הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

ביטול עסקה תוך 14 יום

הרב דניאל כץ
על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?

דיני המנהג

אכן למנהג יש תוקף כפי שעולה ברחבי הש"ס והשולחן ערוך (כגון שו"ע חו"מ שלא – לגבי דיני פועלים, וכן שם,רא – לגבי מעשה קניין המקובל בין הסוחרים).

חכמים נחלקו מדוע יש תוקף למנהג. יש שאמרו שהמנהג מבטא הסכמה של הצדדים ובדומה לכל תנאי שאדם מתנה עם חברו לפני עסקה (רמב"ם מכירה טו,ה; שו"ת רשב"א ב,רסח). ואילו אחרים כתבו שמנהג הוא סימן לקיומה של תקנת הציבור (שו"ת הרי"ף יג ועוד) ויש שהוסיפו שיש צורך שהמנהג ישקף תקנת חכמים (אור זרוע בבא מציעא רפ). להלכה נוקטים הפוסקים כתפיסה שמנהג מקובל מחייב גם ללא תקנה (שו"ת מהרח"ש ב,יט).

לכך יש להוסיף שלהתקבלותו של מנהג יש עוד תנאי והוא שלא יהיה זה "מנהג גרוע" (רבינו תם בתוספות בבא בתרא ב,א ד"ה הכל) דהיינו מנהג שהוא נוגד הלכות מפורשות או שהוא נוגד את השכל הישר והמידות הטובות. בנוסף, מנהג צריך להיות נהוג בפועל לפחות בכל אותה קבוצת אוכלוסייה שבה נשאלת השאלה.

מנהג שמקורו בחוק

יש מגדולי הפוסקים בדורנו שסברו שאם החוק הוא הגורם למנהג אין לתת למנהג תוקף, אך רוב הפוסקים לא קיבלו טענה זו וסוברים שהמנהג אינו נפגם מכך שמקורו בחוק (ראו תחומין לב עמ' 271 שם נסקרת המחלוקת בהרחבה).

מקור לכך שיש בעיה במנהג שמקורו בחוק מצאנו בדברי הרשב"א (ו,רנד) מהם עולה שאין לקבל טענה של אדם שהוא מקבל באופן גורף את כל מערכת החוקים האזרחי כתחליף לתורה ואינו מוכן לדון בדין תורה כלל. כך הוא כותב ביחס לאלו שביקשו לאמץ את דיני הירושה הנהוגים במקומם.

אולם, מסתבר שיש הבדל בין קבלה כללית של החוק האזרחי – שאינה קבילה – לבין קבלת חוק מסוים. כך עולה מדברי הש"ך שכתב שאין היתר לקבל באופן כללי נכרים כדיינים, אבל שני צדדים יכולים להסכים על נכרי מסוים שידון ביניהם (ש"ך חו"מ כב,טו).

לכך יש להוסיף שיש תוקף הלכתי מיוחד לחוק שיצר מנהג שמסדיר ענייני ציבור כגון מיסים, קהילה וכדומה (רמ"א חו"מ קסג,ג). כמו גם, בעניינים בין אדם לחברו בהם חלו שינויים גדולים במציאות כגון דיני עבודה ושכנים (הרב אשר וויס תחומין לד,171), וכן בעניינים שתלויים ברשויות כגון רישום בטאבו, רישוי וכדומה (שו"ת אגרות משה חו"מ ב,סב).

לאור כל זאת, לגבי החזרת מוצר לאחר הקנייה – כיון שרוב מוחלט של הציבור מודע לחוק ופועל על פיו יש לו תוקף הלכתי. 

 

פורסם במקומון ארץ בנימין