מקדמה של 30,000 ש"ח. לאחר שבעלי החברה ברח מהארץ הוא תבע את נציגת החברה מולה הוא עבד להשיב לו את הכספים. בית הדין הראשון, פטר את הנתבעת מהחזר התשלום כיוון שהעסקה כולה נעשתה מול "חברה". בית הדין לערעורים הפך את החלטת בית הדין כיוון שנעשתה כאן "עוולה" והעובדה ש"אשיות משפטית" נושאת באחריות להתנהלות העסקית של החברה לא פוטרת את העובדת מעוולה אישית שעשתה. בית הדין נסמך בין היתר על כך שהעובדת הוציאה מכתב מזויף על מסמך של תאגיד שאיננו קיים עוד, בנוסף הוכח שהנתבעת הורתה לתובע לאבד את כספו בידיים, כיוון שהיא הורתה להעביר את הכסף לגורם שלישי בלי קבלה ובכך הפקיע מידו של התובע כל דרך לתבוע את כספו חזרה מן הגורמים שהיו קשורים אתו בחוזה. לאור זאת חייב בית הדין לערעורים את הנתבעת לשלם לתובע סה"כ של 38,860 ₪.
צבא ממלכתי בחברה מגוונת
מזה שבעים שנה מתקיים בצה"ל שירות משותף בין אוכלוסיות וגוונים שונים של החברה, ובסך הכל צה"ל כצבא העם עמד במשימתו הביטחונית. בשנים האחרונות הפך צה"ל לשדה מערכה בין קבוצות אידיאולוגיות שונות והדבר פוגע במעמדו הציבורי ובחוסנו. במסמך זה מוצעים עקרונות מנחים לקיומו ולתפקודו הראוי של צבא ממלכתי בחברה מגוונת. העקרונות המוצעים במסמך זה אינם חידוש יש מאין, אלא ניסיון להמשיג ולהגדיר במידה רבה את הדרך בה הלך צה"ל במשך שנים רבות. מטרת המסמך היא לקבוע עקרונות שימשיכו ויחזקו את הלגיטימיות של צה"ל כצבא העם, כך שהוא יוכל להמשיך ולעמוד במשימתו העיקרית שהיא שמירת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.
חובת יישוב לאבטח אזור תעשייה בתחומו / ארץ חמדה גזית 77077
בעל עסק באזור התעשיה תובע את הישוב שיכניסו את תחום אזור התעשיה לאחריות השמירה בישוב ויגדירו את זה באופן מפורש בנהלי השמירה, בית הדין קיבל את תביעת התובע וחייב את הישוב להגדיר מחדש את נהלי השמירה. בית הדין קבע שבמדינת ישראל אמורים הצבא וכוחות הביטחון להגן על התושבים, אולם כאשר הצבא אינו נותן מענה לעניין זה, חוזרת האחריות להיות מוטלת על בני הישוב כפי המפורט בשלחן ערוך. לכן וועד היישוב אחראי הן על התושבים והן על העסקים הפועלים בתחומו, ובכלל זה באזור התעשייה.
מדיניות הגירה יהודית וגירוש מסתננים - עניי ארץ אחרת בארצנו
מדיניות הגירה יהודית מבוססת על שני עקרונות: העיקרון הראשון הוא תמיכתנו בקיומן של מדינות לאום, קל וחומר כאשר מדובר במדינת העם היהודי. העיקרון השני, היא החובה לגמול חסד עם כל אדם. בשנת השבעים לחרותנו אנו נדרשים לתת מענה ולמצוא את הדרך הראויה שבה עלינו לנהוג באותם אלפי אנשים אשר הופיעו בשערי מדינת ישראל ללא אישורי כניסה וללא מעמד. למעשה, אל לנו לגרש את המסתננים בכפייה למדינה שלישית, אולם, מותר לנו להפעיל לחץ כלכלי ומשפטי ובכלל זה הטלת מגבלות על חופש התנועה וחופש העיסוק מתוך הנחה שאם אכן המצב במדינה השלישית הוא סביר, יבחרו המסתננים לעבור לשם מרצונם.
ערב השקת לספר "מדינה כהלכה"
"המלך המשפט" למה אנחנו מתכוונים? || מדינה דמוקרטית על פי ההלכה, האם אפשרית? ערב השקת הספר החדש של מכון משפטי ארץ "מדינה כהלכה" מאת הרב עדו רכניץ. יום חמישי ד' תשרי, 13.9.18, 20:30, בית כנסת שירת אהרן בגבעת שמואל מימון המונים לספר נמשך עד ראש השנה.
The Just Israel On War Against Terrorism
The recent war in Gaza (January 2009) raised public debate and international controversy on the question of harm caused during war to civilians, women and children. The Institute's research team presents this booklet, dealing with the military and moral aspects of war according to Jewish and halachic opinion, to the legal world, the public and all scholars who wish to know, amid the complexity of political and moral questions, the Jewish approach