הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

טו.ו. נזק שנגרם על ידי התאגדות של עובדים

הרב אורי סדן
כאשר המעסיק התקשר בעצמו עם מספר עובדים אשר אחד מהם או כמה מהם פעלו באופן רשלני וגרמו נזק למעסיק הרי שאחריות אינה ניתנת לחלוקה, ויש לאתר את האדם האחראי לנזק ולהטיל עליו את כל האחריות. אולם כאשר ההתקשרות הייתה עם קואופרטיב של עובדים האחריות מוטלת על ההתאגדות בכללה. וכל העובדים, גם אלו שפעלו כראוי, יישאו באחריות במשותף.

עד כה עסקנו בשתי צורות התקשרות בין עובד ומעסיק והשלכתן על החיוב בנזק במידה ונגרם. האחת כאשר מעסיק שכר פועל וזה האחרון גרם למעסיק נזק, במקרה זה האחריות מוטלת על הפועל שהזיק. והשנייה, כאשר המעסיק שכר קבלן, והקבלן שכר פועלים שאחד מהם גרם נזק בשוגג או ברשלנות, במקרה זה האחריות מוטלת על הקבלן. כעת נעסוק במקרה מורכב יותר בו המעסיק התקשר בעצמו עם מספר עובדים אשר אחד מהם או כמה מהם פעלו באופן רשלני וגרמו נזק למעסיק.

העיקרון המנחה בהלכה הוא כי אחריות אינה ניתנת לחלוקה. משמעות הדבר היא כי גם כאשר מספר אנשים התעסקו בעניין אחד, אם אחד מהם גרם נזק הרי שיש לאתר את האדם האחראי לנזק ולהטיל עליו את כל האחריות. במקרה שלא ניתן לדעת ולהוכיח איזה עובד גרם לנזק, והעובד שגרם לנזק לא לקח אחריות בעצמו, ניצב המעסיק בפני שוקת שבורה שכן לא ניתן לחייב אף אחד מהעובדים, מחמת הספק[1].

לעקרון זה קיימים שני חריגים. האחד, כאשר ההתקשרות הייתה עם קבוצה של עובדים ביחד. לדוגמה, קבוצת עובדים מתחומי הבנייה השונים מסכמת עם בעל הבית על בנייה או שיפוץ של בית בקבלנות או בתשלום לפי מספר ימי עבודה. בצורת התקשרות שכזו, כאשר נמצא פגם במוצר אותו קיבל המעסיק, או שכתוצאה מטעות של אחד העובדים נגרם נזק למעסיק, האחריות מוטלת על ההתאגדות בכללה. ממילא, כל העובדים, גם אלו שפעלו כראוי, יישאו באחריות במשותף[2].

משמעות הדבר היא כי במקרה שבעל הבית גילה תקלה או נזק הוא אינו צריך למצוא מי בדיוק עשה אותם אלא יש לו כתובת – ההתאגדות כולה. אמנם אם הנזק נגרם מכוחו של עובד באופן ישיר כגון שחפר עם מחפרון ופגע בצינור מים, אזי גם כאשר מדובר בהתאגדות מצד הדין יש להטיל את האחריות על העובד באופן אישי ובלעדי ולא על יתר העובדים[3]. אמנם כפי שכתבנו בפסקה הקודמת במקרים אלו מנהג העולם הוא שהקבלן נוטל אחריות על כל הנזקים שייווצרו על ידי הפועלים, ומסתבר שהדבר נכון גם במקרה שההסכם בין ההתאגדות למזמין היה הסכם קבלנות, והאחריות תרבוץ על ההתאגדות כולה.

לעיקרון לפיו אחריות לנזק אינה ניתנת לחלוקה בין העובדים קיים חריג נוסף והוא בעבודות הדורשות תשומת לב מיוחדת מצד כל העוסקים בהן. במלאכות מעין אלו מוטלת על כל אחד מהעובדים האחריות לא רק להישמר מטעויות שלו אלא לשמור את יתר העובדים איתו כתף אל כתף מטעויות. אם הדבר לא נעשה, ונגרם נזק, אין לבחון מי בדיוק שגה, וטעותו של מי גרמה לנזק, ויש להטיל את האחריות על הנזק על כל העוסקים במלאכה[4]. למשל כאשר סבלים סוחבים ביחד מטען כבד יש עליהם אחריות לעבוד כראוי וגם להזהיר את חבריהם מפני נפילה או נזק למטען.

 

[1] תוספות בבא מציעא פ ע"א, ד"ה ואי; סמ"ע שט, טז. ועיינו בקצות החושן שפג, א, המסתפק בדעת רש"י, שם ד"ה תרוויהו, האם במקרים אלו יש לחלק את התשלום באופן שווה בין כל העובדים.

[2] בבא מציעא קיח ע"ב; רש"י שם; שולחן ערוך חו"מ שפד, ד.

[3] שולחן ערוך חו"מ שפד, ד.

[4] בבא מציעא פ ע"א; תוספות שם, ד"ה ואי; שולחן ערוך חו"מ שט, ד; סמ"ע, שם, טז, שמצטט את התוספות.