הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

ב.ד. מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה

הרב אורי סדן
הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי המדינה, מתייחסת לחוקים אשר מטרתם לשמור על ביטחונם ושלומם של תושבי המדינה, כגון, הדין הפלילי. אולם אין פירושה שיש תוקף לדין האזרחי. בתחום זה, ההלכה מוכנה להעניק תוקף אך ורק לחוקים אשר נועדו לתקן בעיה חברתית נקודתית.

כדי לדון במעמדם ההלכתי של חוקי העבודה (חוקי המגן) יש להקדים ולדון בשאלה האם יש לחוקי מדינת ישראל בכללם תוקף מחייב גם על פי ההלכה. שאלה זו היא אחת השאלות ההלכתיות הבוערות המסעירות את עולם התורה מימי קום המדינה ועד היום.

הרקע לדיון הוא הקביעה של האמורא שמואל "דינא דמלכותא – דינא"[1], כלומר, יש תוקף הלכתי לדין המלך. קביעה זו אומצה באופן עקרוני על ידי כל הפוסקים[2], אולם, יש שפסקו כי כלל זה נאמר רק במלך גוי, ומוגבל רק לדיני מקרקעין[3]. לעומתם אחרים פסקו שכלל זה חל גם על מלכי ישראל[4], ואינו מוגבל לתחומים מסוימים. כך פסקו להלכה השולחן ערוך[5] והרמ"א[6].

עם קום המדינה נחלקו הדעות בקרב גדולי ישראל כיצד להתייחס למדינה. זאת, כיוון שמצד אחד, מרבית מנהיגי המדינה היו חילוניים, והמדינה לא ראתה עצמה מחויבת לחוקי התורה, ומצד שני מתממש במדינה חזון הנביאים לשיבת ציון וגאולת ישראל. הדים למחלוקת זו ניתן למצוא בשאלה האם נאמר "דינא דמלכותא דינא" גם ביחס למדינת ישראל[7]:

בדרך כלל, פוסקים אשר אינם מייחסים משמעות רוחנית חיובית למדינת ישראל, ולכל היותר רואים בה גוף שמנהל את ענייני אזרחי המדינה ותו לא, נוטים שלא להעניק לחוקיה כל תוקף הלכתי[8], אפילו לא כזה אשר ניתן לממשל של המנדט הבריטי ולחוקיו. לעומתם, פוסקים אשר רואים בשיבת ציון בעת החדשה את פעמי הגאולה, ואת מדינת ישראל כמימוש חלקי של מלכות ישראל המתחדשת, קובעים כי יש לחוקיה תוקף הלכתי[9], כל עוד הם אינם עומדים בניגוד להלכה[10], וכך יש לנהוג למעשה[11].

הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי המדינה, מתייחסת לחוקים אשר מטרתם לשמור על יציבות השלטון[12], ביטחונם ושלומם של תושבי המדינה, כגון, הדין הפלילי וחוקי התעבורה[13]. אולם אין פירושה שיש תוקף לכל חוקי המדינה, ובכללם הדין האזרחי על כל חלקיו שאם כן חלילה "בטלו כל דיני ישראל"[14]. בתחום זה, ההלכה מוכנה להעניק תוקף אך ורק לחוקים אשר נועדו לתקן בעיה חברתית נקודתית. אך לא לדין האזרחי בכללותו המתיימר לשקף את האמת והצדק העולים בקנה אחד עם תפישת עולמו של המחוקק או השופט, בשר ודם. אלו מבקשים להיות חלופה לאמת ולצדק אותם מבקשת התורה ליישם ולפיכך אין להם תוקף הלכתי[15].

החשיבות הרבה של מדינת ישראל וחוקיה, הנובעת מהיותה התחלת מימוש חזון גאולת ישראל המובטחת בתורה ובנביאים, אינה משפיעה על האופן בו יש להתייחס לדין האזרחי המתעלם מדין תורה. הבחירה של מדינת ישראל להתעלם מחוקי התורה בדין האזרחי הייתה ועודנה טעות, והיא אינה יכולה לזכות להכרה בכל חוקיה, גם לא בדיעבד[16]. אולם, כאמור, לחלק מהחוקים העומדים בתנאים שקבעה ההלכה יש תוקף הלכתי. לאור זאת, נפנה לדון במעמדם של חוקי העבודה.

 


[1] בבא בתרא נד ע"ב; נדרים כח ע"א, ועוד.

[2] שולחן ערוך חו"מ שסט, ב; שם, ז-ט.

[3] ר"ן נדרים כח ע"א; רבי אליעזר ממיץ, אור זרוע בבא קמא, תמז.

[4] רמב"ם גזילה ואבידה ה, יא; שו"ת הרשב"א ו, רנד; ר"ן בבא בתרא נד ע"ב.

[5] שולחן ערוך חו"מ שסט, ו.

[6] רמ"א חו"מ שסט, יא.

[7] על הזיקה בין השקפה להלכה זו עמד הרב פרופ' רון קליינמן, "הלכה והשקפה: יחסי גומלין", משפט חברה ותרבות א, עמ' 166-107.

[8] פתחי חושן שכירות ז, ז, הערה יח, ד"ה ובזמננו; דרכי חושן א, עמ' שצו: "שלטון של כופרים ורשעים המיוסד לעקירת הדת... אין ספק שלא ניחא לן לקבל חוקיהם, אלא במלחמה לבטלם מן העולם".

[9] שו"ת ישכיל עבדי ו, חו"מ, כח; הרב בצמ"ח עוזיאל, "יסודות דין המלכות בישראל ובעמים", בצומת התורה והמדינה א, עמ' 84; הרב בצלאל ז'ולטי והרב אלישיב, פד"ר ה, עמ' רנח; יחווה דעת ה, סד; הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם שפירא, "מבט תורני על חוקי המדינה והתקנת תקנות בימינו", תחומין ג, עמ' 238.

[10] כשם שחוקי מלך ישראל לא יקבלו כל תוקף אם יעמדו בסתירה להלכה.

[11] זוהי למעשה גישת הפסיקה המקובלת על כל בתי הדין הציוניים וכבר כתבו גדולי הפוסקים שאין לחשוש כלל לדעות הסוברות שאין להעניק תוקף הלכתי לחוקי המדינה, ואין אדם יכול לטעון אפילו "קים לי" כדעות אלו, ראו שו"ת ישכיל עבדי ו, חו"מ, כח; דיני ממונות ד, עמ' מו. כן ראו בהסכמת הרב יעקב אריאל לספר זה שסבר כי אין לראות בדעות אלו אמירה הלכתית כלל.

[12] ש"ך חו"מ עג, לט.

[13] כמובן גם תחום המיסוי נכלל בכלל זה, על פי שולחן ערוך חו"מ שסט, ו-יא.

[14] שו"ת הרשב"א ג, קט; רמ"א חו"מ שסט, יא.

[15] רמ"א שם; שו"ת חתם סופר חו"מ, מד; עמוד הימיני ט, ח; ועיינו בש"ך חו"מ עג, לט, שחלק על הרמ"א וסבר שאין תוקף הלכתי לחוק בתחומים ממוניים כאשר הוא סותר את דין התורה.

[16] הריא"ה הרצוג, הלכה פסוקה, חו"מ, א-ח, פתיחה, עמ' יב-יג.