הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

גיור

מאמרים

חזרה ליהדות של אישה שנישאה למוסלמי וגרה עמו שנים רבות / פד"ר ‏1071427/1

הרב יגאל לרר, הרב מנחם האגר, הרב דוד בר שלטון

בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה

אישה שנולדה כיהודיה אך חיה עם מוסלמי וילדה לו ארבעה ילדים והתאסלמה וכעת רוצה לחזור ליהדותה ולהנשא ליהודי, בית הדין סקר את מנהג בתי הדין להצריך קבלת חברות וטבילה בפני שלושה (כמנהג הרמ"א) מתוך הבהרה שאינו לעיכובא, ולאור הדרכתו של הגרי"א וולדנברג: מקבלים את חזרתו לחיק היהדות באהדה ובשמחה רבה, ואומרים לו 'אחינו אתה' ומתפללים עליו לפני אבינו שבשמים – כשם שהטה את לבו לשוב בתשובה שלמה אל חיק היהדות שממנה לוקח ומשם מקור יניקתו כן ייטע בלבו אהבתו ויראתו ויחננו בדעה ובינה והשכל להבין עמקי וסודי התורה ולמצוא את נתיב מצוותיה לטוב לו בזה ובבא. וכל זה בגלל ובאשר שמעיקרא לא פקעו ממנו יהדותו כלל וכלל

יהדותו של אדם שאמו התגירה בהריונה, ולא התכוונה לשמור מצוות / פד"ר 178159/1

הרב חגי איזירר, הרב אברהם שמן, הרב שמואל נחום גורטלר

אשה התגיירה בהיותה הרה, ועברה מיד עם בעלה לקיבוץ חילוני. הבן שנולד לה לאחר מכן גדל, וביקש להכיר בו כיהודי ולאפשר לו לשאת יהודיה. בית הדין דחה את בקשתו, משום שאי אפשר לאשר את גיורה של אמו, ולגבי גיורו שלו, אי אפשר לזכות בגיור לקטן שיגדל ללא קיום מצוות.

סמכות בית הדין למנוע גיור מאישה המתגיירת לשם נישואים ומואשמת בפירוק המשפחה / פד"ר 1111448/1

הרב שלמה שפירא, הרב א' אהרן כ"ץ, הרב אליעזר איגרא

בית הדין הרבני הגדול

בית הדין לגיור דחה גיורה של אישה החיה עם יהודי, לאור תביעת אשתו הראשונה של היהודי שהאישה חיה עם בעלה בעוד הוא היה נשוי והיא האשמה בפירוק הנישואים, ובנסיבות אלו אין זה מוסרי שבית הדין יקבל את המבקשת לתוך כלל ישראל. בבית הדין הגדול דנו באריכות רבה בכלל הנושאים הנוגעים לסוגיה: נוהג בית הדין לגייר אישה המתגיירת לשם אישות; האם אכן האישה אשמה בפירוק הנישואים; המשמעות של מניעת הגיור של האישה וילדיה המתחנכים כבר היום בחינוך דתי; ובעיקר בסמכות בית הדין לגיור שלא לקבל מי שאכן מתכוון לקבל מצוות בשל מעשיו בעבר. למסקנה בית הדין הגדול דחה את הכרעת בית הדין לגיור וקבע שיש לבדוק מחדש ובהרכב אחר האם האישה אכן מתכוונת לשמור מצוות, ולא ראוי ש"בית הדין מתפקד כוועדת קבלה... לקבוע קריטריונים שונים או נוספים מעבר למה שהורונו חז"ל בש"ס ובפוסקים". לצד זאת מצא לנכון בית הדין גם למתוח ביקורת חריפה על גיור הקטנים בזמן הזה בבתי הדין הפרטיים כיוון שגם זה לשיטתו איננו נובע מהקריטריונים שהורנו חז"ל

בקשה לבטל הליך בירור יהדות של גיור בבית דין פרטי / פד"ר 1114670/1

הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס, הרב אריה אוריאל

בית הדין הרבני האזורי נתניה

אישה הרשומה במרשם האוכלוסין כלא יהודייה ביקשה להתגרש בבית הדין, בטענה שהיא התגיירה בבית דין פרטי של הרב קרליץ. בעקבות הבקשה בית הדין פתח בהליך בירור יהדות, על מנת לקבוע למי הסמכות להתיר את נישואיה. פסק דין זה דן בבקשת האישה לבטל את הליך בירור היהדות, זאת לאור מספר טענות שונות לפיהם הדיון בבית הדין נעשה בחוסר סמכות. בית הדין דחה את בקשת האישה לביטול ההליך וקבע שלא נפל רבב בהליך, כיוון שהאחריות לדון באישור הגיור לצורך התרת נישואים מסור בידיו ורק לאחר סיום בירור זה יכולה להיקבע מהי הערכאה שבסמכותה להתיר את הנישואים.