הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

תרבות חברתית יהודית עכשיו

הרב עדו רכניץ, ד"ר חיים כהן
הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אך הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם.

הקמת מדינת ישראל יצרה מרחב ציבורי בשליטה יהודית לראשונה מזה אלפיים שנה.

על המרחב הציבורי הזה נאבקות שתי ציוויליזציות, או ליתר דיוק שתי תרבויות חברתיות עיקריות: התורנית והחילונית-ליברלית. לצד המכנה המשותף הרחב והמוסכם, ישנה מחלוקת עמוקה בין הגישות. כל אחת מהתרבויות החברתיות הללו כוללת אמונות, מוסדות, ואידיאולוגיות בנוגע למכלול תחומי החיים: למשפחה, לחינוך, לתרבות, לאומנות ועוד ועוד.

תרבות חברתית יהודית מבוססת על שלושה עקרונות. הראשון הוא שמקור האמת הוא מהקב"ה, שמתגלה דרך התורה שבכתב ושבעל פה עד ימינו אלה. השני הוא שהתמודדות עם שינויים חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים נעשית בדרך שמרנית של שינוי איטי, מתוך הנחה שהמקורות העתיקים מכילים חוכמה ואמת שרלוונטיות בשבילנו למרות כל השינויים. השלישי, תפיסת הפרט כחלק מחברה ואומה שכרתה ברית עם הקב"ה, המטילה חובות על הפרט ועל הכלל. שייכות זו יוצרת קשר אופקי של הפרט לעם ישראל בתקופתו, וקשר אנכי לדורות שלפניו ושלאחריו.

התרבות החברתית באה ליד ביטוי בארבעה רבדים: א. באידיאולוגיה הכללית, שכוללת בין השאר, אמונה בה' ובתורתו, בתפקיד המיוחד של עם ישראל, ובכך שהרוחניות היא ממשית. ב. בערכים הבסיסיים הנוגעים למטרות החברה, כגון, מימוש הרוחניות בחיים והיחס הנכון בין האחרית האנושית לבין קבלת מלכות שמיים. ג. בנורמות של התנהגות, רוצה לומר, שמירת מצוות וקידוש החול. ד. במוסדות החברתיים, כגון, משפחה רב דורית, קהילה ואומה.

במציאות זו, מתבקש שכל אדם מאמין יביא למרחב הציבורי את האמונות והעמדות שלו. מהלך כזה קיים כבר כיום, אלא שיש להעצים אותו בהתאם לחלקו הגדל של הציבור הדתי והחרדי בחברה. אולם יש צורך במשהו נוסף שיאפשר לעשות קפיצת מדרגה.

מה שנדרש הוא פיתוח משנה יהודית בתחומים הציבוריים השונים, וכוונתנו בעיקר לתחומים הכלולים במסגרת מדעי החברה. בתחומים אלה יש מרכיב מדעי אבל יש מרכיב אידיאולוגי משמעותי.

דוגמה מובהקת היא שאלת היחס למשפחה. בעבר הייתה ברורה חשיבותה של המשפחה המסורתית שיש בה אבא, אמא וילדים, על בסיס קשר ארוך טווח ורב-דורי שכולל העברת מסורת ותרבות. כיום המשפחה המסורתית נמצאת תחת התקפה כבדה, עד כדי שלילת הלגיטימיות שלה. המציאות כמובן לא השתנתה, מה שהשתנה הוא האידיאולוגיה, התרבות החברתית.

בתחומים אלה יש צורך בפיתוח משנה יהודית עמוקה, כזו שמכירה את הידע המדעי שנצבר עד כה אבל יודעת להבחין בין ידע ובין עמדה, בין עובדה ובין דעה, וחשוב מכול יודעת לתרגם את החוכמה האלוקית שבתורה לתרבות חברתית בת זמננו. נדגים זאת באמצעות כמה תחומי ידע.

בתחום הכלכלי - פיתוח כלכלה יהודית שמביעה עמדה בשאלת מידת ההתערבות הממשלתית הרצויה בשוק החופשי ואופן ההתערבות, לאור הידע הכלכלי בן זמננו.

בתחום הרווחה - גיבוש משנה חברתית שמגדירה את המטרה של מדיניות הרווחה כרשת ביטחון, ולא כשוויון כלכלי. בנוסף לכך היא צריכה לכלול התייחסות למבנה החברתי הרצוי, הכולל משפחה, קהילה ומדינה, ולדרך שתעודד את ביסוסו. כמו גם התייחסות לכלים היעילים והמוסריים להגשמת מטרות אלה. כל זאת לאור הניסיון הרב שנצבר לאחר עשרות שנות קיומה של מדינת הרווחה.

בתחום טיפול הנפש - פיתוח תפיסת טיפול שכוללת התייחסות למרכיב הרוחני של האדם, לנשמה שלו, וכמו כן למרכיב הבחירה החופשית, זאת לאור המחקרים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים שנעשו עד היום.

בתחום מדעי המדינה - הצגת משנה מדינית שבה עבודת ה' ותורת ה' הן חלק מהמשטר, וזאת תוך מענה לסיכונים שיש בעירוב בין דת ומדינה, כפי שמראה הניסיון היהודי והבינלאומי.

רבנים בעלי ידע אקדמי

כדי לגבש משנה יהודית משמעותית יש צורך במומחים. להבנתנו, המומחים הנדרשים הם כאלה שיהיו בקיאים ושקועים בעולמה של תורה, אך בה בעת יכירו היטב את התחום המקצועי כתחום התמקצעות משני בחייהם. הכוונה לתלמידי חכמים שיקדישו מספר שנים מצומצם ללימודים אקדמיים בתחומי הידע שבהם הם רוצים להתמחות, כגון כלכלה, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, משפטים, יחסים בינלאומיים, ביטחון לאומי ועוד. אולם הלימודים המקצועיים יישארו משניים ביחס לתחום התורני, הן בזמן שיוקדש להם והן במשקלם בעיצוב האישיות. חשוב להדגיש כי לעניין זה, לימוד מדעי היהדות באקדמיה הוא חסר כל משמעות.

במצב הנוכחי רבנים מתבטאים בנושאים ציבוריים ללא השכלה פורמלית, והדבר ניכר ברמה הנמוכה של הדברים, וכן בחוסר היכולת לדבר בשפה של הקהל, במיוחד הקהל המקצועי והאקדמי. ישנם גם בעלי מקצוע דתיים, ואפילו כאלה שהם בני תורה ותלמידי חכמים, אך הידע התורני שלהם איננו רחב ועמוק כפי שנדרש כדי לעמוד במשימה זו.

מה שאנו זקוקים לו הוא רב שלמד שנים רבות ואישיותו עוצבה והתגבשה בבית המדרש, ועל בסיס יציב זה הוא פונה ללימודים אקדמיים שמהווים מרכיב משני באישיותו. דוגמה מובהקת לכך היא הרב שלמה גורן, אשר לצד השקעה אדירה בלימוד תורה ובכתיבת חידושי תורה הקדיש חלק מזמנו ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. זאת מתוך מטרה מוצהרת לרכוש את הידע הנדרש כדי לממש תפיסה יהודית שלמה.

לאחר הכשרת המומחים יבוא שלב שני של פיתוח גופי ידע, כל אחד בתחומו הוא. גופי ידע אלה יתפתחו תוך כדי המפגש האישי של תלמיד חכם עם העולם האקדמי, כאשר מצופה ממנו להביא אל הלימודים האקדמיים את תפיסת העולם היהודית, ולאורה לגבש לעצמו תפיסת עולם בתחום שהוא לומד.

בשלבים הבאים מצופה שהתהליך ייצא מגבולות האישיות הפרטית ובדרך של הוראה ופרסום יהפוך להיות חלק מהשיח הישראלי והמקצועי. בין השאר מצופה שיוקמו מכונים ייעודיים שיהוו מוקד למחקר, לימוד והפצה של התרבות החברתית היהודית. תשתית זו תוכל להשלים את ההכשרה של אנשי המקצוע, כך שיוכלו לממש את התרבות החברתית היהודית בעבודתם, ככלכלנים, עובדים סוציאליים, אנשי שירות החוץ, שירות המדינה ועוד.

במצב הקיים הציבור הדתי ואפילו החרדי שותף בחברה הישראלית, אולם הוא עושה זאת בתחומים רבים בלי מפה ובלי מצפן. הוא מסתמך על אינטואיציות, בריאות בחלקן, אך לא די בכך. לפיכך, הצורך בפיתוח תרבות חברתית יהודית איננו בגדר חלום על עולם אידיאלי, הוא הכרח יומיומי ויש להתחיל לפעול לגיבושו מיד.

עד כה נעשו צעדים חשובים למימוש חזון זה. כדוגמה אפשר לציין את מכון פוע"ה שיוצר מפגש מרתק בין תלמידי חכמים סרוגים וחרדים לאנשי רפואה ומדע, מפגש בין עולם התורה וההלכה ובין הידע המדעי והרפואי החדש ביותר, שממנו נהנים אלפי אנשים הלכה למעשה (ישנם כמובן גם מכונים אחרים, שבחלקם אנו שותפים באופן אישי). אך לא די בכך, ואת מה שכבר נעשה יש להרחיב בכמות ובאיכות.

אם תרצו מדינה יהודית - אין זו אגדה.

הרב עדו רכניץ הוא חוקר במכון משפטי ארץ, בעל כושר דיינות ותואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן.

ד"ר חיים כהן הוא דוקטור לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, מומחה לזקנה וליחסי תורה וסוציולוגיה