הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

ציות, סמכות ומחאה במסורת המדינית היהודית: קהילות ימי הביניים וראשית הרנסנס

ד"ר אורי בגנו
עבודה זו בוחנת את הנוהג שאיפשר לפרט למחות כנגד החלטות הקהילה, וכיצד הוא מאפיין את מודל השלטון היהודי בימי הביניים. אחד מהמודלים המרכזים של שלטון שהוצגו בעובדה הוא "מודל הברית" לו שלושה הצלעות: ה' - מלך – עם. אשר יישומו של הרעיון במושגים חוקתיים של שיטת ממשל זה מודל "שלושת הכתרים": "כתר תורה", "כתר מלכות" ו"כתר כהונה". מודל זה נשמר גם בימי הביניים כפי שרואים בדיונים על נוהג המחאה, כאשר הדיון המרכזי הוא בשאלה מהם היחסים שבין ה"כתרים" והיכן רעיון המחאה משתלב במודל זה? בין יתר מסקנותיו הוא שחכמי הדורות יצאו כנגד משתררים על הקהל בין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר תורה" ובין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר מלכות".

הלגיטימציה, שמעניקה המסורת המדינית היהודית, לסמכות פוליטית, היא שאלה ששזורה בכל השיח ההגותי וההלכתי, העוסק בחיי חברה יהודית. השימוש במושג 'סמכות פוליטית' מתייחס לרצף של בסיסי סמכות - מהסמכות המלאה של מלך ועד הסמכות בתוך המסגרת האוטונומית של הקהילה היהודית בגולה.

העילה, הסיבות והנסיבות, המעניקות את הצידוק למחאה - שהיא הערעור על הלגיטימציה ממנה נהנית הסמכות - נמצאות במוקד עבודה זו. מתוך כך, מטרת המחקר לנתח את הקרקע, עליה נבטו זרעי המחאה, בקהילות אשכנז בימה"ב, כאשר היא נשענת על שתי תיאוריות מרכזיות של המחקר ב'מסורת המדינית היהודית', רעיון 'הברית' של פרופסור דניאל. י אלעזר ומודל 'שלושת הכתרים' של פרופסור סטיוארט א. כהן.

ההשערה, העומדת למבחן, תולה את ההצדקה למחאה הן מן הבחינה ההלכתית והן מן הבחינה ההגותית, בשבירת אחת מצלעות המשולש המרכיב את הברית, אל - מלך - עם.

כדי לבחון השערה זו, ייעשה שימוש בניתוח פעולות המחאה והקשרים שבין המוחים לבין מערכת הממשל של 'שלשת הכתרים', תוך שימת דגש בשאלות הבאות: מי המוחה? מהו הצידוק? כנגד מי המחאה? מהי תגובת הגוף השלטוני אליו כוונה המחאה? ולבסוף, האם יש קשר בין זהות המוחה, הצידוק למחאתו, עצמת הגוף השלטוני וההשפעה על התוצאה המעשית מן המחאה?

הניתוח ייעשה על מצע הגותי והיסטורי של קהילות אשכנז בימה"ב (1038 - 1348[1]) כאשר המקורות העיקריים שעליהם יתבסס הניתוח יינטלו מתוך ספרות השאלות ותשובות.[2] שימוש במקורות אלה מחייב הצגת כמה סייגים כבר בתחילה. ספרות השו"ת של ימי הביניים, המצויה בידינו, היא  תולדה של הדפסות שונות שנעשו מ'דפוס ראשון', שנקרא כך משום שהוא הדפוס שהועתק מכתבי היד. מחקרים שנעשו על ספרות השו"ת גילו הבדלי גרסאות בין כתבי יד ממקומות שונים ולכן גם בין 'דפוס ראשון' אחד למשנהו, כאשר כל מוציא לאור מביא לדפוס כתב יד שונה.[3] מעבר לכך, יש להיות מודעים לקושי שעלול להתעורר עם המרת ספרי השו"ת, שהתחברו לייעוד הלכתי, למקור היסטורי.

אף על פי כן, אין בידנו מקור טוב יותר שממנו אפשר לדלות עדויות מהימנות דיין על חיי היום-יום בקהילות היהודיות.

 

דבר נוסף על מקורות. המחקר על הקהילות היהודיות בימי הביניים הוא עשיר ומגוון. אולם, הנושא הספציפי בו עוסקת עבודה זו לא נדון רבות בספרות המחקר. לפיכך במהלך החלק היישומי של עבודה זו נעשה שימוש תכוף במספר מצומצם של מחקרים אחדים בלבד.

 

[1] תיארוך זה לתקופת הקהילה של ימה"ב נשען על חלוקת ההתארגנות המדינית היהודית לעידנים, שעשו פרופ' דניאל אלעזר ופרופ' סטיוארט כהן בספרם: עדת בני ישראל ההתארגנות המדינית היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו (ירושלים: ראובן מס, 1997), עמ' 161 178.

[2] להלן בקיצור: שו"ת.

[3]   הצגה של בעיות ההעתקה והטעויות בכתבי היד מצויה  בהקדמה לספרו של חיים סולובייצ'יק, שו"ת כמקור הסטורי ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשנ"א).