הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית?

הרב עדו רכניץ
רבים מפוסקי ההלכה פסקו כאפשרות השניה, שלמדינת ישראל יש את המעמד והסמכות של מלך ישראל. כעת (בשנת תש"פ) מדינת ישראל מקיימת רק חלק חשוב מהחובות התורניות שלה, כגון, הגנה צבאית על אזרחי ישראל, קיום מערכת צדקה ציבורית, קיבוץ גלויות, תמיכה כספית בתלמידי חכמים, יישוב הארץ, שיפוט על פי ההלכה בתחום הגירושין, וקביעת יום השבת כיום מנוחה. על השאר עלינו להתפלל.

השאלה

האם ישראל היא מדינת היהודים או מדינה יהודית? האם ניתן להביא את מדינת ישראל לידי שלמות תורנית? האם תלמידי חכמים מהמגזר החרדי התייחסו לנושא בספרים שלמים?

התשובה

מדינה יהודית

כדי להשיב לשאלתך יש "לתרגם" את המונחים בהם השתמש למונחים הלכתיים-תורניים.

בשאלת מעמדה ההלכתי של מדינת ישראל ניתן לומר שיש שלוש אפשרויות:

האחת, למדינת ישראל אין כל מעמד ומשמעות הלכתיים, זו מדינה ככל המדינות שגרים בה הרבה יהודים (בדומה למונח המקובל "מדינת היהודים").

השניה, מדינת ישראל היא בעלת הסמכויות והחובות של מלך ישראל המופיע בהלכה פעמים רבות. במילים אחרות, מדינת ישראל שונה מכל המדינות, כפי שיהודי שונה מלא-יהודי.

השלישית, מדינת ישראל מקיימת את החובות ההלכתיים המוטלים על מלכות ישראל.

רבים מפוסקי ההלכה פסקו כאפשרות השניה, שלמדינת ישראל יש את המעמד והסמכות של מלך ישראל. את התשתית לכך הניח הראי"ה קוק (שו"ת משפט כהן, קמד) עוד קודם הקמת המדינה, כאשר פסק שסמכות מלך ישראל קיימת גם במשטר דמוקרטי. את עמדתו קיבלו פוסקים רבים מאד, ובכלל זה, הגריא"ה הרצוג (שו"ת היכל יצחק, חלק אורח חיים, סימן לז, אות ג), הגר"ש גורן (שו"ת משיב מלחמה, חלק א, עמ' קלז), הגר"ש ישראלי (עמוד הימיני, סימן ט), הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר, חלק י, סימן ו, אות כג), הגרא"י וולדינברג (שו"ת ציץ אליעזר, חלק יג, סימן ק; שם, חלק כ, סימן מג), ועוד. רובם פסקו זאת בהקשר של סמכות המדינה לפקוד על ביצוע פעולות צבאיות וגיוס חובה.

לגבי הדרגה השלישית, שבה מדינת ישראל מקיימת את החובות המוטלות על מלכות ישראל – הדרך עוד ארוכה, כפי שנפרט.

הגעה המדינה לשלמות תורנית

מהן החובות המוטלות על מלכות ישראל? אפשר לומר שמדובר בשלוש משימות עיקריות:

  1. קבלת חוק התורה כחוק המדינה, כאשר תחתיו ניתן לחוקק בפרלמנט חוקים משלימים לתקנת המדינה, כגון, חוקים פליליים (רמב"ם רוצח ב, ד).
  2. קביעה שמערכת המשפט היא מערכת תורנית בעיקרה (רמב"ם סנהדרין כו, ז), אמנם שיפוט על פי חוקי הפרלמנט יכול להיות אזרחי (שו"ת הרשב"א ג, תט).
  3. מחויבות של מוסדות המדינה לקיום התורה בכלים העומדים לרשותם, כפי שכתב הרמב"ם על מלך ישראל (רמב"ם מלכים ד, י): "ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', כגון, ניהול מלחמות, ועוד.

חשוב לציין כי הפוסקים לא סברו שמדינה יהודית אמורה להיות מלוכנית, אלא היא יכולה להיות גם דמוקרטית (לסיכום הדברים ראו: עדו רכניץ, מדינה כהלכה, עמ' 177-183).

כעת (בשנת תש"פ) מדינת ישראל מקיימת רק חלק חשוב מהחובות התורניות שלה, כגון, הגנה צבאית על אזרחי ישראל, קיום מערכת צדקה ציבורית, קיבוץ גלויות, תמיכה כספית בתלמידי חכמים, יישוב הארץ, שיפוט על פי ההלכה בתחום הגירושין, וקביעת יום השבת כיום מנוחה.

האם יש סיכוי לשינוי?

בוודאי שכן. עם ישראל יכול בכל רגע נתון לקבל על עצמו באופן דמוקרטי את החובות המוטלות על משטר יהודי. על כך אנו מתפללים. מודים על החסד הגדול שהקב"ה הרעיף עלינו ב-72 השנים האחרונות, ומתפללים לראות בעינינו חזרה בתשובה לאומית והתגשמות מלאה של חזון הנביאים, במהרה בימינו.

לגבי כתיבה של רבנים חרדיים על הסוגיה – אם נניח לשאלה מי מוגדר כחרדי, הרי שהגרא"י וולדינברג כתב ספר שלם (ברוח האמור כאן) – הלכות מדינה (ניתן להורדה באתר היברובוקס) ותשובות רבות בשו"ת ציץ אליעזר, בנוסף, הרב יצחק ברויאר כתב את הספרים מוריה ונחליאל ובהם פרס את משנתו המדינית ויחסו לציונות.

להרחבה בסוגיות אלה ראו: עדו רכניץ, מדינה כהלכה, הוצאת מגיד.