הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

מאמרים שנכתבו על ידי הרב יצחק יוסף

  1. בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה / בית הדין הרבני הגדול ‏1060062/1

    לאור מסקנת פסק הדין כי תוצאות הבדיקה אינן עלולות לפגוע בכשרותה של הקטינה להינשא לפי דין תורה, מוחלט לאשר את ביצוע הבדיקה.

    קראו עוד...

  2. חיוב בגט בגלל מאיס עלי ועובר על דת / פד"ר 1022445/1

    ביה"ד קמא כתב נימוקים לחיובו בגט המתבססים בעיקר על כך שהאישה מאסה בבעל באמתלא מבוררת, בצירוף הטעם שהבעל עובר על דת בעניין שנוגע אליה. ביה"ד הגדול סמך ידיו על החלטות ביה"ד קמא.

    קראו עוד...

  3. חיוב גט על בעל שאינו מספק קורת גג לאשתו וילדיו / פד"ר 1070994/1

    בפני בית הדין הרבני הגדול נידון חיוב גט על בעל שבמשך כשמונה שנים לא הצליח לדאוג לקורת גג לאשתו וילדיו. בית הדין קבע שהיות וחיוב מדור הוא בכלל חיוב מזונות ודינם שווה לעניין חיוב וכפייה. יש לדחות את טענת הבעל שהוא עובד יום ולילה ואינו מצליח לדאוג לקורת גג, כיוון שקורת גג לבני המשפחה הוא דבר שעומד בראש סדר העדיפויות אצל כל בני זוג. לא ניתן לקבל מצב ששני בני זוג עובדים ובכל זאת במשך שנים הבעל לא מוצא דרך להבטיח קורת גג. ולכן למעשה כיון שגם לשיטת הרמ"א (אבן העזר ע, ג) שעני שלא יכול לפרנס אין כופין אותו לגרש, לדעת רוב הפוסקים בעל שיכול לעבוד ולפרנס ואינו עושה כן – כופים עליו לגרש. לכן בית הדין הגדול הכריע שיש לחייב את הבעל לתת גט.

    קראו עוד...

  4. התרת בת מממזרות למרות שאביה מתכחש לאבהותו / פד"ר 1083736/1

    בית הדין בהסכמת הראשון לציון הרב יצחק יוסף הכריע לגבי בת שאביה מתכחש לאבהותו שהיא איננה ממזרת וכשרה לבוא בקהל. פסק הדין נסמך על כך שבזמן ההיריון ההורים גרו יחד ו"רוב בעילות אחר הבעל", בנוסף בית הדין קבע שהאב לא נאמן מדין 'יכיר' כשההכרה איננה ברורה או לאחר שהחזיקו כבנו (אפילו בשתיקה), וכן אינו נאמן להאמין לאם כדי לפסול הבן (בפרט שהאם חזרה בה). בנוסף צורפו להקל עוד מספר ספקות במציאות ובהגדרות דין יכיר.

    קראו עוד...

  5. כתובה לאשה שהפילה שלש פעמים, ודינה של תביעה נמוכה מהדין / פד"ר ‏1124064/1

    אשה תבעה כתובה מגרושה. הגרוש טען שהאשה לא זכאית לכתובה כי הוחזקה לנפלים, וכן טען שסכום הכתובה מוגזם ולא נכתב אלא לכבוד. ביה"ד קבע שגם אשה שהפילה שלש פעמים זכאית לכתובה. וכן קבע שכיון שהאשה ידעה שהיא יכולה לתבוע את כל סכום הכתובה ובכ"ז תבעה סכום נמוך יותר, הרי מחלה על היתר. ולכן אינה יכולה לחזור ולתבוע את מלוא הסכום.

    קראו עוד...

  6. כתובה לאשה חולת נפש / פד"ר 1095853/1

    אשה חולת נפש. נישואיה הגיעו לקיצם. הבעל טען שהיא מורדת ושאינה זכאית לכתובה. בית הדין חייב אותה בכתובה לפי ערך מאתים זוז ומאתים זקוקים.

    קראו עוד...

  7. **שמיטת כספים על כתובה שהיתה בהליכי גביה בזמן השמיטה / פד"ר ‏1040199/7

    אשה גבתה חלק מכתובתה, וחלק אחר מכתובתה היה בדיון בבית הדין. כאשר הגיעה השמיטה. הרב יצחק יוסף דן בדבר, וקבע שהכתובה לא שמטה, כי לא נוצרו התנאים לשמיטתה, וכי לא היתה יכולה להגבות בזמן השמיטה. וכן קבע כי למנהג האשכנזים שמיטה אינה נוהגת בזמן הזה. עם זאת, הוא דחה את טענת האשה לפיה אי ידיעתה פוטרת אותה מהשמיטה.

    קראו עוד...

  8. חיוב כתובה ונטל הראיה בטענת "מאיס עלי" כנגד אישה עם נכות נפשית/ פד"ר 1106869/1

    בית דין האזורי חייב אישה לקבל גט, וקבע שהילדים ישהו אצל האב, ואף פטר את הבעל מהכתובה, בשל טענת "מאיס עלי" כתוצאה מנכות נפשית של האישה, אשר מונעת ממנה לתפקד כראוי בבית. האישה ערערה לבית הדין הגדול, בפסק דין הערעור נדחתה בקשת האישה לדון מחדש בטענת המשמרות ובחיוב הגט מדין "מאיס עלי", ומסקנתם לאחר בירור מקיף בסוגיה היא שניתן לחייב גט בטענת "מאיס עלי" מבוררת "כפי ראות עיני הדיינים". מאידך גיסא, בית הדין קיבל את ערעור האישה לעניין כתובה, וחייב את הבעל לשלם את כתובתה, כיוון שלא הובאו הוכחות מספקות לביטול הכתובה וטענת "מאיס עלי" אפילו כשהיא מוכחת אינה הילה לביטול כתובה.

    קראו עוד...

  9. **אשה שהתפשרה על כתובתה וטוענת שאילו ידעה שבעלה כבר חי עם אשה אחרת לא היתה מתפשרת / פד"ר 997968/4

    אשה חתמה על הסכם פשרה עם בעלה ובו סוכם שישלם לה חלק מכתובתה. כעת היא טוענת שאילו ידעה שהוא כבר חי עם אשה אחרת לא היתה מתפשרת. בית הדין הראה שהיא ככל הנראה ידעה גם ידעה שהוא חי עם אשה אחרת. כמו כן, יש להניח שגם אילו לא התפשרה לא היתה מקבלת את מלוא הסכום. לכן בית הדין דוחה את תביעתה.

    קראו עוד...

  10. *** חזרה מהסכם גירושין בגין אי הבנת ההסכם

    בני זוג יוצאי אתיופיה התגרשו וקיבלו הסכם גירושין. כעבור זמן טען הבעל כי לא הבין היטב את האמור בהסכם, וכי לא נעשה קניין על ההסכם ולכן אינו מחייב. ערכת הערעור דחתה את דברי הבעל. הסיבה לכך היא, כי עו"ד של הבעל היה דובר אמהרית והוא הסביר לבעל את ההסכם. בנוגע לטענה כי לא נעשה קניין על הפשרה קבע בית הדין כי הבעל כבר התחיל לפעול בהתאם לפשרה שהושגה בין הצדדים, וכן קיבל את עיקר תביעתו (גירושין) ולכן אין מקום לבטל את ההסכם.

    קראו עוד...

  11. מחלת נפש שהתפרצה סמוך לנישואין / פד"ר 1129170/1

    בני זוג נישאו. זמן קצר לאחר החתונה ואולי אף במהלכה, ניכר היה כי האישה סובלת מהתקף פסיכוטי. המומחים חלוקי בדעתם האם האישה הבריאה לגמרי או שמא היא עדיין חולה, ויש סיכוי סביר להתפרצות מחודשת של המחלה. בית דין קמא הכריע כי האישה חייבת בגט כיוון שמחלת נפש היא 'מום גדול', והאישה מאוסה בעיניו באמתלא מבוררת, ולכן הבעל פטור ממזונות. בנוסף הוא פטור מכתובה ומתוספת כתובה, שכן בעל חייב בכתובה אפילו במומים גדולים רק אם יש לאישה חזקה של 'כאן נמצאו כאן היו' ו'חזקת הגוף' שהאישה נולדה ללא מומים אלו. במקרה שלפנינו שתי החזקות הללו לא קיימות: יש היסטוריה של מחלות נפש במשפחה ולכן אין 'חזקת הגוף', ואין חזקת 'כאן נמצא כאן היה' במקרה בו ניתן היה לטעון מקח טעות אם המומים היו ידועים לפני הנישואין. בנוסף מחלת נפש אינה מתפרצת לפתע פתאום, ויש רגלים לדבר להניח כי המחלה התפתחה בה במשך שבוע לפחות לפני החתונה. בחשש הזה אין די בכדי להוציאה ללא גט, אך יש בו די בכדי לא להוציא ממון מהבעל. בית הדין הגדול דחה את הטענה שיש רגלים לדבר שהמחלה התחילה קודם, כיוון שרק במקרים בהם היתה חולה ונרפאה אומרים כך ולא בכל מקרה. לדעתם, יש לאישה חזקת גוף, כיוון שההיסטוריה המשפחתית עליה הסתמך בית דין קמא אינה נכונה, וניתן לומר 'כאן נמצא כאן היה' במקרה שלפנינו. כיוון שהספקות במקרה הזה רבו מאוד, וכיוון שהיו צדדים לחייב את האישה שבועה, בית הדין פסק פשרה בין הצדדים, והבעל ישלם שליש מסכום הכתובה והתוספת.

    קראו עוד...

  12. ***כשרות קידושין שנעשו בטבעת שרכשה הכלה ומסדרם לא היה בקי בטיב קידושין / פד"ר 993982/1

    פלונית מבקשת מבית הדין היתר נישואין לבעלה הראשון אחרי גירושיה מבעלה השני. לצורך קבלת ההיתר היא טוענת כי נישואיה השניים לא תקפים משלוש סיבות: הטבעת נרכשה מכספה, מסדר הקידושין לא בקי בטיב קידושין, ואחד העדים אינו שומר תורה ומצוות. בנוגע לכשרות הטבעת כתב בית הדין כי טבעת שנרכשה מכספה של האישה כשרה באופן עקרוני כי אנו יוצאים מנקודת הנחה שהאישה הקנתה כראוי, או לפחות השאילה את הטבעת לבעלה. אמנם חלק מהפוסקים מסתפקים באופן כזה של נתינת מתנה על מנת להחזיר בקידושין עצמם, וניתן לעשות את דבריהם סניף לדברים אחרים. בנוגע לחוסר בקיאותו של מסדר החופה, כתבו בית הדין שאין לחשוש לטיב הקידושין במקרה כזה, וכי הדברים הפוסלים את הקידושין הם כשרות הטבעת וכשרות העדים בלבד ובזה לא היה ניכר כי הרב לא בקי. בנוגע לכשרות העדים טען בית הדין כי נושא זה לא התברר כלל בבית הדין האזורי והם רשאים לערוך ברור שכזה.

    קראו עוד...

  13. חיוב גירושין לאישה שהצטרפה לכת ה'שאלים' / פד"ר ‏1086603/1

    בני זוג מהעדה החרדית בירושלים נישאו. שנה לאחר החתונה האישה הצטרפה לכת לובשות ה'שאל', אשר נוהגות ללבוש לבוש ארוך וכהה ומנהלות אורח חיים הכולל תפילות מרובות, קיום יחסי אישות רק לצורך פריה ורביה, והזנחת הבית הבעל והילדים. הבעל תבע לחייב את האישה לקבל גט, בטענה שהיא מורדת בכך שהיא מונעת חיי האישות ובנוסף הוא מואס בה בגין לבושה והנהגותיה. האישה הביאה מכתבים בהם נראה שהוא אהב את דרכה החדשה, בנוסף טענה כי מניעת חיי אישות נובעת מהבעל, ואף הודיעה כי תסכים להסיר את השאל עבור בעלה. בית דין בירושלים קיבל את טענות האישה וקבע כי כי מאיסות צריכה להיות תחושה חזקה שלא יכולה להשתנות, ואין זה המצב במקרה זה, ויש כאן רק מחלוקת על קוד לבוש ולא על שינוי אורח חיים. בפסק דין זה בית הדין הגדול הפך את פסיקת בית הדין בירושלים וקבע שברור מעל לכל ספק שהאישה הצטרפה לכת חדשה ודבקה באורח חייה ובתפיסת עולם של אותה כת ולא רק החליפה את לבושה. וכן התנהגות האישה והזלזול שלה בבעלה מהווה עילה לגירושין וזהו מקרה חמור בהרבה מדין "משיאה שם רע על בעלה" בנוסף לכך העובדה שבני הזוג חיים בנפרד כבר מספר שנים נחשב למרידה הדדית המחייבת גירושין.

    קראו עוד...

  14. חזרה מהסכמה לגוד או אגוד / פד"ר ‏1109911/1

    בני הזוג התגרשו והאישה הסכימה שבעלה ירכוש את חצי המגרש שבבעלותה. לאחר תקופה של כמה חודשים חזרה האישה מהסכמתה בטענה שעורך הדין שלה הטעה אותה, ובית דין האזורי דחה את בקשתה. ערכת הערעור דנה האם הסכמה לעשות גוד או איגוד תלויה במעשה הקניין. הכרעת בית הדין היא שאע"פ שלא התבצע קניין, אין ביכולת האישה לדרוש חלוקה שונה, והאפשרות לחזור ב'גוד או אגוד' לפני קניין היא רק למקרה של חזרה לשותפות, מצב שאיננו אפשרי במקרה של זוג שהתגרש, ולכן דין הערעור להדחות. בשולי פסק הדין נידונה השאלה האם יש כאן "מחוסר אמנה" ומתוך כך האם על בית הדין למנוע את החזרה. בנוסף נידונה השאלה האם ניתן לומר קים לי בדבר שלא הובא בשלחן ערוך? והאם הדבר תלוי בשאלה האם בעלי הדין ספרדים או אשכנזים?

    קראו עוד...