הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב ישראל שחור
הפרדת ילדים במקרה של מעבר דירה של האם מהמרכז לצפון / פד"ר 1022695-10
בית הדין דן במקרה של גרושה, אם לשני ילדים קטנים, שרוצה לעזוב את אזור המרכז ולחזור למקום מגוריה בעבר בצפון. בהסתמך על הכרעת בית הדין הגדול הוכרע שכשם שאין לחייב את האב לעבור לגור בצפון, אין לחייב את האם להמשיך לגור במרכז. לגבי משמורת הילדים הכריע בית הדין שלמרות שמקובל אצל בעלי המקצוע שטובת הילדים תמיד להיות יחד, אין זה 'תורה מסיני' ובמידה והאם אכן תעבור לצפון במהלך השנה יש לפצל את משמורת הילדים כאשר הבת תישאר עם האם (כיוון שאצלה קיימת חזקת הגיל הרך ועל פי העיקרון ההלכתי ש"בת – לעולם אצל האם") ואילו הבן יישאר עם אביו וימשיך בבית הספר במרכז (כיוון שטובת הבן לא לעבור בשלב זה של השנה). ובמקביל הילדים ייפגשו פעמיים באמצע השבוע ובסופי שבוע.
הסכם גירושין שיש בו סנקציה כספית לבעל אם לא יגרש / פד"ר 1114710/1
לבית הדין הובא הסכם גירושין שנחתם בין בני זוג ואושר בבית המשפט. בהסכם היה סעיף שקובע שאם הבעל יסרב לגרש הוא ישלם מזונות כפולים עד הגט. בית הדין הודיע שלא יוכל לסדר גט עד אשר ימחק הסעיף הנ"ל, והמחיקה תקבל תוקף בביהמ"ש.
דחיית בקשה להפקעת קידושין מבעל שברח מהארץ / פד"ר 905457/10
אדם נשא אשה ואח"כ עזב אותה וברח מהארץ. על אף שנפסק שהבעל חייב לתת גט אי אפשר להשיג אותו ולקבל ממנו את הגט. האישה ביקשה שבית הדין יפקיע את הקידושין או יבטל אותם. בפסק הדין דנים הדינים בגדרי הפקעת קידושין, ומסקנתם היא שאין בכוחו של בית הדין להפקיע את הקידושין או לזכות בגט במקרה זה. זאת לצד ההסכמה על כך שבמקרה זה בוודאי יש צורך להתיר את נישואי האישה בכל דרך אפשרית ובלבד שתהיה על פי ההלכה.
תשלום תוספת כתובה לאישה שנטען כי היא עקרה / פסק דין רבני 897216/4
בני זוג נישאו בשנות הארבעים לחייהם, במהלך הנישואין הרתה האישה והפילה, כעבור מספר שנים בני הזוג התגרשו. לאחר הגירושין האישה הרתה זרע וילדה תינוק בריא. בית הדין דן בחיוב הכתובה על סך 500,000 ₪. הבעל טען כי סיבת הגירושין היא עקרות האישה, ולכן אין הוא חייב בכתובה לדעתו כיוון ששונה דינה של עקרה מדינה של אילונית (עליה נפסק שחייב לשלם כתובה) כיוון שאין בה סימנים חיצוניים שהיו ידועים לבעל בעת שנשא אותה. לדבריו האישה עקרה על אף ההריון הראשון, והלידה שלאחר הנישואין כיון שאין מדובר בביצית של האישה. בנוסף טען הבעל, שהוא לא הבין את הארמית שבלשון הכתובה ולכן הסכום הגדול נחשב לאסמכתא. בית הדין קיבל את עמדת האישה, כיון שיש להכריע כדעת השלחן ערוך שאין להבדיל בין אישה עקרה לאילונית ושתיהן זכאיות לכתובה ולתוספת כתובה. בנוסף לכך טענות הבעל נדחו כיון שמהמסמכים הרפואיים עולה שהאישה הרתה פעם אחת מביציות שלה, והיא בוודאות יכלה לסיים היריון וללדת שהרי שבסופו של דבר היא ילדה! בנוסף, כיוון שבני הזוג התחתנו בגיל מבוגר, מצבה הגופני מתאים לאישה בגילה ואין מדובר עקרות. לעניין גובה הכתובה בית הדין קבע שהבעל הבין את הסכום, הכתוב בעברית, בפרט שהבעל עו"ד במקצועו. ולכן חייב בית הדין את הבעל במלוא סכום הכתובה.
חיוב כתובה למרות טענת הבעל לפטור משום 'מקללת בעלה' / פד"ר 1110763/10
דעות הפוסקים בשיעור כתובה אשכנזית והכרעה למעשה / פד"ר 984853-14
הצדדים התגרשו בהסכמה שדיון על תשלום הכתובה יהיה לאחר סידור הגט. בכתובה רשום סך מאתיים זוז ומאתיים זקוקים. בית הדין סקר את הדעות השונות בדבר מהותם של ה"זקוקים" ושיעורם בימינו, ועמד על העמימות המאפיינת סכומים אלו. לדעת המיעוט יש לפסוק סכום מכובד שיענה על מטרת חז"ל בתקנת הכתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, קרי סך 76,000 ש"ח. אולם דעת הרוב היא שיש לפסוק כדעה הממעטת מחמת הספק משום שהמוציא מחברו עליו הראיה, וסך הכתובה הוא 12,000 ש"ח בלבד.
