הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

דת חברה וכלכלה, הוגים דתיים וזרמים כלכליים חברתיים, המקרה של האורותודוכסיה היהודית במאה העשרים

ד"ר יוסי לונדין
המחקר בחן את דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה והמאה העשרים. התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה.

במסגרת מחקר זה  נבחנו דרכי התמודדותם של מנהיגים אורתודוכסיים בולטים, עם התנועות הרעיוניות השונות שפעלו בהקשר הכלכלי-חברתי במהלך שלהי המאה התשע עשרה ומחציתה הראשונה של המאה העשרים ובראשם הסוציאליזם והקפיטליזם. הגותם של מנהיגים אלו נחקרה על בסיס התייחסות להגותם הישירה בתחום, וכן על בסיס בדיקה מדגמית בפירושים ובפסקי הלכה שונים, מהם ניתן להסיק על דעותיהם של ההוגים בנושאים הרלוונטיים. ההוגים השונים סווגו על פי המרחבים השונים בהם התרכזה יהדות העולם בתקופה זו: מזרח אירופה, מרכז אירופה, ארץ ישראל, צפון אמריקה וארצות המזרח, זאת תוך הבהרת המכנה המשותף לקהילות האורתודוכסיות בארצות אלו בהקשר החברתי-כלכלי וניסיון למציאת מאפיינים ספציפיים המייחדים את ההגות האורתודוכסית בכל אחד מהאזורים הנתונים.

השאלות שעמדו בבסיס המחקר, היו: א. מה הייתה התפיסה הכלכלית-חברתית המקובלת על רוב ההוגים האורתודוכסים הבולטים בתקופה הנחקרת. ב. מה היו הגורמים שהשפיעו על גיבוש עמדתם בתחום זה תוך בחינת ההקשר מבחינה היסטורית וגאוגרפית. ג. האם קייימת זיקה בין התייחסותו הכללית של ההוגה למודרנה וביטוייה לבין דעותיו בתחום הכלכלי-חברתי?

מהמחקר עלו המסקנות הבאות:

א.   התפיסה החברתית המקובלת – התפיסה המקובלת על רובם המוחלט של ההוגים, נמצאת במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית, עם נטייה ימינה או שמאלה בהתאם לפרמטרים שונים שיצוינו להלן. כל ההוגים האורתודוכסים מתנגדים לגישות הקיצוניות – הקפיטליזם הצרוף  מזה, והקומוניזם הבולשביקי מזה. רובם אינם נלהבים מרעיון השיתוף, ומאמינים בזכות הקניין, במציאות הנצחית של פערי המעמדות, ובמידה מסוימת, בגישת "היד הנעלמה" כעדיפה על פני התכנון האנושי בהקשר למציאות הכלכלית. מאידך, רוב ההוגים דורשים הגנה משמעותית על זכויות העובדים, דוגלים בהגבלת השוק החופשי כסייג בפני עליית מחירים, ותומכים בצורות כאלו או אחרות של "כפייה על הצדקה", קרי, בהקמת מנגנוני רווחה ממוסדים הממומנים על ידי הציבור. על פי ממצאים אלו, ניתן למקם את רוב (גם אם לא את כל) ההוגים בתחום שבין "הסוציאליזם האוטופי", "הליברליזם הרווחתי" ו"השמרנות הרחומה", כולם פחות או יותר במרכז המפה הפוליטית מבחינה חברתית.

ב.   הפרמטרים המשפיעים על הגותם החברתית של ההוגים – כל ההוגים האורתודוכסיים מתבססים כמובן על הקנון היהודי המסורתי ורואים בו גורם מחייב. עם זאת, הפרשנות המודרנית של מקורות קנוניים אלו הושפעה מנסיבות ייחודיות לכל הוגה ואזור. במהלך העבודה, נבדקו האפשרויות השונות ביחס לשאלה מהם הפרמטרים המשפיעים ביותר על עיצוב דעותיהם של ההוגים בהקשר החברתי. מממצאי המחקר עולה כי הגורם הראשון במעלה הנו מידת העוינות הקיימת בין התנועות החברתיות משמאל לבין הציבור הדתי על רקע הוויכוח בין התפיסה המטריאליסטית לתפיסה הדתית. הוכח, כי בכל האזורים בהם שרר עימות שכזה, נטו רוב (גם אם לא כל) ההוגים האורתודוכסים לגלות עוינות כלפי הרעיונות שיצאו מבית מדרשם של תנועות השמאל החברתי, גם אלו שלא היו קשורים לשיח האנטי-דתי, ואף כאלו שניתן היה לעגן את מקורותיהם במורשת ישראל. לעומת זאת, באזורים בהם לא שרר עימות שכזה, היו ההוגים האורתודוכסים קשובים ופתוחים הרבה יותר לרעיונות שהגיעו משמאל המפה הפוליטית.

 

גורם נוסף שהשפיע על היחס לנושאים החברתיים, היה מידת פתיחותם של ההוגים השונים באופן כללי לרעיונות המודרנה. הוכח במסגרת המחקר כי הוגים הדוגלים בגישת "ההסתגרות" והמתנגדים באופן עקרוני למודרנה ולביטוייה, התייצבו כמעט תמיד בצדו השמרני והימני של השיח בנושא החברתי. עם זאת, במקרה הפוך, , לא נמצאה התאמה ברורה בין הוגים הפתוחים יחסית למודרנה לבין תמיכה ברעיונות השמאל החברתי.

הוגים אלו תמכו לעתים ברעיונות השמאל, אך לעתים היו בין מתנגדיו, כאשר בכל אחד מהמקרים, נקטו הוגים אלו בטכניקה של הסתגלות (אימוץ רעיונות חברתיים תוך טענה שמדובר ברעיונות דתיים), של הרחבה והשתלטות (הצעת מודל מקורי הנשען על המקורות הדתיים, אם כי לעתים בסופו של דבר, הייתה המקוריות למעשה סוג של "הסתגלות" לרעיונות מודרניים), או במקרה ייחודי אחד של אנשי "הפועל המזרחי" מגרמניה – בטכניקה של מידור, הטוענת כי תורת ישראל איננה צריכה למלא תפקיד פעיל בשאלת יישומם המעשי של ההסדרים החברתיים הרצויים. כמו כן הוכח מתוצאות המחקר כי לגורמים כמו מצבה הכלכלי של הקהילה בה פעל ההוגה, מוצאו העדתי של ההוגה והשפעת לימודי הנסתר והקבלה על תורתו, לא הייתה השפעה משמעותית על דעותיהם של ההוגים הנחקרים.

אני תקווה שבמסגרת עבודה זו תרמתי לבירור השיח החברתי במקורות ישראל, ולאבחון הגורמים המשפיעים על שיח זה.