הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

בחירת מסלול השקעה של קצבאות הילדים

הרב אלעזר גולדשטיין
המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה. לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה. לפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים. הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם. לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור.

השאלה

שלום רב. אנחנו רוצים להפקיד כספים בקופת גמל, וראינו שיש חברות שמציעות קופות גמל במסלולים 'כשרים' (בד"כ בכשרויות של בד"צים שונים). אשמח לדעת מה דעתכם בנוגע למסלולים אלה, למשל: מה ההבדלים ההלכתיים העקרוניים בינם ובין המסלולים הרגילים, האם אתם ממליצים להפקיד דווקא במסלולים 'כשרים' או גם במסלולים רגילים, וכדומה. תודה רבה.

התשובה

שלום וברכה,

ברוך ה' בעקבות ההחלטה הברוכה של הממשלה שהביטוח לאומי יפקיד כספים לקרן "חסכון לכל ילד" נכנס למודעות מחדש הצורך לנהל את הכספים על פי ההלכה.

ראשית לכל כמה הערות חשובות:

  1. יובהר כי אין לנו המידע והכישורים כדי לתת ייעוץ השקעות והדברים נוגעים רק להיבט ההלכתי שלהם.
  2. מוצעים מסלולים בעלי תשואה גבוהה שהם גם בעלי סיכון גבוה, ועל ההורה להיות מודע לכך שיתכן ויהיו לקרן גם הפסדים.

בנוסף חשוב להבהיר שהחובה לנהל את ענייני הכספים על פי ההלכה ומתוך ידיעת האיסורים שעלולים להיות כרוכים בכך אינם שונים מהותית מהחובה לאכול אוכל כשר או להקפיד על הלכות שבת.

וכעת לגוף השאלה.

הקדמה

העיסוק בהשקעות על פי ההלכה מתמקד בשלושה איסורים עיקריים: איסור ריבית, שבת, מאכלות אסורות וחמץ בפסח. כאשר השאלה המרכזית היא האם ההשקעה בחברה מהווה שותפות בבעלות על החברה (וממילא שותפות בעבירה שנעשית בממון החברה) או לא.

כדי להבין שאלה זאת נסקור תחילה את שני הכלים הפיננסים העיקריים בשוק בהם נדון ובסוף התשובה נתייחס לכלים נוספים המבוססים על השקעות אלו:

  1. ניירות ערך (ני"ע או מניות) – רכישת נייר ערך של חברה נותנת למשקיע שותפות בחברה, שותפות זאת כאמור יכולה להוות בעיה עם החברה מבצעת איסורים.
  2. אגרות חוב (אג"ח) – רכישת אגרות חוב של חברה, המהווים הלוואה לחברה בריבית עד זמן פירעון אגרות החוב. בעצם מדובר בהלוואה בריבית לצורך עשיית עסקה. כאן אין בעיה לכאורה של שותפות אולם ישנה בעיה של רבית אך קל לפתור בעיה זאת באמצעות היתר עסקה (שבמקרה זה הוא פתרון לכתחילה כיוון שאכן מדובר על הלוואה לצורך עסקי שצפויים ממנו רווחים).

כפי שניתן לראות שני אפיקים אלו יכולים להיות בעייתיים והדרך להבין כיצד להתמודד איתם תלויה בהבנת היחס ההלכתי ל"חברה בע"מ".

האם חברה בע"מ הינה אישיות משפטית לעניין איסורים?

ההשקעה במניות תלויה בשאלה הבסיסית איך להתייחס לחברה בע"מ. שאלה זאת נידונה כבר למעלה ממאה חמישים שנים החל מדברי הרב שלמה גנצפריד מחבר ספר קיצור שולחן ערוך, ופוסקים רבים נוספים עד לימינו אנו.

המחלוקת העיקרית היא מהי חברה?

האם החברה היא שותפות של המשקיעים (בעלי המניות) וממילא כל מחזיקי המניות אחראים על האיסורים שנעשים בממונם, או שמא חברה בע"מ היא אישיות משפטית ממשית שאין לה כל בעלים אנושיים. חשוב להדגיש שגם אם על פי החוק (ראו למשל, סעיף 4 לחוק החברות) חברה מוגדרת כאישיות משפטית, לא ברור שיש בכך די מבחינה הלכתית, בפרט לעניין נושאים הנוגעים באיסור והיתר.

בשיטה הראשונה, על פיה חברה היא שותפות רגילה, נראה שנקטו הרב שלמה גאנצפריד (קיצור שולחן ערוך סה, כח), שו"ת מהרש"ג (יורה דעה, סימן ג) , ועוד פוסקים רבים שהבינו שככלל מדובר בשותפות. ואילו בשיטה השניה, על פיה חברה היא אישיות משפטית נפרדת, נקטו מהר"ם שיק, (יו"ד קנח);  צפנת פענח (שו"ת סי' קפ"ד); ובין פוסקי זמנינו הרב שלמה דיכובסקי (פסקי דין רבניים חלק י, עמ' רע"ג) והרב אשר וייס (תחומין לג, האם חברה בע״מ היא גוף משפטי עצמאי?).  

עם זאת למעשה נדונו בפוסקים שיטות ביניים שמניחות שלא כל המשקיעים מוגדרים כשותפים במעשי החברה אלא רק בעלי השליטה או לפחות בעלי זכות ההצבעה. ולכן למעשה, נראה שניתן למנות ארבע שיטות אשר הבדילו בין משקיעים שונים:

  1. לדעת הרב אשר וייס והרב שלמה דיכובסקי מותר להלוות וללוות לחברה בע"מ (אג"ח) כיוון שהיא נחשבת לגוף עצמאי שאינו חייב במצוות, וכן אין בעיה כלל להשקיע בניירות ערך (מניות) גם אם הם שייכים לחברה שעוברת על איסורים. למעט איסורים שבין אדם לחברו  (גניבה וגזילה).
  2. בשו"ת אגרות משה (אבן העזר, א, ז) מנחת יצחק (חלק ג, א כג), וכך מובא בשם הרב אלישיב (הרב שלמה אישון, "השקעות כשרות - מהן?" אמונת עתיך 100, עמ' 100[1]) הותר להחזיק ניירות ערך בחברה כל עוד הם לא מספיקים לקבלת זכות הצבעה כיוון שאז בעלי המניות אינם נחשבים לבעלים כלל. ממילא לדעתם אין איסור להשקיע השקעות קטנות בקרנות המשקיעות גם בניירות ערך בתנאי שיש להם היתר עסקה.
  3. שיטה שלישית (רבני מכון כת"ר, שם) בשם הרב יעקב אריאל והגרז"נ החזקת מניות מהווה בעלות. אולם, במקרה והשקעות החברה באיסורים הם מיעוט – ניתן להקל.
  4. לשיטה שכל החזקה בניירות ערך מהווה בעלות בעסקי החברה לא ניתן להחזיק ניירות ערך כלל אלא במקרה שידוע שהחברה לא עוברת על כל איסור. גם לגבי אג"ח אין היתר לתת לחברה אלא אם יש היתר עסקה.

בנוסף לשיטות אלו הרב משה פינשטיין (אגרות משה, יורה דעה ב סב) מקל בנתינת הלוואה בריבית לחברה (קניית אג"ח) משום שבחברה בע"מ אין אחריות אישית אלא גבייה מנכסי החברה בלבד. לשיטתו, הוא מחמיר בהלוואה מהחברה (אך אין לזה נ"מ במקרה שאנו עוסקים).

מסלולי ההשקעה הקיימים בביטוח לאומי

מי שעסק בצורה יסודית בבחינת אפיקי ההשקעה הקיימים הם רבני מכון כת"ר – כלכלה על פי ההלכה. במאמר יסודי על כל סוגי הכשרויות הקיימים היום, סוקר הרב אישון שלושה סוגי הכשרים לפי סוגי השקעות השונות. מומלץ לעיין במאמרו (ראו לעיל). אולם לא כל המסלולים רלוונטיים ונבחן כעת למעשה רק את המסלולים הקיימים בקרנות שמציע הביטוח לאומי.

במסלולים הקיימים בביטוח לאומי ניתן למצוא שני אפיקים, האפיק הראשון הוא הפקדה לבנק, כיוון שבכל הבנקים שברשימה יש היתר עסקה, מסתבר שאין כל מניע להשקיע בו.

מסלול שני, הוא השקעה במסלול פיננסי. הביטוח לאומי מציע מסלולים ברמות סיכון שונות וגם מסלולים כשרים. בעת כתיבת תשובה זו מוצעות שתי רמות של הכשר. הכשר בד"ץ העדה החרדית (להלן, הבד"ץ) והכשר של "גלאט הון". בד"ץ העדה החרדית מכשיר את כל מסלולי ההלכה שבכל הקרנות, ואילו "גלאט הון" מכשירה מסלולים בחברות: הראל, מיטב דש, ופסגות. חשוב לציין כי למיטב ידיעתנו נפתחים בימים אלה מסלולים כשרים נוספים.

הבד"ץ לא נותן הכשר כלל להשקעות במניות כיוון שלדעתם מניות מהווים שותפות בחברה על כל עסקיה ולא ניתן לעקוב שאכן הכל נעשה לפי ההלכה. גם לגבי אגרות חוב, הבד"ץ הכריע שהלוואה מהווה שותפות בחברה ולכן הוא מתיר למעשה רק השקעות באג"ח מדינה (כיוון שאינה נחשבת למלווה כפי שפסקו חלק מהפוסקים בצירוף היתר עסקה) ואג"ח בחו"ל. "גלאט הון" נמנעים גם מהסתמכות על היתר עיסקה. שני הכשרים אלה מניחים שכל החזקת מניות בחברה שעוברת על איסורים – אסורה.

שני אפיקים נוספים שהם בעצם אפיקים משניים הותרו על ידי הבד"ץ:

  1. תעודות סל – תעודת סל היא בעצם הלוואה בצמוד לסל מניות מסוים כגון מדד תל-אביב 25 או מנייה של חברה מסוימת. אך למעשה ההשקעה לא נעשית על ידי המשקיע אלא על ידי מנפיק התעודה. כך שלמעשה המשקיע לא מחזיק כלל במניות חברה אלא נותן הלוואה לבית ההשקעות שמחזיק היתר עסקה. במקרה זה אין כלל חשש של שותפות כיוון שמנפיק התעודה לא מחויב להשקיע באותו אפיק ואף סביר להניח שהוא יחפש אפיק מניב יותר כדי שירוויח גם הוא בהשקעה.
  2. אופציה – אופציה היא רכישת זכות לממש עסקה של קניית מוצר מסוים כגון מניה במחיר מוגדר מראש. במקרה זה התשלום של האופציה אינו ריבית ונחשב לפרמייה של ביטוח. כיוון שגם אם הרכישה לא תיעשה, הפרמייה תשולם.

סיכום למעשה

כאמור, המסלולים הכשרים שמציעות החברות השונות מבוססים כולם על העמדה שהחזקת מניה בחברה שעוברת איסורים – אסורה.

לעומת זאת, ישנם פוסקים חשובים (ובהם ראש העדה החרדית לשעבר, בעל שו"ת מנחת יצחק) שהתירו החזקת מניות כל זמן שאין למחזיק זכות הצבעה. וכן הרב פיינשטיין התיר הלוואה בריבית לחברה ללא היתר עסקה, כאמור, ולפי שיטות אלו ניתן להתיר במקרה הצורך כמעט את כל המסלולים המוצעים.

 

עם זאת, ראוי היה לפתוח מסלול השקעות שימנע מהשקעה בחברות שעוברות איסורים, כגון חברות ישראליות המחללות שבת או מוכרות מאכלים אסורים. זאת, בגלל שיש בכך סיוע לעוברי עבירה ועידוד של פעילות האסורה על פי ההלכה.  כפי הידוע לנו (מפי הרב אורי סדן, מכון כת"ר) ברוב גדול של החברות בישראל מרכז העיסוק אינו כולל חילול שבת. ולכן ניתן להקפיד על ההלכה ובמקביל לאפשר מסחר ברוב החברות הישראליות.

 

הדעת נותנת שכאשר מדובר על שני מסלולים בעלי מאפיינים דומים (ובכלל זה: סיכון דומה, תשואה דומה, וכד') יש להעדיף את המסלול הכשר מבין שניהם (יש לצין כי בתחילה המסלולים הכשרים היו בעלי סיכון נמוך, אולם, למיטב ידיעתנו מוצעים כעת גם מסלולים בעלי סיכון בינוני וגבוה שיש להם הכשר, כגון, על ידי אינטר-גמל).

לגבי בחירה בין מסלול בעל סיכון גבוה ללא הכשר לבין מסלול כשר בעל סיכון נמוך, עמדת הרב יעקב אריאל תקיפה לאסור (אולם כפי שהראנו לעיל ישנם פוסקים המתירים).

בנוסף, כאשר אדם משקיע בעצמו בבורסה, להבנתנו, חובה עליו להימנע מהשקעה בחברות שעיקר עיסוקן אסור על פי ההלכה. בעניין זה אמורים להתפרסם בקרוב נתונים באתר של מכון כתר.

 

התשובה נערכה על ידי הרב עדו רכניץ, תודתנו למכון כת"ר על הסיוע, לתשובה באתר מכון כתר בעניין זה לחצו כאן.