הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

פנסיה במסלול כשר

הרב אורי סדן
בהשקעה בשוק ההון עלולות להיות כמה בעיות הלכתיות, כגון ריבית, השקעה בחברה המחללת שבת או עוסקת בשיווק איסורים. לכן, מספר גופים חידשו מסלולים כשרים בהם יש ניסיון להתמודד עם הבעיות הללו. לפי רוב הפוסקים בחירה במסלולים אלו היא חובה ולא רק מידת חסידות. יחד עם זאת, הבוחרים במסלולים הרגילים יש להם על מי שיסמכו.

 

שאלה:

 

שלום הרב האם חובה לבחור במסלול פנסיה הלכתי או שניתן לבחור במסלול רגיל ששם התשואות גבוהות יותר. תודה

תשובה

רקע

חסכון פנסיוני (להלן: פנסיה) הינו למעשה מסלול השקעה לטווח רחוק בו קרן הפנסיה רוכשת עבור החוסך ניירות ערך שונים אשר מעלים את ערכם וכך מגדילים את הסכום שיעמוד לרשותו של החוסך כאשר יגיע לגיל פרישה. חשוב לציין כי הקרן אינה קונה ומוכרת לחוסך אלא עבורו. כלומר הניירות נרשמים על שמו ונשארים בבעלותו, כאשר ערכם עולה הוא מרויח וכאשר ערכם יורד הוא מפסיד.

בכל תיק פנסיוני קיימים מאות ניירות ערך אשר ניתן לסווגם לשני סוגים, כל אחד עם הבעיות ההלכתיות הכרוכות בו:

  1. אגרות חוב – שטרות חוב תמורתם מקבל החוסך ריבית במועדים נקובים. חובות אלו יכולים להיות של המדינה (אג"ח מדינה) או   של חברות, פרטיות או ציבוריות (אג"ח קונצרני).
  2. מניות  - אלו הן יחידות השתתפות של החוסך בחברות שונות: טבע, פריגו, כי"ל וכדומה.

הבעיות ההלכתיות ברכישת אגרות חוב

הבעיה בניירות אלו הינה איסור ריבית. אכן, חלק גדול מן החברות הפועלות במדינת ישראל מחזיקות בהיתר עסקה, אולם חלק ניכר אינו מחזיק בהיתר עסקה. לפיכך רכישת אג"ח של חברה שאינה מחזיקה בהיתר עסקה אסורה משום ריבית. אמנם יש מן הפוסקים הסוברים שמותר להלוות לחברה בע"מ[1] אולם רוב הפוסקים אוסרים זאת מדאורייתא[2] או מדרבנן[3].

יש לציין כי הבעיה חמורה כאשר מדובר בהלוואה ישירות לחברה (רכישת אג"ח בהנפקה) אולם מרבית המסחר באג"ח מתנהל בשוק המשני. כלומר גוף מסוים הלווה לחברה בריבית ולאחר מכן הוא מכר את שטרי החוב לאחרים ואלו מקבלים את הריבית ("קופונים") במועדים הנקובים בשטר, ואת הקרן במועד פירעון השטר, או שמוכרים את השטרות קודם לכן. ברכישת שטרות אלו הבעיה קטנה יותר שכן יש מן הפוסקים הסבורים שבקבלת הריבית הנקובה בהם הרוכש אינו עובר על איסור ריבית[4] אלא שעשוי לעבור[5] על איסור לפני עוור, שמכשיל את הגוף המלווה באיסור ריבית[6]. אולם יש מן הפוסקים הסבורים שעצם קבלת הריבית במועד התשלום אסורה משום איסור ריבית[7].

אמנם מסתבר שמצד הדין ניתן להקל בדבר, לכל הפחות לדעת הפוסקים הסבורים שכל הבעיה ברכישת אג"ח בשוק המשני אינה אלא משום איסור לפני עוור, זאת, כיוון שעושה המעשה מסתמך על עמדה הלכתית לגיטימית. הפוסקים התייחסו למקרה בו יש מחלוקת בין הפוסקים, אדם נוהג כדעת המתירים והמסייע לו סבור כדעת האוסרים: לדעת המבי"ט[8] במקרה זה בו עושה המעשה סבור שאין בדבר איסור, והוא מסתמך בכך על עמדה הלכתית לגיטימית, אזי המסייע לו אינו עובר באיסור לפני עוור, על אף שלדידו של המסייע מדובר באיסור חמור וגמור[9].

כאמור לעיל לדעת האגרות משה אין איסור להלוות בריבית לחברה בע"מ. על אף שמדובר בדעה שרוב הפוסקים לא קיבלוה להלכה, אין ספק כי מדובר בעמדה לגיטימית, ואם כן אין איסור לפני עוור ברכישת אג"ח בשוק המשני, אף שהקונה ממשיך ומחזיק באג"ח בעת קבלת ה"קופונים".

הבעיות ההלכתיות ברכישת מניות

לדעת רוב הפוסקים חברה בע"מ מוגדרת מבחינה הלכתית כשותפות[10] ולפיכך ברכישת מניה האדם הופך להיות שותף בחברה[11] (ציבורית). כאשר מדובר בחברה מחללת שבת (לדוגמא, חברת כימיקלים לישראל המעסיקה מאות עובדים בשבת במפעלי ים המלח ומפעלים נוספים בבעלותה) הרי שהאדם הופך להיות שותף בחברה מחללת שבת. אם החברה לווה בריבית (כגון שהיא גם מנפיקה אג"ח ואינה מחזיקה בהיתר עסקה) הרי שהאדם הינו שותף להלוואה בריבית ומוגדר כמלווה בריבית[12]. אכן לשיטת הפוסקים שחברה בע"מ הינה ישות משפטית עצמאית[13] אין הכרח לראות במניה יחידת השתתפות וניתן לראותה כהלוואה הצמודה לערך החברה בבורסה. כמו כן יש מן הפוסקים הסבורים שמניות בודדות אשר אינן מאפשרות לבעליהן כל השפעה על אופן התנהלות החברה אינן הופכות את המחזיק בהן לשותף של ממש, ואינן אלא הלוואה[14].

מבחינה הלכתית צרופה חילול השבת הנעשה על ידי החברה הינו דבר חמור ביותר אולם קשה להגדיר בגינו את רכישת המניה כאיסור גמור: מידת ההשפעה שיש לחוסך הבודד ברכישת מניותיו כה זעירה כך שאין די בה בכדי להשפיע על החלטותיה של החברה לחלל שבת או לשבות ולכן מסתבר שלא ניתן להגדיר את החוסך לפנסיה כעובר באיסור לפני עוור[15]. אמנם בפשטות יש כאן משום מסייע ידי עוברי עבירה[16] אם כי יש מהפוסקים שיקלו במקרה זה מסיבות שונות[17]. כמו כן אין כאן הנאה אסורה מחילול שבת שכן בעל המניה אינו מקבל את רווחי החברה שנוצרו לה כתוצאה מחילול שבת[18] אלא רק את עליית ערכה. כמו כן גם הפוסקים הרואים בשותף אחראי לחילול שבת של יתר השותפים[19] מסתבר שיקלו בשותפות זעירה מעין זו שאינה מקנה יכולת השפעה ממשית בהתנהלות החברה אינה הופכת את בעליה לשותף ואינה אלא הלוואה הצמודה לערך החברה בבורסה[20].

אמנם מבחינה ציבורית אין ספק כי החלטה של כלל החוסכים שומרי השבת להסיר את ידיהם מכלל המניות של חברות שאינן שומרות שבת תשפיע על החלטת החברת האם לחלל שבת השפעה ניכרת, ותוביל לחיזוק שמירת השבת במדינת ישראל ולפיכך בוודאי שנכון וראוי ממידת חסידות להמנע מרכישת מניות של חברות מחללות שבת[21].

מהי קרן פנסיה "כשרה"?

קרן פנסיה "כשרה" הינה קרן בה הקרן נמנעת מלהשקיע את כספו של החוסך בניירות ערך אסורים חלק מהקרנות משקיעות את הכסף בניירות ערך בהם באופן קטגורי אין בעיה הלכתית[22] (כגון אג"ח מדינה, תעודות סל[23], וניירות זרים) ואחת מהן משקיעה בחברות שעיסוקיהן ואחזקותיהן נבדקו באופן פרטני ונמצא כי הן אינן מלוות בריבית באג"ח ללא היתר עסקה ואינן מחללות שבת[24]. יש לציין כי בקרנות פנסיה מהסוג הראשון כספם של החוסכים בסופו של דבר מגיע גם לחברות המחללות שבת (אם כי באופן עקיף, דרך תעודות סל) והבעיה הציבורית של תמיכה עקיפה בחילול שבת במדינת ישראל אינה מקבלת מענה כלל.

מסקנות

אם נסכם את דעת הפוסקים ביחס לניירות הערך השונים תתקבל התמונה הבאה:

  • רכישת אג"ח ישירות מחברה שאינה מחזיקה בהיתר עסקה - לדעת רוב הפוסקים אסורה מן הדין, ויש מקילים.
  • רכישת מניות של חברה המנפיקה אג"ח ללא היתר עסקה – לדעת רוב הפוסקים אסורה, ויש מקילים.
  • רכישת אג"ח בשוק המשני - מותרת.
  • רכישת מניות של חברה מחללת שבת - מצד הדין יש מקום להקל אם כי הדבר אינו ראוי מבחינה ציבורית ובוודאי שאין זו משנת חסידים.

למעשה, כאשר מדובר בקרנות הקונות ניירות ערך ללא כל הבחנה, כגון כל קרנות הפנסיה שאינן "כשרות" אין לאבחנה בין רמות האיסור השונות כל משמעות שכן הקרן קונה ניירות ערך לפי שיקול דעתה הפיננסי - גם מהניירות האסורים מצד הדין וגם מהניירות בהם ראוי להחמיר מצד מידת חסידות.

אי לכך ניתן להסיק כי חסכון בקרן פנסיה "כשרה" לדעת רוב הפוסקים הינו חובה הלכתית[25] ולא רק מידת חסידות, אולם, למקלים יש על מי לסמוך.

 

[1] אגרות משה יורה דעה ח"ב סימן סג

[2] שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קכ"ו

[3] שו"ת מנחת שלמה חלק א' סימן כ"ח

[4] ש"ך יו"ד קס ס"ק יט ע"פ הדברי חיים (אויערבך) יו"ד לג

[5] על איסור זה הקונה עובר רק אם החזיק באגרת החוב במועד תשלום הריבית אך אם החזיק בנייר תקופה קצרה, קנה את הנייר אחרי המועד הקודם תשלום הריבית, ומכרו קודם המועד הבא לתשלום הריבית אינו עובר אפילו באיסור לפני עור.

[6] שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קלד "נראה שהקונה אסור להגבותם משום לפני עור לא תתן מכשול, דלא גרע ממושיט כוס יין לנזיר, שעל ידו גבה המלוה את הרבית"

[7] הרב שלמה אישון כתר ו עמ' 60 ע"פ הפתחי תשובה יו"ד קס ס"ק יא

[8] שו"ת מבי"ט חלק א סימן כא. המבי"ט מתייחס בתשובתו למחלוקתו הגדולה עם מרן הבית יוסף האם בפירות נכרים בארץ ישראל יש קדושת שביעית או לאו. לדעת המבי"ט בפירות יש קדושת שביעית ואעפ"כ מתיר למוכרם ולקנותם מיהודי הסובר כדעת מרן שאין בהם קדושת שביעית.

[9] כדעת המבי"ט סברו הכת"ס או"ח סי' ס"ו, יו"ד סי' ע"ז, ובשו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן נו, והגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן מד. אמנם במהדורה תניינא (ב - ג) סימן ק ד"ה ובדבר השאלה חילק הגרש"ז אוירבך בין מי שמחמיר מכח הכרעתו וסבור כי העמדה המתירה אינה אלא טעות או מי שמחמיר מחמת הספק והכרעת רבותיו.

[10] ראה שו"ת מהרש"ג יו"ד ג. לסקירה מקיפה בשאלה זו ראה במאמרם של הרבנים אלעזר גולדשטיין ועדו רכניץ 'מעמדה המשפטי של חברה בע"מ' (http://www.dintora.org/assets/files/52551485686578.pdf).

[11] שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן א. אמנם בהמשך דבריו (אות כג) הוא כותב כי מניה שאינה מקנה זכות הצבעה אינה הופכת את המחזיק בה לשותף אלא שעל פי החוק במדינת ישראל (חוק החברות תשנ"ט סעיף 188) " כל בעל מניה זכאי להשתתף באסיפה הכללית ולהצביע בה" ואם כן לשיטתו גם המחזיק במניה בודדת נחשב לבעלים.

[12] הרב שלמה אישון שם.

[13] ראה שו"ת מהרי"א הלוי ב נד, קכד

[14] אגרות משה אבן העזר א ז. לדעתו גם אם יש לבעלי המניה זכות הצבעה פורמלית מכיוון שהיכולת לממש אותה אינה ריאלית האדם רוכש את המניה שלא על מנת להיות שותף אלא על מנת להשקיע ולפיכך אין לראות בו כשותף. יתר על כן לדעתו המניה אינה אלא כקניה של רווחי החברה והפסדיה ואם כן זהו דבר שלא בא לעולם שאין בו קנין כלל   .

[15] כמבואר במסכת עבודה זרה ו ע"ב שכאשר עובר העבירה יכול לעבור את העבירה ללא סיוע ("חד עברא דנהרא") אין כאן איסור לפני עוור.

[16] תוספות שבת ג ע"א ד"ה בבא דרישא

[17] או מכיוון שלדעתם אין איסור מסייע במומר (תוספות עבודה זרה ו ע"ב ד"ה מנין ש"ך יורה דעה סימן קנא ס"ק ו) או מכיון שמדובר בסיוע שניתן שלא בעת העבירה (כתב סופר יו"ד פג, הנצי"ב בשו"ת משיב דבר סימנים לא לב, ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן צג ובשו"ת בנין ציון סימן טו), או מכיוון שניתן לתלות ולומר כי כספי המשקיע הדתי הלכו לעסקיה המותרים של החברה בלבד (שו"ת מלמד להועיל ח"א (או"ח) סי' לד).

[18] ואף אלו יש מקום להסתפק האם אסורים עליו לעולם ראה שו"ע או"ח שיח א וכתב סופר או"ח נ

[19] רש"י בבא מציעא ח ע"א ע"פ שו"ת לבושי מרדכי אורח חיים מה"ק מג

[20] שו"ת אגרות משה, אבן העזר חלק א סימן ז

[21] על פי הוראת הרב יעקב אריאל

[22] כך נוהגות קרנות הפנסיה בהכשר בד"ץ העדה החרדית. ישנם גופי כשרות אחרים אותם בדקתי בעבר ומצאתי כי הם מחזיקים בניירות ערך מסוגים שונים ללא כל אבחנה עקרונית ואיני יודע מה יתרונם ההלכתי על פני קרנות פנסיה שאינן כשרות.

[23] לדעת גוף הכשרות המכונה "גלאט הון" מבית מדרשו של הרב קרליץ אין להכשיר ניירות ערך מסוג זה ובמקומו הם נוהגים להשתמש בכלי פיננסי אחר המכונה "אופציות".

[24] כך נוהגת קרן הפנסיה של אלטושלר-שחם בהכשר מכון "כתר".

[25] אמנם יש ללמד זכות על הנוהגים להקל בדבר בכך שהם מסתמכים על דעת הפוסקים שמתירים להלוות בריבית לחברה בע"מ מחד, ואינם רואים בעיה ברכישת מניה בשל חלקה הזעום, מאידך.