הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

האם די ברוב יהודי או שיש צורך ברוב יהודי של 61 חברי כנסת?

הרב אורי סדן
מותר וראוי להקים ממשלת הנסמכת על רוב יהודי גם אם איננו רוב מוחלט (61).

השאלה

לרב שלום, ראשי מפלגת כחול לבן הצהירו לפני הבחירות שהם יקימו ממשלה ללא רוב של 61, על בסיס רוב יהודי. כלומר, ההצעה היתה שהערבים יימנעו והם יקימו ממשלה על בסיס רוב מבין חברי הכנסת של המפלגות היהודיות. האם זה מותר על פי ההלכה?

התשובה

בנוגע למינוי מלך נאמר בתורה (דברים יז, טו): "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". כלומר, אסור למנות לא-יהודי לתפקיד של מלך. אולם חז"ל דרשו את דברי התורה ואמרו כי האיסור אינו מוגבל רק למלוכה אלא כולל את כל תפקידי השררה: "שום תשים עליך מלך, כל משימות שאתה משים - אל יהו אלא מקרב אחיך![1] אם כן, לכאורה יש לאסור על בחירת לא-יהודים לתפקידים שלטוניים.

אלא שרבים מן הפוסקים אשר התייחסו באופן ספציפי למעמדם של נבחרי ציבור במשטר דמוקרטי סברו כי מסיבות שונות אין בתפקידו של נבחר ציבור במשטר הדמוקרטי ממד של שררה:

  1. לדעת רבי חיים בנבנישתי[2] אם הבחירה בהנהגה והענקת הסמכות נעשית באופן דמוקרטי, לזמן קצוב ובהסכמת הציבור, אין להגדיר את התפקיד כתפקיד שיש בו שררה במובנה ההלכתי.
  2. לדעת הרב שאול ישראלי[3] כיוון שבמשטר דמוקרטי הנוהג במדינת ישראל הבחירה מוגבלת בזמן ואינה עוברת בירושה, הרי שאין בה ממד של שררה הדומה לשררה הניתנת למלך, המתמנה לכל ימי חייו, הוא וזרעו אחריו, וממילא מותר לבחור לתפקיד גם לא-יהודי. לדעתו נבחרי הציבור בשיטה הדמוקרטית הינם שליחים ולא בעלי שררה.
  3. לדעת הרב אליעזר וולדינברג[4] במשטר דמוקרטי נבחר הציבור מקבל החלטות רק בצירוף לנבחרי ציבור אחרים, כפי המקובל בדמוקרטיה פרלמנטרית, בה ההחלטות מתקבלות על פי רוב חברי הכנסת ממילא אין בתפקיד זה ממד של שררה.
  4. לדעת הריא"ה הרצוג[5] יש להעניק זכויות פוליטיות ללא-יהודים כיוון שזה היה התנאי להסכמת אומות העולם להקמת מדינת ישראל. ומסתבר שלהחלטה זו יש תוקף מחייב מ"דינא דמלכותא". מעבר לכך כתב הרב הרצוג כי ללא-יהודים יש זכויות לבחור ולהיבחר כיוון שמדינה דמוקרטית שייכת לכל אזרחיה, כשם שלכל שותף בחברה עסקית יש זכות הצבעה.

אם נסכם נאמר כי פוסקים רבים סבורים כי ההלכה אינה עומדת בסתירה לערכי המשטר הדמוקרטי הקיים במדינת ישראל[6] וחוקי מדינת ישראל אשר קובעים כי ללא-יהודים אזרחי מדינת ישראל ישנו שוויון זכויות אזרחי מלא ובכלל זה הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת[7]. אלא שעל ההיתרים האמורים יש גם מי שחולק[8].

אמנם לדעת הרב יעקב אריאל למרות שאין בשלטון דמוקרטי בעיה של שררה, הן ברשות המקומית והן בכנסת, ויש לראות במי שאינם יהודים כאזרחים שווי זכויות וחובות כולל הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת, ולהיות חברים בממשלה, הרי שמבחינת תחומי העיסוק של נבחרי הציבור הוא נוטה לסייג את הדברים בשני אופנים:

  1. בנוגע לתחומים הנוגעים למאפיינים הדתיים הייחודיים לכל אחת מהדתות במדינה. לדעתו אין זה נכון שיהודים יקבלו החלטות ביחס לחייהם הדתיים של בני דתות אחרות, ובאותה מידה אינן זה נכון שבני דתות אחרות יקבלו החלטות ביחס לחייהם הדתיים של יהודים, כגון במינוי רבנים ודיינים, גיור, או קביעת אופיה של השבת.
  2. בעניין נושאים הנוגעים להיות מדינת ישראל מדינת העם היהודי. לדעתו אין זה נכון שאזרחים שאינם יהודים יהיו שותפים לקבלת החלטות בתחומי חוץ ובטחון הנוגעים לעצם קיומה וזהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי[9].

בדעה דומה מחזיק הרב שלמה גורן[10] הסובר כי הציבור שאינו יהודי רשאי לבחור לכנסת נציגים שאינם יהודים שייצגו אותו וינהלו את ענייניו, אולם שררתו של חבר כנסת שאינו יהודי מוגבלת לציבור שאינו יהודי ואין להעניק לו שליטה על הציבור היהודי, ומינוי זה חסר תוקף, אפילו בדיעבד.

משמעות הדבר היא כי לממשלה הנסמכת על רוב יהודי, גם אם אינה זוכה לרוב מוחלט (של 61 חברי כנסת), יש סמכות הלכתית ומוסרית מלאה להכריע בכל תחום, כולל בשאלות הנוגעות לנושאים לאומיים[11].

 

[1] יבמות מה ע"ב, קידושין עו ע"ב רמב"ם מלכים פ"א ה"ד

[2] כנסת הגדולה (חו"מ ז, הגהות ב"י, אות א; שו"ת בעי חיי סי' ד). אמנם יש מן הפוסקים החולקים על דבריהם ראו למשל ברכי יוסף חו"מ ז א-ו.

[3] הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן יב פרק ה אות ח. אמנם יש מן הפוסקים החולקים על דבריו, ראו למשל, הרב עוזיאל תחוקה לישראל שם, עמ' 246; הרב מאיר לרנר, שו"ת הדר הכרמל, חלק חו"מ, סימן ח.

[4] הר"ש גורן, תורת המדינה חלק ב עמ' קכז. יש לציין כי גם דבריו אינם מוסכמים ראו למשל, הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה א, מכתבים, עמ' 189-194 הרב עזרא בצרי, דיני ממונות, ח"ד, שער ראשון, פרק תשיעי בהערה בסופו.

[5] תחוקה לישראל על פי התורה ח"א עמ' 18, ירושלים תשמ"ט; "זכויות המיעוטים לפי ההלכה", תחומין ב עמ' 167 ואילך.

[6] כך קובעת מגילת העצמאות המעניקה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין".

[7] סעיף 6.א לחוק יסוד: הכנסת.

[8] ראו פירוט בהערות לעיל.

[9] דברים אלו עולים בקנה אחד עם גישתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק (בשיחה שניתנה בחודש אדר תשל"ד (מובאת בספר ארץ הצבי עמ' סט ואילך). לדבריו ממשלה שאינה זוכה לאמון של רוב חברי הכנסת היהודים, אך מקימה קואליציה עם חברי כנסת ערביים מהווה חילול השם שכן היא עוקרת את שם השם המתגלה בשלטון יהודי על עם ישראל בארץ ישראל, והיא חסרת כל תוקף הלכתי ומוסרי

[10] גיליון רבני יש"ע מס' 16, ל' בשבט תשנ"ד

[11] כאמור השיטות הסוברות שיש בתפקיד של חבר כנסת או שר ממד של שררה המונע ממי שאינו יהודי למלא אותו, מסכימות כי אם נבחרו כנסת לא-יהודים על מנת לייצג את הציבור שאינו יהודי, ניתן לכל הדעות להסתמך עליהם בבניית קואליציה, ובלבד שרוב חברי הכנסת היהודים, גם חברים בקואליציה.