הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

ו.ב. תקופת ההעסקה בהיעדר הסכם מלא

הרב אורי סדן
בהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, המגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה במועדים הקבועים בחוק המשקף את מנהג המדינה.

כאשר לא הוגדר בבירור משך זמן ההעסקה, ובהיעדר מנהג ברור, משך העבודה הוא באורך "יחידת העסקה" הקצרה ביותר המקובלת. משך העבודה יכול להיות באורך של יום אחד כשמדובר בעובד יומי, באורך של חודש אחד כשמדובר בעובד על בסיס חודשי, או למשך שנה אחת אם מדובר בעובד על בסיס שנתי, וכדומה.

באופן עקרוני "יחידת העסקה" מוגדרת על פי מועד תשלום השכר. בימינו כיוון שבדרך כלל השכר ניתן על בסיס חודשי, הרי שיחידת ההעסקה היא חודש אחד וזהו משך השכירות המינימלי[1]. זאת למעט מקרים חריגים בהם ברור שיחידת ההעסקה המינימלית ארוכה יותר ממועדי תשלום השכר (כגון בעובדי הוראה, בפרט בתפקידי חינוך, שהמנהג הוא לשכור אותם לשנה שלמה ולשלם להם שכר חודשי)[2].

יתר על כן, מרבית הפוסקים[3], רואים ביחידת ההעסקה גם את פרק הזמן המקסימלי לו מחויבים הצדדים במקרה בו לא הוגדר אחרת ולדעתם אין להניח כי ההתקשרות אינה מוגבלת בזמן. הפוסקים מנמקים זאת בכך ששוק העבודה הוא שוק המחייב גמישות ניהולית, ובהעדר סיכום מפורש אין למנוע ממעסיק לפטר את העובד בחלוף "יחידת העסקה"[4].

אלא שכל הפוסקים מסכימים כי בתחום זה יש ללכת אחר מנהג העולם, המושפע מהחוק[5]. חוק הודעה מוקדמת קובע שבהיעדר סיכום מפורש על משך ההעסקה, אין כל משמעות ליחידות ההעסקה ולא למועדי תשלום השכר, והמגבלה היחידה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים תהיה מתן הודעה מוקדמת אותה מחויבים שני הצדדים לתת זה לזה. החוק קובע פרקי זמן שונים להודעה הגדלים והולכים לפי הוותק של העובד, עד לזמן של חודש ימים (למעט הסכמים מיוחדים או הסכמים קיבוציים, כגון של מורים ועובדי רשויות המקומיות). בהיבטים נוספים של החוק נעסוק להלן בפרקים יג-יד הנוגעים לפיטורין ולהתפטרות. לסיכום, כאשר לא סוכם עם העובד על תקופת ההעסקה, יכול כל אחד מן הצדדים להפסיק את ההתקשרות בכל רגע, בכפוף למועדים הקבועים בחוק הודעה מוקדמת ואלו הם:

 וותק במקום העבודה

עובד במשכורת

(שכר על בסיס תקופתי קבוע)

עובד בשכר

(שלא על בסיס תקופתי קבוע)

6-1 חודשים

יום לכל חודש

יום לכל חודש

12-7 חודשים

6 ימים + יומיים וחצי נוספים לכל חודש

יום לכל חודש

שנה ומעלה

30 יום

14 ימים + יום לכל חודשיים

שנתיים ומעלה

30 יום

21 ימים + יום לכל חודשיים

שלוש שנים ומעלה

30 יום

יום

 

יש להעיר כי במקורות ההלכה ניתן למצוא החרגה בעניין זה בתחום התפקידים הציבוריים, אשר לנושא בהם עומדת קביעות שאינה מאפשרת לפטרו ללא עילה מוצדקת. אולם גם הלכה זו תלויה במנהג ובהסכמה[6] ולכן במקום בו נהגו להחליף מדי פעם את הנושאים במשרה הציבורית[7], אין מניעה הלכתית לעשות זאת, גם כאשר מדובר בתפקיד של רב מקומי[8].

 

[1] שו"ת דברי מלכיאל ג, קנא; ה, רטו; פסקי דין רבניים ג, עמ' 91, 284. ועיינו שו"ת שמע אברהם, כח, שחולק על הגדרה זו.

[2] חזון איש בבא קמא כג, ב, ד"ה ויש; פסקי דין רבניים ג, עמ' 248.

[3] שו"ת מהרש"ם ב, קלב; שו"ת מהר"ם שיק חו"מ, לב. ועיינו בשו"ת אגרות משה חו"מ א, עה, שחולק וסובר שאין משמעות ליחידות ההעסקה, והצדדים מחויבים זה לזה לעולם, ובשו"ת מים חיים, ו, הסתפק בשאלה זו.

[4] ע"פ שו"ת דברי מלכיאל ג, קנא. הוא עורך השוואה בין שוק העבודה לשוק הדירות לשכירות בו עיקרון זה מוגדר במפורש בגמרא בבא מציעא קא ע"ב; שולחן ערוך חו"מ שיב, ה.

[5] חזון איש בבא קמא כג, ב, ד"ה וכל; שו"ת אגרות משה חו"מ א, עה.

[6] שו"ת הרשב"א ה, רפג. שולחן ערוך או"ח נג, כו.

[7] כפי שהדבר נהוג כיום כמעט בכל משרה ציבורית.

[8] רמ"א יו"ד רמה, כב; שו"ת תשורת שי א, תלו; שו"ת ציץ אליעזר ג, כט, ה. ועיינו בפסקי דין רבניים ח, עמ' 149 שם נפסק שאין לפטר רב ממשרתו גם כאשר כהונתו הוגבלה בזמן.