הרשם לקבלת עדכונים
מחשבה מדינית
מאמרים
מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית
מחקר זה מצביע על שלוש גישות בהבנת המושג מדינת התורה. הראשונה (שאותה מייצג ישעיהו ליבוביץ) שוללת את קיומו, שכן ההלכה שהתפתחה בגלות אינה מתאימה למדינה יהודית ריבונית. גישה זו לא התקבלה כלגיטימית על ידי הציבור הדתי (אורתודוקסי), שכן היא טוענת שיש לשנות את התוכן ההלכתי על ידי שימוש בכללים שאינם מקובלים כנכונים הלכתית. הגישה השניה טוענת כי המושג אינו אלא סיסמא בלבד. גישה זו רואה את ההלכה כמחייבת, אך טוענת כי ההלכה אינה מתייחסת למדינה, אלא ליחידים המרכיבים אותה. כך, ההלכה אינה מתייחסת אל הצבא, אך החיילים המרכיבים את הצבא מחויבים לשמור מצוות, כדוגמת שבת וכשרות. הגישה השלישית רואה את התורה כמנחה את כל אורחות חייה של מדינה: את תחומי המדיניות, החוק והמשפט. מבחינה תיאורטית, גישה זו שואפת ללמוד הנחיה תורנית לכל שאלה ציבורית והתנהגות פוליטית. יש לראות בכך שאיפה ליצירת מדינת תורה מן היסוד, כאשר הסוגיות המרכזיות בכל תחום יילמדו מהתורה. מובן, שקשה למצוא בתורה הנחיה תורנית מקפת שכזו. המחקר עוסק בגישה זו, הנותנת משמעות עמוקה למדינת התורה. הסוגיות המרכזיות העולות כתוצאה מהבנה זו של מושג מדינת התורה הן התוכן התורני של מדינת התורה, ומעמדם של חכמי התורה בה.
דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים
המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.
מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?
האם ישנם עקרונות יהודיים למדיניות חוץ? האם יש מי שטרח לתרגמם לשפת המעשה המדיני-דיפלומטי? באילו מישורים מתנהל המפגש המדיני בין מדינת ישראל לאומות העולם בימינו? מה ההשלכות שיש לכך על גיבוש המדיניות ועל ניהול מערך ההסברה? הרב ד"ר יעקב הרצוג ז"ל היה מן המדינאים המזהירים שקמו למדינת ישראל. במשנתו ובפעולותיו לאורך השנים ניתן לראות שיטה יהודית אותנטית ומעמיקה של הגות מדינית חדשנית ורלוונטית לימינו אלה.
נייר עמדה: ההצדקה לקיומם של מוסדות העם היהודי לאחר הקמת מדינת ישראל והרכבם
עד להקמת מדינת ישראל ייצגו את הציבור היהודי בארץ ישראל ואת התנועה הציונית מספר מוסדות וביניהם קק"ל והסוכנות היהודית. מאז הקמת המדינה עולה מדי כמה שנים השאלה האם יש צורך והצדקה בקיומם של מוסדות אלה? בנייר העמדה מובאים נימוקים עקרוניים והלכתיים לצורך בקיומם של המוסדות הציונים ואלו עיקר מסקנותיו: המוסדות הלאומיים, ובכלל זה, הסוכנות היהודית וקק"ל מייצגים את העם היהודי בישראל ובעולם ואינם מייצגים את אזרחי ישראל שאינם יהודים. גם לאחר הקמת המדינה יש חשיבות בקיומם כדי לפעול למען העם היהודי ולמען התיישבות יהודית בארץ ישראל. זאת, בניגוד לממשלת ישראל שמחויבת בצדק לפעול גם למען האזרחים שאינם יהודים. העברת הקרקעות מהמוסדות הלאומיים למדינת ישראל אסורה, כיוון שקרקעות אלה נרכשו עבור התיישבות יהודית והעברתם למדינה שתקצה אותם גם ללא-יהודים מהווה שינוי ייעוד אסור. בנוסף על פי ההלכה, היהודים תושבי ארץ ישראל הם המייצגים את העם היהודי, ולכן יש לפעול לכך שיהיה רוב לנציגים תושבי הארץ במוסדות הלאומיים.
ציות, סמכות ומחאה במסורת המדינית היהודית: קהילות ימי הביניים וראשית הרנסנס
עבודה זו בוחנת את הנוהג שאיפשר לפרט למחות כנגד החלטות הקהילה, וכיצד הוא מאפיין את מודל השלטון היהודי בימי הביניים. אחד מהמודלים המרכזים של שלטון שהוצגו בעובדה הוא "מודל הברית" לו שלושה הצלעות: ה' - מלך – עם. אשר יישומו של הרעיון במושגים חוקתיים של שיטת ממשל זה מודל "שלושת הכתרים": "כתר תורה", "כתר מלכות" ו"כתר כהונה". מודל זה נשמר גם בימי הביניים כפי שרואים בדיונים על נוהג המחאה, כאשר הדיון המרכזי הוא בשאלה מהם היחסים שבין ה"כתרים" והיכן רעיון המחאה משתלב במודל זה? בין יתר מסקנותיו הוא שחכמי הדורות יצאו כנגד משתררים על הקהל בין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר תורה" ובין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר מלכות".
מדינת ישראל במשנתו ההלכתית של הרב הרצוג
המחקר הוא עבודת המוסמך (M.A) של הרב ד"ר יצחק רונס בהנחיית הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בעבודה מובא ניתוח של עמדתו ההלכתית של הרב הרצוג ביחס למדינת ישראל, ועיקרי מסקנת המחבר היא שתפישתו הציונית של הרב הרצוג היא שהגאולה תבוא דרך הטבע - כלומר כתוצאה ממעשה אדם. ולכן למדינה ישנו פוטנציאל שיש לפעול למימושו. מאידך, אין כל סיבה להצדיק את המדינה בכל מקרה אם אנו מעצבים את הגאולה בידינו, אלא יש לעצב אותה שתבנה בדרך הראויה. זאת בניגוד לטענה שהוצגה ביחס לאנשי דת אחרים שראו במדינה גאולה משמים ובגללה הם העניקו לגיטמציה דתית לכל המהלכים המדיניים של השלטון.
תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן
הקמתה של מדינת ישראל חייבה את העולם הרבני להתמודד עם אתגר הלכתי שעמו לא התמודדו פוסקי ההלכה מזה אלפיים שנים: הנחת תשתית הלכתית לכינונה של מדינה ריבונית יהודית, עצמאית ודמוקרטית, שבה יש אחוז ניכר של בני מיעוטים, ולא פחות חשוב מכך, שרוב אוכלוסייתה איננה מגדירה עצמה כשומרת מצוות. הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אליעזר יהודה וולדינברג ושלמה גורן היו מהראשונים שביקשו להיענות לאתגר זה. מחקרים רבים נכתבו עליהם ועל משנתם ההלכתית, אך עד כה טרם נחקרה משנתם המדינית כמכלול שלם. בכך עוסקת עבודה זו.
שאלות ותשובות
בחירות ודיני לשון הרע
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות - מהן ההנחיות ההלכתיות למועמדים ולבוחרים? תשובה זו נוגעת בתמצית במספר נקודות חשובות: מי כשיר להתמודד, היחס למועמדות של נשים, וכיצד יש ליישם את דיני לשון הרע במערכת הבחירות.
זכות ההפגנה ואיסור התפילה בימי הקורונה
על פי המשפט העברי יש מספר סיבות לכך שיש איסור על תפילות במניין בזמן שיש היתר לקיים הפגנות
האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית?
רבים מפוסקי ההלכה פסקו כאפשרות השניה, שלמדינת ישראל יש את המעמד והסמכות של מלך ישראל. כעת (בשנת תש"פ) מדינת ישראל מקיימת רק חלק חשוב מהחובות התורניות שלה, כגון, הגנה צבאית על אזרחי ישראל, קיום מערכת צדקה ציבורית, קיבוץ גלויות, תמיכה כספית בתלמידי חכמים, יישוב הארץ, שיפוט על פי ההלכה בתחום הגירושין, וקביעת יום השבת כיום מנוחה. על השאר עלינו להתפלל.
האם יש לקיים הסכמים פוליטיים
בניגוד לחוק הנוהג, על פי ההלכה יש תוקף הלכתי מחייב להסכמים פוליטיים ולא ניתן להפר אותם, למעט מקרים בהם יפסוק בית הדין שההסכם נוגד את טובת הציבור. פורסם בעלון שבת בשבתו, פרשת משפטים תש"פ
פרסומים
מדינה כהלכה
הספר עוסק במשטר הראוי על פי התורה, בדגש על המוסדות, הסמכויות והערכים המרכזיים. בנוסף, הספר עוסק במעמדה ההלכתי של מדינת ישראל ומוסדותיה. תוכן ותקציר הספר זמינים באתר. הספר יצא לאור בהוצאת מגיד, וניתן לרכוש אותו בחנויות המובחרות, או באתר זה.
מדינת-התורה הדמוקרטית
ספר זה עוסק במשנתם המדינית של שלושה פוסקים מרכזיים, שחיו ופעלו בתקופת הקמת המדינה ולאחריה: הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר יהודה וולדינברג; והרב הצבאי הראשי ולאחר מכן הרב הראשי, הרב שלמה גורן. רבנים אלה עסקו באופן נרחב בסוגיות של משטר וממשל, הן במישור התיאורטי והן במישור המעשי כשהתייחסו לשאלות שהגיעו לפתחם. בכלל זה: מעמד האישה, מלוכה מול דמוקרטיה, מעמדו של האזרח הלא-יהודי, ועוד.
סרטוני וידיאו
ריבונות העם - מתוך ערב השקת הספר "מדינה כהלכה"
דברי הרב יעקב אריאל בערב השקת הספר "מדינה כהלכה", בדבריו הדגיש הרב אריאל את עקרון "ריבונות העם" כעקרון יהודי מקורי
החלת משפט התורה במדינת ישראל - מתוך ערב השקת הספר "מדינה כהלכה"
דברי הרב גיסר בערב השקת הספר "מדינה כהלכה". בדבריו הדגיש הרב את החזון של החלת משפט התורה במדינת ישראל ואת הדרך ההדרגתית לממש את החזון
תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו המדינית של הרב וולדינברג
שיעור קצר על המאפיינים של המשטר הראוי והאידיאלי במשנתו של הרב וולדינברג, וכן התייחסות לשאלה מדוע הספר הלכות מדינה לא הודפס פעם נוספת בימי המחבר.
