הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים

ג.ה. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים

הרב אורי סדן
ההלכה רואה בביטול שרירותי של הסכם מעשה בלתי מוסרי. למרות זאת, כל עוד לא נעשה מעשה קנין יכולים הצדדים לחזור בהם גם מהסכמתם להתקשרות, וגם מתנאי ההתקשרות אולם יש לשמור את השימוש ביכולת זו למקרים בהם נוצר כורח אישי או כספי.

על מנת שההסכם יחייב את שני הצדדים יש לצרף לו מעשה קניין, אשר יכול להיעשות בדרכים שונות, כפי שנרחיב בהמשך. בלי מעשה קניין, על פי שורת הדין, יכולים הצדדים לחזור בהם גם מהסכמתם להתקשרות, וגם מתנאי ההתקשרות.

אף שהסכם ללא מעשה קניין אינו מחייב מבחינה משפטית את הצדדים, ההלכה אינה אדישה כלפי חזרה מההסכם. היא רואה בביטולו מעשה בלתי מוסרי שיש בו חוסר צדק אשר גורם לאי נעימות, המכונה בהלכה "תרעומת". הפוסקים נחלקו במשמעות ההלכתית של מעשה בלתי מוסרי זה: יש שראוהו כאיסור של ממש[1], ויש שהסתפקו בהגדרתו כמעשה בלתי הגון[2]. לדעת חלק מהפוסקים[3] מי שעושה זאת זכאי לתואר המפוקפק "מחוסר אמנה" הניתן לאנשים שאמינותם מעורערת ואין רוח חכמים נוחה מהם[4]. יש להעיר כי אם מדובר בעובד המוגדר כעני, הזקוק לעבודה כדי לפרנס את בני ביתו, חובת המעסיק לעמוד בסיכום המוקדם הופכת להיות משמעותית עוד יותר[5].

לכן, אם אדם הזמין בעל מקצוע לעבודה, אין זה ראוי לבטל את ההזמנה אף אם מצא מישהו קצת יותר זול, או בעל מקצוע אחר שחבר המליץ עליו, ובוודאי אם הוא יודע שמצבו הכלכלי של בעל המקצוע דחוק. כמו כן, אם עובד הבטיח לבצע עבודה מסוימת אין לו לאכזב[6] את המזמין ולבטל את הסיכום בלי סיבה מוצדקת, גם אם המזמין יצליח במאמץ קל למצוא בעל מקצוע אחר[7].

בעניין זה יש להדגיש, כי זכויות משפטיות אינן חזות הכול. ההלכה, אולי בניגוד לשיטות משפט אנושיות, כוללת, לצד הדרישות המשפטיות, גם דרישות מוסריות. כבר אמרה התורה: "ועשית הישר והטוב"[8], וכפ שביאר זאת הרמב"ן:

לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות... חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר.

הדבר נכון שבעתיים בדיני עבודה, הנוגעים לפרנסתם של העובדים ולשירותים חיוניים של המעסיקים. כחלק מתפישה זו קיים בהלכה מושג של חובה "לצאת ידי שמים". חובה זו אמנם אינה ניתנת לאכיפה בבית דין אנושי אך בהחלט נאכפת בבית דין של מעלה[9]. על כל אדם מוטלת חובה מוסרית לעמוד בהבטחותיו[10], גם אם אין לכך עיגון משפטי. הדבר נכון גם בזמן בו באים לקשור קשרי עבודה[11].

עם זאת, למרות הבעייתיות המוסרית הקיימת בביטול התקשרות, אם הביטול אינו שרירותי אלא נעשה מסיבות מוצדקות הוא מותר ועומד ברף המוסרי אותו קבעו חכמים. מה נחשב לסיבה מוצדקת? ביטול פתאומי של הצורך בשירות (מצד המעסיק), או היעדר יכולת ממשית להתייצב לעבודה (מצד העובד) נחשבים לסיבה מוצדקת לביטול ההתקשרות. אולם גם היעדר כדאיות כלכלית, כשמימוש ההתחייבות יוביל את המעסיק או את העובד להפסד כספי, יכול להיות עילה מוצדקת לביטולה[12].

 


[1] מלא הרועים, אות ש, שכירות פועלים, ב.

[2] כך עולה מלשון הטור חו"מ, שלג.

[3] סמ"ע שלג, א.

[4] בבא מציעא מח ע"א.

[5] ראו ספר המקנה קידושין נט ע"א, ד"ה בא"ד שיש לו, הרואה בדבר משום נדר לצדקה. ועיינו בשו"ת בית שלמה, יז, שסבור שעסקה בין עובד ומעסיק אינה צדקה ואין היא כפופה להלכות נדרים.

[6] האכזבה יכולה להתבטא בטרחה המיותרת שנגרמה, בתחושת הזלזול, או בחשש מפגיעה בשמו הטוב של מי שביטלו את התקשרות איתו, ראו רש"י בבא מציעא עו ע"ב ד"ה אין להן; ריטב"א שם, עה ע"ב, ד"ה השוכר.

[7] בבא מציעא עו ע"ב; רש"י ותוספות שם, ד"ה אין; ש"ך חו"מ שלג, א.

[8] דברים ו, יח.

[9] לדעת שו"ת להורות נתן ט, נח, כח, גם במקרה של ביטול סיכום שלא הבשיל לידי כריתת הסכם, צריך האדם לעמוד בדבריו כדי לצאת ידי שמים, אולם רוב הפוסקים לא סבורים כך, ראו תפארת ישראל, יכין, בבא מציעא ו א.

[10] בבא מציעא קו ע"ב. הדבר נלמד שם מהפסוק "שארית ישראל לא יעשו עולה".

[11] ראו שו"ת חתם סופר חו"מ, קכב. אמנם גם הוא מגדיר חובה זו כ"משנת חסידים". משמעות הדבר היא כי ניתן לקבל בהבנה אדם עני שחזר בו מהתחייבותו להזמנת עבודה עקב אילוצים כלכליים, וראו פתחי חושן שכירות יא, הערה ב, בשם המשמרת שלום.

[12] הפוסקים נחלקו ביחס לביטול עסקה לפני ביצוע מעשה הקניין. לדעת רש"י בבא מציעא, מט ע"א, ד"ה שלא ידבר ורמ"א חו"מ רד, יא, על האדם לעמוד בדיבורו גם כאשר יש לכך מחיר מסוים. לעומתם, בעל המאור בבא מציעא כט ע"ב בדפי הרי"ף, סבר שאם השתנו הנסיבות אפשר להפר סיכום כדי למנוע נזק או הפסד.

להלכה הדבר נשאר בספק, ראו ב"ח חו"מ, רד; ש"ך שם, ח. אולם, למעשה כתב ערוך השולחן חו"מ רד, ח, שנכון להחמיר בכך ממידת חסידות. בשו"ת חת"ם סופר חו"מ, קב (על פי שו"ת שבט הלוי ד, רו; שם ז, רלו, ד) חילק בין שני מצבים: כאשר מדובר על צמצום הרווח הצפוי עקב עמידה בסיכום – אין להפר את הסיכום. כאשר מדובר על נזק של ממש – ניתן להפר את הסיכום.

לדעת הסמ"ע שלג, א, דיון זה נכון גם ביחס לביטול התקשרויות בין עובד ומעסיק. ועיינו בספר חבל יוסף, אולם המשפט, שלג, א, שסבר שאין להשוות בין התחומים, ובדיני פועלים נדרשת רמה גבוהה יותר של אמינות, וגם אם הנסיבות הכלכליות לביטול ההתקשרות מוצדקות אין להפר את הסיכום.