הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

הרב קוק והתפיסה המרקסיסטית: עיון בכתביו המוקדמים

הרב עדו רכניץ
הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות. אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי. במקום זה הוא הציע פתרונות אחרים לבעיה.

המאמר פורסם בכתב העת אסיף ו - כאן

תקציר

הרב קוק חי בעידן המהפיכה הקומוניסטית, מהפיכה שיהודים רבים היו שותפים לה. ואכן, הרב קוק היה מודע לטענות הקומוניסטיות השונות, והתמודד איתן.

ראשית, הרב קוק חלק על טענתו של מרקס שהמציאות הממשית היא חומרית, טען שהמציאות הממשית היא רוחנית והחומר מושפע מהרוח.

הרב קוק קיבל את הטענה המרקסיסטית שבחברה יש מעמדות שיש ביניהם מתח, אולם, הוא לא ראה מטרה בביטול המעמדות אלא ביצירת שיתוף פעולה ביניהם. כמו כן, הרב קוק מחה על ניצול הפועלים במסגרת המהפכה התעשייתית, עד כדי כך שהוא ראה בכך עוול מוסרי שיש בו כדי להצדיק את העבדות.

אולם, הרב קוק התנגד לשני הפתרונות העיקריים של מרקס: הוא התנגד למהפכה, וטען שבמקום לשחרר את הפועלים מסבלם היא תשעבד אותם לאדונים חדשים ואכזריים יותר. כמו כן, הוא התנגד לביטול הקניין הפרטי.

הפתרונות שהציע הרב קוק למתח החברתי הם:

  1. הגבלת הקניין הפרטי ללא ביטול שלו. דוגמאות לכך ישנן בהלכות השונות, כגון, הלכות שמיטת קרקע ושמיטת כספים.
  2. הגברת הרוחניות שתעדן את התנהגותם של בעלי ההון, ותגרום להם להתייחס יותר בכבוד אל הפועלים שלהם.
  3. קריאה לשיתוף פעולה והערכה הדדית בין המעמדות.

ניתן לסכם ולומר שהרב קוק אחז בתפיסה מורכבת שיש בה מצד אחד, יסוד שמרני החושש משינוי סדרי בראשית וממהפכות, ומצד שני, הוא אחז בעמדות אידיאליסטיות המקוות לייסודה של חברת מופת מתוך רוחניות ורצון טוב.

קשה להעריך מה היה הרב קוק חושב על מדינת הרווחה בת זמננו, שעוצבה בעיקרה לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הרב קוק כבר לא היה בין החיים. אולם, הדעת נותנת שהוא היה רואה בחיוב את הניסיון לתת מענה לבעיות החברתיות בדרך מתונה יחסית, המבוססת על הגנת הקניין הפרטי תוך הגבלתו. כמו כן, מסתבר שהרב קוק היה רואה בחיוב את שקיעת השיח על מלחמת המעמדות, והתחזקות הדרך של כריתת הסכמים בין איגודי העובדים והמעסיקים.[1] אולם, מסתבר שהרב קוק היא קורא לפעול במקביל גם לחיזוק הרוחניות ככלי למיתון יצרים ומתחים כלכליים.

 

[1] בהקשר זה ניתן לציין כמה הסכמים בולטים שנכרתו בישראל בשיתוף של המעסיקים, המדינה וההסתדרות: תוכנית הייצוב הכלכלית בשנת 1985, ההחלטה על פנסיה חובה בשנת 2011, ועוד.