הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

התיאוריה הפוליטית של המהר"ם מרוטנברג

ד"ר יצחק יוסף ליפשיץ
התמונה המצטיירת מניתוח תפיסתו הפוליטית של המהר"ם עד כה היא של תפיסה כפולה. הקהילה היא שותפות על פי הגדרתה המשפטית הבסיסית בעוד שהגדרתה כקהל קדוש, כהתאגדות קדושה מגדירה רבות מן הפעילויות של הקהילה הלכה למעשה. עבודה זו מבוססת על עבודה לקבלת תואר ד"ר.

מתוך הסיכום

התמונה המצטיירת מניתוח תפיסתו הפוליטית של המהר"ם עד כה היא של תפיסה כפולה. הקהילה היא שותפות על פי הגדרתה המשפטית הבסיסית בעוד שהגדרתה כקהל קדוש, כהתאגדות קדושה מגדירה רבות מן הפעילויות של הקהילה הלכה למעשה. השותפות מהווה תפיסה חוקית שכיחה, הנובעת מזכויות הקניין של הפרטים, בעוד שהקהל הקדוש מהווה תפיסה שאינה מתחום המשפט, אלא מן התיאולוגיה. על פי תפיסת המהר"ם גובר פעמים רבות העניין הקהילתי על העניין הפרטי, ובמלים אחרות, הערך התיאולוגי גובר על זכויות הפרט, כאשר ההשקפה התיאולוגית מגדירה את סולם הערכים המשפטי-פוליטי במדרג. המהר"ם חוזר שוב ושוב על הטענה שאילו מעוניינים בקיום הקהילה ובהשרדותה, ניהול כל ענייני הקהילה אך ורק בהתבסס על תפיסה חוקית, על הגדרתה כשותפות הוא בלתי אפשרי. בלתי ניתן לנהל קהילה בהכרעות פה אחד, בלתי ניתן להתחשב בזכויות הפרטים במלואם, בלתי ניתן לאפשר הפרטה של הענשה. כל אלה הם ביטוייה של תפיסה שותפית שהיא המגדירה את הקהילה על פי חוק, ולדעת המהר"ם בקהילה מתרחש דבר מה נוסף שאינו מאפשר לכבד חוק זה במלואו. הדבר הנוסף הוא מעמדה התיאולוגי של הקהילה כאגודה אחת. הטיעון ההלכתי שאפשר לו, למהר"ם להעמיד את עניין הקהילה מעל עניין הפרטים הוא השקפת עולמו התיאולוגית על פי העיקרון התלמודי המתגלם בצירוף: "מגדר מלתא". על פי עיקרון זה,רשאי הפוסק להעמיד מצוות במדרג, ולהציב את העיקרון המקדם את העניין האלהי בראש הסולם.

המהר"ם לא קבע מסמרות בקביעותיו. הוא הטיף למאמץ בלתי פוסק לנהל את הקהילה באמצעים חוקיים. לנסות להגיע להכרעות פה אחד, לשמר את זכות הפרטים ולאפשר את חירותם עד כמה שניתן. הוא אינו מסתפק בהגדרה העקרונית, למרות שהיא מעניקה פתרון טוב לבעיה המשפטית, והיא הולמת טוב יותר, לכאורה, את הזירה הפוליטית. דינמיקה זו של פרט וציבור, שותפות וקהילה, חוק ועיקרון היא המאפיינת את תפיסת המהר"ם.