הרב נתן חי, הרב עמיחי כנרתי, הרב רועי הכהן זק

בית דין לממונות - איתמר

התובע נטע עצי פרי בשטח הסמוך לחצירו, כעבור מספר שנים החליט הישוב להכשיר את השטח לבניה, ופגע בכמה עשרות עצים. התובע התנגד לעבודות ודרש שהישוב יעביר את העצים לשטח אחר. בנוסף, בקש היישוב לבנות קיר תמך בסמוך לחצרו של התובע, ועל מנת לעשות זאת, היה הכרח לחדור באופן זמני למרחק של מטר בתוך חצרו של התובע. גם לכך התובע התנגד. יתירה מזו, התובע אף הפריע לעבודות שבוצעו במקום. הסכסוך שנוצר הוא אופייני ליחסי תושב ורשות מקומית והוא מעלה שאלות יסוד בנוגע לסמכותה של הרשות הציבורית.

הרב דניאל כץ

במאמר קצר זה נבחנת החובה לשלם מיסי ישוב, וכן מה הם עיקרי זכויותיה של מזכירות הישוב לעשות בכסף. כבר המשנה קובעת (בבא בתרא א, ה): "כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר." כלומר כולם חייבים להשתתף בבניית דלת כניסה לחצר שתמנע כניסתם של גורמים לא רצויים. השולחן ערוך (חו"מ קסא, א) מוסיף דברים נוספים ומסתבר שכל זמן שאין הגדרה מפורטת של הסמכויות ישנו "מתחם סבירות" ממנו המזכירות איננה יכולה לחרוג, למשל, היא אינה יכולה להחליט על הקמת מצפה כוכבים או גשר מיתרים דקורטיבי בכניסה ליישוב. ברשויות המקומיות תשלום המיסים (ארנונה) הוא אכן לפי גודל הדירה, וביישובים מקובל לגבות תשלום אחיד מכל משפחה. תשלום זה הוא חובה גמורה וכפי שנאמר במשנה "כופין עליו" וממילא מי שאינו מוכן לשלם ייקרא אחר כבוד לבי"ד לממונות ואם לא תהיה בפיו טענה על מעילה בכספים או חריגה משימוש סביר ייאלץ לשלם את כל חובותיו.

הרב יעקב ורהפטיג, הרב צבי ליפשיץ, הרב יגאל צפירה

בית הדין לממונות קהילת נוה נוף ירושלים

ועד הבית פרסם מודעה ובה החלטה בדבר איסור הנחת חפצים של דיירי הבניין בשטחים המשותפים, במועד הפינוי פנה וועד הבית למנקה בהוראה לפנות את החפצים הנ"ל ולהשליכם לאשפה, חלק מהדיירים שראה את הפינוי פנו לוועד בבקשה שלא לפנות כעת את החפצים כיון שהם חשובים ויקרים, והוועד נעתר להם, שאר חפצי הדיירים פונו והושלכו לאשפה. אחד מהדיירים פנה לוועד בתלונה מדוע זרקו את חפציו היקרים (מזגן) ותובע את תשלום הנזק שנגרם לו, ולפיכך מעכב את תשלום חובותיו לוועד הבית כל זמן שאינו מקבל את תשלום נזקו. בפסק הדין נידונו במספר שאלות עקרוניות המלוות את פעולתם של הגופים הציבוריים: סמכותו של גוף נבחר, עקרון השוויון של האזרחים, ואחריות אישית של נבחרי הציבור. זאת, לצד עיסוק בשאלת הוצאת רכוש שהונח בשטח פרטי ללא רשות.

הרב שלמה לוי

בית הדין לממונות גוש עציון

התובעים זכו במכרז במגרש בשכונה החדשה לצורך בניית ביתם. האגודה השיתופית דרשה מהם סך גבוהה לטענת כהשתתפות בהוצאות הפיתוח של השכונה, תשלום זה הינו תנאי לקבלת המגרש ולהתחלת הבניה. עיקר טענתם מבוססת על העובדה שכמאתיים משפחות שנכנסו לאותה שכונה נדרשו לשלם הרבה פחות וא"כ למה יגרע זכותם ומדוע ישלמו יותר מכולם. טענה אחרת שהושמעה היא שהסכום הנדרש אינו סביר יחסית להוצאות הפיתוח של השכונה. בפסק דין קובע הרב שלמה לוי עקרונות על פיהן צריכה להתנהל הרשות המקומית, והוא קובע שמערכת היחסים שבין גוף ציבורי המספק שירותים לבין האזרח, שונה באופן מהותי מכל קשר עסקי אחר. זאת, כיון שהמערכת הציבורית אמורה לדאוג לרווחת הציבור.

הרב עדו רכניץ

האם ניתן למנוע מרוכלים המוכרים סחורה בישוב לעשות זאת, כאשר: - המכירה מתקיימת בשטח ציבורי, או תוך הסתובבות בין הבתים? - המכירה מתקיימת באופן חד פעמי או קבוע? - נמכרת סחורה שיש בחנויות ביישוב, או סחורה אחרת ? מאחורי השאלה מסתתרת הדילמה עד כמה יש לאפשר מסחר חופשי, שאמור להועיל לציבור הרחב, כאשר יש בכך פגיעה בסוחרים המקומיים. לשאלה זו ישומים גם במישור הלאומי – עד כמה יש להגן על היצרנים המקומיים מפני ייבוא סחורות מחו"ל, ייבוא שאמור להוזיל את מחירי המוצרים לציבור הרחב. העיקרון העולה מהמאר הוא שטובת כלל הציבור יכולה להוות שיקול להטלת הגבלות על המסחר. המאמר פורסם ב"עט עפרה" (ניסן תשס"ד).

הרב עמנואל נהון

סעיף 221 לפקודת העיריות, מסמיך את משרד הפנים לחייב עובד ציבור ברשויות מקומיות באחריות אישית לכספים שהוצאו בניגוד לנהלים, במצב בו הוא פעל בצורה לא חוקית, או בהתנהגות רשלנית או רעה. הצעת החוק החדשה מבקשת לצמצם סמכות זו למקרים בהם הוכח שעובד הציבור פעל בכוונה לגרום נזק. מסקנת חוות הדעת היא שהחוק הנוכחי מתאים למשפט העברי, ועל כן ההמלצה היא להתנגד להצעת החוק. עם זאת, בחוות הדעת ישנה הבהרה שהחבות של עובד ציבור היא רק כאשר הייתה רשלנות ולא כאשר נעשתה טעות, ובהתאם לכך יש לשנות את לשון הסעיף "שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא", ולכתוב במקומו "שנגרמו בשל התרשלותו, כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".