הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

בעיית העוני והמדיניות לצמצומה בראי ספרות התורה שבעל פה

shutterstock

shutterstock

ד"ר מיכאל הלינגר
מאמר זה בוחן את הגדרת "קו העוני" כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. לדבריו חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. לטענתו לאורך כל הדרך יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, למעט מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים". (המאמר פורסם בכתב העת בטחון סוציאלי מס' 89)

סיכום המאמר    

    במאמר זה בדקנו את הגדרת העוני כפי שנקבעה על-ידי חכמי ישראל, לאורך תקופה היסטורית הנמשכת על-פני כאלפיים שנה. חכמי ישראל קבעו כי מי שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, כלומר שאינו מסוגל לספק מזון וביגוד ברמות מינימליות הנחוצות לקיום, יוגדר כעני, וככזה הוא זכאי לתמיכה כספית מהקופה הציבורית לרכישת מזון וביגוד. כמו כן  תתמוך בו הקופה הציבורית הקהילתית, בהתאם לצרכיו ובהתאם לאמצעים הכספיים שבקופה, בתחומי הדיור, החינוך, הבריאות ושירותי הקבורה.

     נראה לנו שהעקרונות שעל פיהם קבעו חכמים את "קו העוני" לא השתנו במהלך ההיסטוריה. התנאים הכלכליים וצורת ההתפרנסות של היחיד בקהילה היהודית השתנו. חל מעבר מהתפרנסות מחקלאות להתפרנסות במסחר וכספים. גורמים אלו ואחרים הביאו כנראה לשינוי הסמנטי בהגדרת קו העוני, מהגדרה קשיחה לכאורה, הקובעת שכעני ייחשב כל מי שאין לו מאתיים זוז לנפש לשנה, להגדרה גמישה, הקובעת שמי שאין ביכולתו להתפרנס ולפרנס את בני ביתו יוגדר כעני.

     לדעתנו לאורך כל הדרך לדעת חכמי ישראל בספרות התושבע"פ יש הגדרה אחת ויחידה של קו העוני, אין בדבריהם שינוי בתפיסה הבסיסית בהגדרת העוני ובהתייחסות לעניים. כמו כן לדעתם יש מספר חריגים המכונים "עניים בני טובים" שהיחס אליהם שונה מאשר אל עניים שאינם "בני טובים". מצאנו גם שיש להעדיף את פעולות השיקום של מי שמצבו הכלכלי התערער, על-פני נתינת צדקה לעניים שהעוני בו הם נמצאים הוא פרמננטי. 

     נושא נוסף בו עסקנו במאמר זה הוא ההתייחסות לעומק העוני. במאמר זה לא הגענו למסקנות חד משמעיות בנושא אך הצגנו זה מול זה מקורות מתקופות שונות. מחלק מהמקורות למדנו שלדעת חכמים יש להקדים את העני שמצבו הכלכלי קשה יותר באופן יחסי לעניים אחרים שגם הם עונים על הקריטריונים של העוני. העדפה זו באה לידי ביטוי הן בהקדמת הנתינה והן בהעדפה כמותית, לצורך מילוי אותם צרכים בסיסיים של מזון, ביגוד ודיור.