הרשם לקבלת עדכונים
נייר עמדה מס' 17: מעמדם של חוקי המדינה ושל פסיקת בתי המשפט
הרב עדו רכניץ
נייר עמדה זה מוצג לקראת כנס הדיינים ה-17, והוא מציע להשיב לשאלה לאילו יש תוקף הלכתי של "דינא דמלכותא" על פי שורה של תבחינים
תקציר
- לדעת חלק מהפוסקים יש תוקף הלכתי לחוקי המדינה על בסיס מקורות סמכות שונים: משפט המלך, תקנות הקהל, דינא דמלכותא, חידושו של החתם סופר בנוגע לחוקים שחכמי התורה ראו אותם בחיוב, והסכמת הציבור. מאמר זה עסק בהיקף החוקים שלהם יש תוקף הלכתי, ובאופן יישומם בפסיקה ההלכתית.
- חוקים הנכללים ב"דינא דמלכותא" הם אלה שעומדים במבחן מהותי, כאשר החוק מביא תועלת לאזרחים. כך לדעת הרמ"א, יש תוקף הלכתי לחוק שנועד ל"תקנת בני המדינה". בעקבות זאת, ועל בסיס דברי החתם סופר, כתבו הפוסקים שיש תוקף לחוקים מסוימים כיוון שתוכנם הוא ראוי.
- בנוסף מסתבר שחזקה שיש תוקף לחוקים העומדים במבחנים הבאים, למעט מקרים בהם בית הדין סבור שהם אינם ראויים:
- חוק המהווה תגובה לשינוי במציאות .
- חוק ייחודי לתחום מסוים שבו המחוקק זיהה בעיה.
- חוק הקובע הוראה שרירותית שהוא בגדר קנס.
- חוק המבטא ערך תורני,
- חוק התואם את אחת הדעות בהלכה.
- חוק המביא תועלת לשלטון, כך שהוא נוגע לאינטרס שלטוני ישיר.
- אין משקל לכוונת המחוקק.
- קבלה מוחלטת או מקומית של החוק – בעניין זה הובאו שלוש דעות:
- יש לקבל את החוק גם במקרים שבהם הוא בלתי צודק.
- יש לבחון את החוק בכל מקרה לגופו, וליישם אותו רק במקרים שבהם הוא צודק.
- יש ליישם את החוק במקרים שבהם הוא צודק על בסיס הבחנה עקרונית ולא על בסיס הבחנה פרטנית, ולכך הדעת נוטה.
- קבלת החוק כמכלול – בעניין זה הובאה מחלוקת האם ניתן לקבל חוק מסוים בנפרד, או שמא חובה לקבלו עם מכלול החוקים הנוגעים אליו, כגון, הגבלות חוק ההתיישנות ודיני ראיות.
- לפסיקת בתי המשפט אין תוקף של "דינא דמלכותא".