הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

ערבות הדדית היעד והמבחן של מבצע עמוד ענן

הרב אלעזר גולדשטיין
ביום רביעי כט חשוון פתח צה"ל במבצע עמוד ענן, היציאה למבצע "עמוד ענן" נובעת כולה מערך אחד ערך ה"ערבות הדדית". במאמר קצר הרחבתי על ערך "הערבות ההדדית" ומבצע זה. יעדי המבצע כפי שניסחו אותם היו השבת ההרתעה של צה"ל. יעדי המבצע אסור שיהיו רק יעדים "טקטיים" כלפי האויב, היעד החשוב ביותר במבצע זה צריך להיות יצירת מערך ברור של מחויבות בעם, יעד זה הוא גם המבחן היחיד להצלחת המבצע. ערך זה כשהוא ממומש יכול גם להכניע את אויבנו. ביום שיהיה ברור לכולם שאין בישראל מדינת דרום ומדינת צפון, שדרות ותל אביב, אלא ישנה ערבות מלאה בין החלקים השונים, וכולם מוכנים להתגייס למען מטרה זאת. ממילא לא יוכלו ארגוני הטרור לחזור למצב לחימה תמידי.

ערבות הדדית היא היעד והמבחן של מבצע "עמוד ענן"

 

ערבות הדדית – מורל ומעשים

היציאה למבצע "עמוד ענן" נובעת כולה מערך אחד "ערבות הדדית". עד לפני שבוע "רק" תושבי דרום הארץ נאלצו לספוג את מחיר המאבק בחמאס. וכעת ברור שכל עם ישראל מחויב להיות ערב לאותם אזורים ולסכן את עצמו בשביל לפדות אותם מהצרה. כמובן שמדינת ישראל מחויבת לשמירת כל חלקיה באופן שווה כמדינה ריבונית, אך מאחרי התביעה המשפטית עומד רעיון ערכי מהותי שרק אם מאמצים אותו ניתן להגיע להכרעה אמיתית.

דבורה הנביאה התמודדה עם סיטואציה דומה - מציאות שבה חלק מהעם נפגע באורח יומיומי ושאר העם נדרש לבא לעזרתו. יבין מלך כנען באמצעות שר צבאו סיסרא פגע בחיים התקינים באזור עמק יזרעאל (שופטים ה,ו): "חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות, חדלו פרזון בישראל חדלו". סיסרא יצר מציאות שבא אי אפשר לנוע בדרכים ואי אפשר לגור בערי פרזות שאינם מוגנות ומוקפות חומה, מצב זה יצר ככל הנראה חייץ בין אנשי הדרום לאנשי הצפון באזור עמק יזרעאל. דבורה הנביאה וברק בן אבינועם קראו לשבטים להתאחד לעם אחד מלוכד להשיב את חיי הצפון למסלולם. חלק מהשבטים נענו לקריאתה וחלק נשארו בבית לרעות עדריהם. לנושא זה מקדישה דבורה חלק משמעותי בשירתה "המתנדבים בעם ברכו ה'" (שופטים ה, ט).

"הערבות ההדדית" כשמה כן היא ערבות אישית בין כל חלקי העם, כשחלק אחד סובל החלק השני בא לסייע. ה"ערבות ההדדית" מתבטאת במקורות בשני פנים: הראשון, החובה לסייע לאחר בשעת צרה גשמית. השני, תחושה של מעורבות ומחויבות רוחנית בין כל חלקי העם.

הערבות ההדדית הרוחנית תובעת מעם ישראל להישאר מלוכדים ולא להתפלג לקבוצות כאשר כל אחד דואג לעצמו, כמובן שגישה זאת בלתי מתקבלת, ויש מחויבות לדאוג אחד לשני מתוך שותפות. לאור זאת חובה עלינו להעלות את המורל ואת התביעה הרוחנית של העם במקביל לערבות המעשית וההתגייסות למען העם כולו.

ערבות הדדית וחובתו הפרט לדאוג לעצמו

ככל ערך גם ערך הערבות ההדדית הינו ערך הדורש התמודדות עם חובתו של אדם לדאוג לאינטרסים האישיים שלו. אין ספק שערבות זאת איננה כ"ערבות" רגילה שבה הערב מתחייב לעמוד במקום החייב בכל מצב. אילו היה כך, היינו מחויבים לוותר על כל האינטרסים האישיים לשם הצלת אחינו שבצרה, למשל, היינו נדרשים לתת את כל כספנו לצדקה.

ואכן הגביל רבי עקיבא: "וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חברך" (ספרא פרשת בהר, פרשה ה), הערבות הבסיסית איננה מחייבת אדם להרוס את עצמו למען חברו אלא רק הושטת יד להצלה "פתוח תפתח את ידך...". בהמשך לכך הערבות הזאת איננה מחייבת יצרת "מדינת קיבוץ" שבה אין חיים פרטיים בשם הערבות. אלא מדובר במחויבות לדאוג לאחר במקביל לשמירה של אדם על עצמו. על כן ניתן לומר ש"הערבות" העתיקה שיש בין חלקי העם איננה מחייבת התעלמות של אדם מצרכיו אלא מחויבות במסגרת מוגבלת של נתינת עזרה.

ערבות הדדית בלחימה

אמנם, כל זאת בחיי השגרה, שם כאמור כל אדם קודם כל אחראי לעצמו ורק אחר כך לאחיו, מתוך היציבות האישית האדם מושיט יד לחברו ומצילו. אולם, במלחמה הדברים משתנים, אחד הביטויים הראשוניים לכך היא ביקרתו של משה רבנו לשנים וחצי השבטים המבקשים להשאר בעבר הירדן: "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה..." (במדבר, לב, ו). הכרזת השבטים שהם ילכו חלוצים לפני המחנה ענתה על הדרישה לערבות הדדית במלחמה. כאן בשונה ממה שתיארנו קודם אין ספק שמלחמה כוללת סיכון חיים ומסירות נפש למען שאר חלקי העם, ואי אפשר כבר לומר "חייך קודמים לחיי חברך". וכך גם קובע הרמב"ם בהגדרתו מהי מלחמת מצווה: "ואי זו היא מלחמת מצוה: ... ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם הלכות מלכים, ה, א).

מסתבר שגם במלחמה למרות הדרישה ברמה האישית למסירות נפש למען האחר, ישנה חשיבות ליציבות היד המושטת. "ערבות הדדית" היא קודם כל נתינת חוסן נפשי לנזקק, ואח"כ נתינת סיוע ממשי. כך גם קורה בהתגייסות כללית למען שאר חלקי העם, תחושת הלכידות והוודאות בלב הלוחמים לשם מה הם יוצאים לקרב היא זאת שמובילה בסופו של דבר בעזרת ה' גם לניצחון.

הדרישה ל"ערבות הדדית" פיסית ורוחנית היא יסוד הקיום של צה"ל, החובה לסכן את החיים למען האחר נובעת מאותו כתב ערבות שאנו חתומים עליה כעם אלפי שנים, וכמדינה למעלה משישים שנה.

לשמחתנו גם הפעם אנו רואים התגייסות מלאה של כל תושבי הארץ להחזרת חייהם של תושבי הדרום למסלולם. הושתת יד יציבה ובטוחה, כזו שאינה נסוגה לנוכח האיום היא הדרך להקים מחדש את חיי השגרה של תושבי האזור, ולאותת לאויבנו שאיננו פגיעים כמו שהם מדמים לעצמם, הניצחון יבוא רק אם אויבינו יבינו את החוסן הפנימי של עם ישראל שיתבטא במעשים.

הערבות ההדדית היא גם המבחן העיקרי של השגת יעדי המבצע. אסור שיעדי המבצע יהיו רק "טקטיים" עליהם ליצר מערך ברור של מחויבות בעם, הן בתחושות בפנים והן בשדר כלפי חוץ. מערך זה הוא גם הדבר היחיד שיכול להכניע את אויבנו. ביום שיהיה ברור לאויבינו שאין בישראל מדינת דרום ומדינת צפון, שדרות ותל אביב, אלא ישנה ערבות מלאה בין החלקים השונים, הם לא יוכלו לחזור למצבם הקודם.