הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

קריטריונים להחלפת שבויים במחבלים

הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן
בשנים האחרונות בוצעו מספר עסקאות להחלפת שבויים במחבלים. עסקאות אלה התאפיינו בהיעדר קריטריונים ברורים, ובהעדפה מסוכנת של טובת השבוי (ואף החלל) היחיד, על פני טובת הציבור. מסמך זה מגדיר את סדר העדיפות ביחס בין היחיד לכלל בשאלת פדיון שבויים. המסמך הוא מסמך עקרונות שנכתב ע"י חוקרי מכון משפטי ארץ בהנחית ובחתימת הרבנים: הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר. המסמך פורסם בכלי התקשורת בתאריך: ד' תשרי, תש"ע (21.12.09).

‏א' טבת תש"ע

קריטריונים להחלפת שבויים במחבלים

 

בשנים האחרונות בוצעו מספר עסקאות להחלפת שבויים במחבלים. עסקאות אלה התאפיינו בהיעדר קריטריונים ברורים, ובהעדפה מסוכנת של טובת השבוי (ואף החלל) היחיד, על פני טובת הציבור. על מנת למנוע את הישנות התופעה, אנו קוראים לנהוג לפי הקריטריונים הבאים:

  1. למרות חשיבותה של מצות פדיון שבויים,[1] יש לשקול עסקה להחלפת שבויים במחבלים על פי טובת הציבור והשפעתה על הביטחון הלאומי בטווח הקצר והארוך.[2]
  2. הביטחון הלאומי מושפע בין היתר הן מהרתעת האויב ומהפגיעה ביכולת הפעולה שלו, והן מהנכונות של חיילים להסתכן בידיעה שיעשה מאמץ גדול לשחררם אם ייפלו בשבי.[3]
  3. מידת המאמץ לשחרור אדם שסיכן את עצמו שלא כדין – קטנה יותר.[4]
  4. יש להשקיע מאמץ מיוחד בשחרור אנשי בטחון שפעלו בשירות המדינה.[5]
  5. החלטה על עסקה צריכה להתחשב בהערכת ארגוני המודיעין את הסיכון העתידי הטמון בה.[6]
  6. למרות המצווה להביא חלל לקבר ישראל,[7] אין לשחרר מחבלים חיים בתמורה לגופות.[8]

 

הרב יעקב אריאל         

הרב דוב ליאור

הרב חיים דרוקמן

הרב שלמה אבינר

 

 

 

 

 

 

מקורות הלכתיים

[1]  פדיון שבויים הוא מצווה גדולה מאד, וכך כתב הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק ח, הלכה י): "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים".

[2] לחימה בטרור מוגדרת בהלכה כ"מלחמה" (ראו על מבצע אנטבה: הרב שאול ישראלי, חוות בנימין חלק א, סימן יז, ו; הרב עובדיה יוסף, "מבצע אנטבה בהלכה", קובץ תורה שבעל פה י"ט, עמ' רמא; הרב יעקב אריאל, באהלה של תורה, חלק ד' ארץ ישראל, סימן יט, סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה. על האינתיפדה הראשונה: הרב שלמה גורן, תורת המועדים עמ' 35).

מלחמה למען הכלל היא מצווה ("עזרת ישראל מיד צר – רמב"ם הלכות מלכים פרק ה, הלכה א), ובמלחמה אדם נדרש להשליך את חייו מנגד, כפי שכתב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ז, הלכה טו): "וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה".

[3] בסוגיה של החלפת שבויים יש לשקול את טובת הכלל ולא רק את טובת האדם שנמצא בסכנה מיידית. בהקשר זה עלו שני שיקולים מנוגדים: השיקול הראשון: הסיכון שעלול להיגרם מהמחבלים שישוחררו, או משחיקת ההתראה עקב שחרור מחבלים שלא ריצו את עונשם. השיקול השני: המורל והלכידות של הצבא מושפעים מהידיעה שהצבא יעשה מאמץ אדיר לשחרור שבויים ואף להבאת חללים לקבורה (ראו: הרב יעקב אריאל, שו"ת באהלה של תורה, חלק ה', עמ' 90-91).

[4] נחלקו הפוסקים האם יש חובה לפדות אדם שהכניס עצמו למצב סכנה (ראו רבי שלמה לוריא, ים של שלמה גיטין ד, עב; המהר"ם מלובלין, שו"ת מהר"ם מלובלין, טו; שו"ת דברי יציב חו"מ, עט)

[5] הרב שאול ישראלי, חוות בנימין חלק א, שער ב, סימן טז, עמ' קכד; הרב שלמה גורן, תורת המדינה, עמ' 435; הרב יעקב אריאל, שו"ת באהלה של תורה, חלק ה, עמ' 89.

[6] בכל שאלה שתלויה בהערכת המציאות ההלכה מורה להתייעץ עם מומחים (ראו לדוגמא, רמב"ם הלכות שביתת עשור פרק ב, הלכה ח).

[7] רמב"ם הלכות אבל פרק יב, הלכה א: "שהקבורה מצוה שנאמר כי קבור תקברנו".

[8] הרב יעקב אריאל, שו"ת באהלה של תורה, חלק ה, עמ' 91-92).