הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי

ח.ג. מועד התשלום

הרב אורי סדן
מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, הוא ביום בו סיימו את עבודתם. בעובד קבוע, המנהג המקובל שנקבע בחוק הוא לשלם בתחילת החודש הקלנדרי הלועזי העוקב. בקרב מוסדות התשלום לקבלן או לעובד בחשבונית מתבצע לרוב לאחר זמן, ולפיכך אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן. בכל מקרה על העובד מוטלת החובה לדרוש את שכרו.

מועד התשלום לפועל יומי המקבל את שכרו לפי שעות, או לקבלן, שלא סיכמו עם המעסיק על מועד תשלום שכרם, תלוי בשעה בה הסתיימה העבודה. אם העובד סיים את עבודתו לפני השקיעה, על המעסיק לשלם לו עוד לפני השקיעה. אם העבודה הסתיימה אחר השקיעה רשאי המעסיק לשלם לו במהלך כל הלילה[1]. לדוגמה, לשמרטפית ששמרה על ילדים בשעה שבני הזוג יצאו בערב מביתם, חובה לשלם עוד באותו לילה. למתקין מזגנים שסיים את עבודתו בשעות היום חובה לשלם לפני שקיעת השמש.

אם הצדדים סיכמו ביניהם מועד תשלום מאוחר יותר, כגון שהסכימו שהמשכורת תשולם בתחילת החודש העוקב, אין המעסיק מחויב לשלם לעובד קודם לכן, ובוודאי שאינו עובר על איסור תורה של הלנת שכר[2], אודותיו נרחיב להלן בפרק י. ההסכמה יכולה להיות גם הסכמה מכללא, כגון שידוע לעובד שזהו נוהג התשלום המקובל אצל המעסיק הזה[3]. הוא הדין כאשר מנהג המדינה, לשלם שכר בתחילת החודש העוקב, או לשלם באיחור קבוע ("שוטף פלוס")[4].

למעשה המנהג המקובל במדינת ישראל הוא לשלם את שכר העובד הקבוע, בין היום ראשון ליום התשיעי בחודש הקלנדרי הלועזי העוקב. ביחס  לעובד חד פעמי נראה כי מנהג אנשים פרטיים לשלם לעובד מיד, ואילו בקרב מוסדות התשלום מתבצע לרוב לאחר זמן[5]. ביחס למוסדות המדינה, קיים חוק[6] הקובע כי התשלום יתבצע בטווח זמן של 45-30 יום מיום דרישת התשלום.

ההלכה אינה מטילה חובה על המעסיק לעשות פעולות יזומות על מנת לשלם את שכר העבודה כגון להזמין את העובד לקבל את שכרו או לחפש אחריו. המעסיק אינו עובר באיסור הלנת שכר כל עוד העובד לא דרש זאת ממנו[7]. שכן כל עוד העובד לא תבע את שכרו, ניתן להסיק כי הוא מסכים לדחיית התשלום. לדעת חלק מן האחרונים משמעות הדבר היא כי המעסיק אינו מחויב כלל לשלם לעובד עד שזה יתבע את שכרו[8]. אולם יש החולקים על כך וסוברים כי גם אם אין איסור דאורייתא במקרה כזה, החיוב לשלם שכר עדיין קיים[9]. לכל הדעות אין זו מידת חסידות[10], שכן לא ראוי לנצל את שכחת העובד או את רשלנותו על מנת להתחמק מלשלם לו את המגיע לו במועד.

אמנם אם העובד לא מודע לזכויותיו, או שמסיבה אחרת לא היה מסוגל לתבוע את שכרו, כגון שחלה, אין להניח שהסכים לדחיית התשלום והמעסיק עובר באיסור הלנת שכר[11]. כמו כן מסתבר שעובד קבוע לא צריך בכל חודש לתבוע את שכרו מחדש ודי בדרישת שכר חד פעמית[12].

בכל מקרה בו נדחה התשלום, חובת ההודעה על המקום והזמן בו יוכל העובד לקבל את שכרו חוזרת ומוטלת על המעסיק[13]. זאת, בין אם קרה הדבר באשמת המעסיק, בין אם קרה בכורח הנסיבות, ואפילו בהסכמת העובד.

 

[1] ספרא קדושים, ב; משנה בבא מציעא קי ע"ב; רמב"ם שכירות יא, ב; שולחן ערוך ורמ"א חו"מ שלט, ד.

[2] בבא מציעא קיא ע"א; שולחן ערוך חו"מ שלט, ט. יתר על כן, בחלוף המועד המוסכם כל עיכוב בתשלום יהיה כרוך באיסור דרבנן בשם "בל תשהה" ולא באיסור תורה של "בל תלין", ראו בבא מציעא קי ע"ב.

[3] נימוקי יוסף סז ע"ב מדפי הרי"ף; רמ"א שם

[4] כך הורה לי בעל פה הרב זלמן נחמיה גולדברג. מן הראוי לציין כי מדובר במנהג בעייתי שראוי היה לשנותו.

[5] שכן הדבר כרוך בהגשת חשבונית, הנהלת חשבונות, החתמה של מורשי חתימה ועוד.

[6] חוק מוסר תשלומים לספקים, תשע"ז. החוק חל על מדינת ישראל, גופים מתוקצבים, חברות ממשלתיות (שוטף פלוס 45 יום) והשלטון המקומי (שוטף פלוס 30 יום). החוק מחריג קבלנים להם ניתן לדחות את התשלום עד 80 יום.

[7] משנה בבא מציעא קיב ע"א.

[8] שו"ת עבודת הגרשוני, ז.

[9] שער המשפט שלט, א.

[10] ראו דברי רב המנונא, זוהר קדושים פד ע"ב.

[11] אהבת חסד ט, נתיב החסד, לב.

[12] פתחי חושן שכירות ט, לה.

[13] אהבת חסד ט, יא.