הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

*בעיית העוני והמדיניות לצמצומה בראי ספרות התורה שבעל פה

ד"ר מיכאל הלינגר
חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני. המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89

סיכום המאמר    

    במאמר זה בדקנו את הגדרת העוני כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה היסטורית הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. כמו כן  תתמוך בו הקופה הציבורית הקהילתית, בהתאם לצרכיו ובהתאם לאמצעים הכספיים שבקופה, בתחומי הדיור, החינוך, הבריאות ושירותי הקבורה.

     נראה לנו שהעקרונות שעל פיהם קבעו חכמים את "קו העוני" לא השתנו במהלך ההיסטוריה. התנאים הכלכליים וצורת ההתפרנסות של היחיד בקהילה היהודית השתנתו. חל מעבר מהתפרנסות מחקלאות להתפרנסות במסחר וכספים. גורמים אלו ואחרים הביאו כנראה לשינוי הסמנטי  בהגדרת קו העוני, מהגדרה קשיחה לכאורה, הקובעת שכעני ייחשב כל מי שאין לו מאתיים זוז לנפש לשנה, להגדרה גמישה, הקובעת שמי שאין ביכולתו להתפרנס ולפרנס את בני ביתו יוגדר כעני.

     לדעתנו לאורך כל הדרך לדעת חכמי ישראל בספרות התושבע"פ יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, אין בדבריהם שינוי בתפיסה הבסיסית בהגדרת העוני ובהתייחסות לעניים. כמו כן לדעתם יש מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים" שהיחס אליהם שונה מאשר אל עניים שאינם "בני טובים". מצאנו גם שיש להעדיף את פעולות השיקום של מי שמצבו הכלכלי התערער, על-פני נתינת צדקה לעניים שהעוני בו הם נמצאים הוא פרמננטי. 

     נושא נוסף בו עסקנו במאמר זה הוא ההתייחסות לעומק העוני. במאמר זה לא הגענו למסקנות חד משמעיות בנושא אך הצגנו זה מול זה מקורות מתקופות שונות. מחלק מהמקורות למדנו שלדעת חכמים יש להקדים את העני שמצבו הכלכלי קשה יותר באופן יחסי לעניים אחרים שגם הם עונים על הקריטריונים של העוני. העדפה זו באה לידי ביטוי הן בהקדמת הנתינה והן בהעדפה כמותית, לצורך מילוי אותם צרכים בסיסיים של מזון, ביגוד ודיור.