הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

תיקון חוק המוסד לביטוח לאומי: מדידת עוני

הרב עדו רכניץ
כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).

 

מצוות צדקה היא מהמצוות המרכזיות שבתורה, כפי שכתב הרמב"ם (מתנות עניים י, א): "חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה".

יתירה מזו, כבר במשנה מוזכרת מערכת רווחה ציבורית (קהילתית) שהיתה מבוססת על גבייה של מס וחלוקתו לנזקקים על בסיס שבועי (משנה פאה ח, ז). לדעת הרמב"ם והשו"ע (יו"ד רנו,ד) מדובר על גבייה בכפייה ולא על צדקה על בסיס התנדבותי.

הקהילה היהודית היתה המסגרת הפוליטית היהודית היחידה בגלות, וממנה למדנו שלאחר הקמת המדינה תפקיד זה עובר למדינת ישראל (הרב יעקב אריאל אמונת עיתך, 104, עמ' 132-134).

במסגרת מחקרים הנוגעים לבחינת מדינת הרווחה לאור המקורות התמקדתי בשאלת הגדרת העוני בהלכה בהשוואה להגדרת העוני המקובלת בישראל. בהלכה ישנו דיון ארוך מאד בשאלת הגדרת העוני, אולם, לשם הקיצור יסתפק בהגדרה המובאת בספר בית יוסף (יו"ד רנג, ב): "הכל לפי פרנסתו ופרנסת בני ביתו". הגדרה זו למיטב הבנתי היא ההגדרה האינטואיטיבית וכך גם הציבור הרחב מגדיר עוני.

אלא שאחד הקשיים הגדולים בניסיון לבחון האם מדינת ישראל עומדת במשימה להתמודד עם האתגר לצמצום העוני הוא שלא מתבצעת מדידה של מצב העוני בישראל. אמנם המוסד לביטוח לאומי מפרסם בכל שנה דו"ח על מצב העוני, אולם, הדו"ח מודד בעצם את פערי ההכנסות ולא את המחסור באמצעי הקיום.

וביתר פירוט: דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שונה מההגדרה ההלכתית בשני מאפיינים:

האחד, הוא משווה את האוכלוסייה למעמד הביניים (למשכורת החציונית) ולא לעלות של אמצעי קיום נאותים.

השני, הוא מודד רק את ההכנסות ולא מתחשב בכלל בהוצאות. התוצאה היא שמבחינת הדו"ח שני בני אדם שהמשכורת שלהם שווה, והאחד גר בדירה השייכת לו ללא חובות והשני גר בדירה שכורה בעלות של 3500 ₪ לחודש הם במצב כלכלי שווה!

אמנם, בוצעו מחקרים שבחנו את מצב המחסור באמצעי קיום בסיסיים או הולמים. המחקרים נעשו על ידי ד"ר דניאל גוטליב, שמכהן כיום כראש מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. והממצא המרכזי שלהם הוא שעל פי המדידה המוצעת אלפים רבים יוגדרו כעת כעניים ואלפים אחרים כבר לא יוגדרו כעניים.

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור). לפיכך מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, באופן הבא:

 

תיקון סעיף 1

הגדרת 'קו העוני והפערים'

1.

בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק העיקרי), אחר הגדרת 'עובד עצמאי' יבוא

 

 

'קו העוני והפערים' – מחצית מן השכר החציוני במשק.

תיקון סעיף 1 הגדרת 'מחסור'

2.

בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחר הגדרת 'פקודת פשיטת הרגל' יבוא:

 

 

'מחסור' – מחסור במינימום אמצעים חומריים הדרושים לאדם כדי להתקיים בכבוד בחברה שבה הוא חי.

החלפת סעיף 12(3)

1.

במקום סעיף 12(3) לחוק העיקרי יבוא –

 

 

"(3)     תבצע מדידה שנתית של: 

 

 

 

(1) מספר האזרחים במדינה שהכנסתם נמוכה מקו העוני והפערים.

 

 

 

(2) מספר האזרחים במדינה הסובלים ממחסור.