הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

תיקון חוק המוסד לביטוח לאומי: מדידת עוני

הרב עדו רכניץ
כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור).

 

מצוות צדקה היא מהמצוות המרכזיות שבתורה, כפי שכתב הרמב"ם (מתנות עניים י, א): "חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה".

יתירה מזו, כבר במשנה מוזכרת מערכת רווחה ציבורית (קהילתית) שהיתה מבוססת על גבייה של מס וחלוקתו לנזקקים על בסיס שבועי (משנה פאה ח, ז). לדעת הרמב"ם והשו"ע (יו"ד רנו,ד) מדובר על גבייה בכפייה ולא על צדקה על בסיס התנדבותי.

הקהילה היהודית היתה המסגרת הפוליטית היהודית היחידה בגלות, וממנה למדנו שלאחר הקמת המדינה תפקיד זה עובר למדינת ישראל (הרב יעקב אריאל אמונת עיתך, 104, עמ' 132-134).

במסגרת מחקרים הנוגעים לבחינת מדינת הרווחה לאור המקורות התמקדתי בשאלת הגדרת העוני בהלכה בהשוואה להגדרת העוני המקובלת בישראל. בהלכה ישנו דיון ארוך מאד בשאלת הגדרת העוני, אולם, לשם הקיצור יסתפק בהגדרה המובאת בספר בית יוסף (יו"ד רנג, ב): "הכל לפי פרנסתו ופרנסת בני ביתו". הגדרה זו למיטב הבנתי היא ההגדרה האינטואיטיבית וכך גם הציבור הרחב מגדיר עוני.

אלא שאחד הקשיים הגדולים בניסיון לבחון האם מדינת ישראל עומדת במשימה להתמודד עם האתגר לצמצום העוני הוא שלא מתבצעת מדידה של מצב העוני בישראל. אמנם המוסד לביטוח לאומי מפרסם בכל שנה דו"ח על מצב העוני, אולם, הדו"ח מודד בעצם את פערי ההכנסות ולא את המחסור באמצעי הקיום.

וביתר פירוט: דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שונה מההגדרה ההלכתית בשני מאפיינים:

האחד, הוא משווה את האוכלוסייה למעמד הביניים (למשכורת החציונית) ולא לעלות של אמצעי קיום נאותים.

השני, הוא מודד רק את ההכנסות ולא מתחשב בכלל בהוצאות. התוצאה היא שמבחינת הדו"ח שני בני אדם שהמשכורת שלהם שווה, והאחד גר בדירה השייכת לו ללא חובות והשני גר בדירה שכורה בעלות של 3500 ₪ לחודש הם במצב כלכלי שווה!

אמנם, בוצעו מחקרים שבחנו את מצב המחסור באמצעי קיום בסיסיים או הולמים. המחקרים נעשו על ידי ד"ר דניאל גוטליב, שמכהן כיום כראש מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. והממצא המרכזי שלהם הוא שעל פי המדידה המוצעת אלפים רבים יוגדרו כעת כעניים ואלפים אחרים כבר לא יוגדרו כעניים.

כדי ליצור כלי אמין לבחינת מצב העוני בישראל אנו מציעים להגדיר בחוק את תפקידו של המוסד לביטוח לאומי כמודד הרשמי של הפערים והעוני בישראל. על פי התיקון המוסד לביטוח לאומי יבצע כל שנה שתי מדידות, האחת, בהמשך לדו"ח הקיים תמדוד את הפערים בהכנסות (קו העוני והפערים), והשניה, תמדוד את המחסור באמצעי קיום הולמים (מחסור). לפיכך מוצע לתקן את סעיף 12 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, באופן הבא:

 

תיקון סעיף 1

הגדרת 'קו העוני והפערים'

1.

בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק העיקרי), אחר הגדרת 'עובד עצמאי' יבוא

 

 

'קו העוני והפערים' – מחצית מן השכר החציוני במשק.

תיקון סעיף 1 הגדרת 'מחסור'

2.

בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחר הגדרת 'פקודת פשיטת הרגל' יבוא:

 

 

'מחסור' – מחסור במינימום אמצעים חומריים הדרושים לאדם כדי להתקיים בכבוד בחברה שבה הוא חי.

החלפת סעיף 12(3)

1.

במקום סעיף 12(3) לחוק העיקרי יבוא –

 

 

"(3)     תבצע מדידה שנתית של: 

 

 

 

(1) מספר האזרחים במדינה שהכנסתם נמוכה מקו העוני והפערים.

 

 

 

(2) מספר האזרחים במדינה הסובלים ממחסור.