הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

ערעור על פסק דין שהושג בהסכמה. הערעור הוגש 80 יום לאחר המועד / פד"ר ‏1157772/2

הרב מיכאל עמוס ( בית הדין הרבני הגדול)
בני זוג התגרשו בהסכמה, שכללה את תנאי הגירושין. 80 יום לאחר מכן בקשה האשה רשות ערעור. היא טענה שלחצו עליה לחתום. בית הדין דחה את בקשתה. כמו כן טענה האשה שהחוזה מחייב אותה לגור בירושלים, וזה מגביל אותה. בית הדין דחה את טענתה ואמר לה שהיא רשאית לעזוב, אלא שאז הדירה תמכר.

ב"ה

תיק ‏1157772/2

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב מיכאל עמוס

המערערת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד אביבה לנקרי)

נגד

המשיב:            פלוני            (ע"י ב"כ טו"ר משה מיטלמן)

הנדון: בר''ע לאחר המועד וטענות נגד הסכם שהוחל בביצועו

פסק דין

הוגשה לפנינו בר"ע על החלטות ביה"ד האזורי:

א.       אישור הסכם גירושין שניתן בג' במרחשוון תשע"ח (23.10.2017);

ב.       החלטה על מזונות הילדים שניתנה בז' בטבת תשע"ח (25.12.2017).

מעיון במועד שבו אושר הסכם הגירושין עולה כי מאז עברו למעלה משמונים יום.

על פי תקנות הדיון תקנה קלג (2) ניתן להגיש בר"ע תוך עשרה ימים בלבד. והשאלה היא: מדוע כותבי תקנות הדיון הגבילו זאת לעשרה ימים בלבד?

והתשובה לזה היא ברורה: לא יעלה על הדעת כי אחר שניתנים החלטות או פסקי דין אף אחד מהצדדים לא יוכל לפעול על פי החלטה או פסק דין זה שהרי כל הזמן יש לו לחשוש שמא הצד שנגד יגיש נגד החלטה או פס"ד זה ערעור או בר"ע. היעלה על הדעת כי אדם שזוכה בכספים או בנכס על פי פס"ד לא יוכל לממש זאת שמא הצד שכנגד יערער או יגיש בר"ע? על כן הגבילו כותבי תקנות הדיון הן את זמן הגשת הבר"ע והן את זמן הגשת הערעור.

אי אפשר להחזיק את בעלי הדין באזיקי הגשת הערעור או הגשת בר"ע, על כן הוגבלו אלה בזמן, חריגה מהזמן יכולה לבוא בחשבון אם הזמן שעבר עד הגשת הערעור או הבר"ע היה קצר וגם זה יהיה רק בנסיבות מיוחדות – דבר שלא קיים בנידון דידן שבו הוגשה בר"ע אחר שמונים יום.

יש להוסיף כי גם בפסיקה האזרחית נמצאת ההנחיה של סופיות הדיון, שמה שעומד מאחוריה הוא שחרור הצדדים לעשות ככל העולה על רוחם בכספים או בנכסים שזכו בהם על פי פסה"ד.

לגופן של הטענות שהועלו בבקשה:

חדא – לא יעלה על הדעת כי לאחר שאחד מהצדדים מקבל את אשר ביקש ורווח לו יבוא עתה לטעון שלא ימלא את חלקו בפס"ד. לא ייתכן כי לאחר סידור הגט שבו רצתה האישה בתביעת הגירושין שהגישה – ואת הגט לא ניתן להחזיר אחורה – עתה תבוא לבקש לשנות סעיפים באותו הסכם שעל פיו היא התגרשה.

שנית – הצדדים לא התגרשו על פי פסיקה אלא על פי הסכם ששני הצדדים הסכימו לו ואף קיבלו עליו קניין המורה על גמירות דעת של הצדדים.

הטענה כי ביה"ד קמא הפעיל לחץ על האישה – טוב שלא הייתה נטענת, אי אפשר להעלות טענה כזו בלי כל אסמכתה.

עוד יש להוסיף כי הצדדים לא התגרשו ביום חתימת ההסכם אלא לאחר חמישה ימים כך שהיה בידה של האישה זמן רב לחזור בה ולטעון את טענותיה.

קשה לומר כי מבקשת הבר"ע באה בידיים נקיות שכן בעוד היא טוענת שההסכם נעשה בדן יחיד הרי שהיא 'שכחה' לומר כי הצדדים קיבלו עליהם את כבוד הראב"ד כדן יחיד ועתה מלינה על זה.

ועוד: אישור הסכם אינו מצריך מותב תלתא ואף דן יחיד יכול לאשר הסכם שנעשה אחר משא של הראב"ד עם הצדדים בלי באי כוחם.

הטענה כי לא נפסק מדור לילדי הצדדים אין בה ממש שהרי ביה"ד הבהיר בהחלטתו מיום ה' במרחשוון תשע"ח (25.10.2017)  כי האישה נשארת לדור עם הילדים בדירת הצדדים והבעל ממשיך לשלם את מחצית המשכנה – יוצא כי ילדי הצדדים גרים בחלקו של האב בדירה.

באשר לטענה כי האישה חויבה להמשיך לגור בירושלים וזה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, את הזכות לחופש תנועה ואת חוק שוויון זכויות האישה, תשי"א – 1951: על זה השיב ב"כ המשיב כי כך הוסכם בתמורה לכך שהמשיב יאפשר לאישה לגור בדירה המשותפת עם ילדי הצדדים עד הגיע הילדים לגיל שמונה־עשרה וכי אם האישה מעוניינת לעבור הרי שהיא רשאית – הבית יימכר וייפסק מדור לילדי הצדדים.

סוף דבר, הבר"ע נדחית.

אין צו להוצאות.

ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן ביום כ"ז בניסן התשע"ח (12.4.2018).

 

הרב מיכאל עמוס