הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

יב.ב. הפסקת העבודה עקב אילוץ חיצוני

הרב אורי סדן
כאשר הפסקת העבודה נעשתה בשל אילוצים בלתי צפויים ההלכה רואה בפיטורין כורח בלתי נמנע ומאפשרת לבצעם, והמעסיק יהיה חייב לשלם רק עבור העבודה שכבר בוצעה. אולם ההלכה מבחינה בין כורח שניתן לחיזוי ובין כורח שלא ניתן לחיזוי. כמו כן הדין ישתנה אם היה פער בין הצדדים מבחינת יכולת החיזוי של הכורח.

הפסקת העבודה באמצע תקופת העסקה אינה נעימה עבור שני הצדדים. אך לעיתים נסיבות מסוימות בלתי צפויות יוצרות מצב בו, על אף רצון שני הצדדים, המשך העסקתו של העובד הופך להיות בלתי אפשרי והמעסיק נאלץ לפטרו. במקרים אלו ההלכה רואה בפיטורין כורח בלתי נמנע ומאפשרת לבצעם, והמעסיק יהיה חייב לשלם רק עבור העבודה שכבר בוצעה.

הפסקת העסקה מתוך כורח תיתכן כאשר עקב שינוי בנסיבות, העבודה לא ניתנת לביצוע[1]. לדוגמה: ספק בלעדי של חומרי גלם למפעל לא עמד בהתחייבותו ועקב כך נאלץ המפעל לסגור פס ייצור ולפטר את עובדיו. הוא הדין, כאשר העבודה ניתנת לביצוע אך הפכה למיותרת[2]. לדוגמה, אדם מבוגר שבר את רגלו ועבר לגור באופן זמני אצל בנו, ובשל כך מבקש לוותר על שירותיה של עוזרת הבית המועסקת על ידו בכל שבוע באופן קבוע, שכן אין טעם לנקות בית שלא מתגוררים בו.

כך גם במקרים בהם העבודה אולי ניתנת לביצוע ואינה מיותרת, אולם שינויים ברמות המחירים בשוק גרמו לכך שהמשך פעילות החברה והעסקת העובדים הפך להיות בלתי רווחי. במצב כזה החברה נדרשת לנקוט צעדי התייעלות הכוללים פיטורין, המותרים על פי ההלכה[3], והמעסיק רשאי להפסיק את ההתקשרות עם העובד גם אם לא נפל כל פגם בעבודתו.

יודגש כי הלכה זו חלה גם כאשר מדובר בהתקשרות עם קבלן. לדוגמה, אדם שלח מוביל לצורך הובלת ציוד שרכש בעסקה טלפונית, ורגע לפני שהמוביל הגיע הודיעו לו שנפלה טעות והציוד טרם הגיע לספק. בכל המקרים הללו הפיטורין מותרים, ועל המעסיק לא תוטל כל חובת תשלום על העבודה שלא נעשתה. על רקע קביעה כללית זו יש להבחין בין סוגים שונים של כורח.

כורח צפוי – פיטורין ברשלנות – כורח הוא עילה מוצדקת לפיטורין, אך רק בתנאי ששני הצדדים היו מודעים לאפשרות התרחשותו, ובמידה שווה. במקרה בו רק המעסיק מודע לסיכון שייווצר כורח שימנע את המשך העבודה, עליו לשתף את העובד בדבר קיומו עוד בשלב המשא ומתן, והעובד יחליט האם להתקשר עמו או להתנות את ההתקשרות בתנאים כאלו ואחרים. אם המעסיק יידע את העובד על הכורח הצפוי, הוא לא יישא באחריות במקרה שהסיכון התממש והעובד פוטר. אולם אם המעסיק שמר את המידע לעצמו ולא שיתף בו את העובד, אזי המעסיק נושא באחריות והוא חייב לשלם לעובד את שכרו על אף שזה לא עבד[4].

אמנם, במקרה זה העובד יקבל פיצוי חלקי בלבד שכן הוא נהנה מחופשה במקום לעבוד ושכרו יהיה, כ"פועל בטל" (בדבר אופן חישוב שכר זה ראו לקמן סעיף ז).  

כורח שלא ניתן לחיזוי – המשותף לכל המקרים הנזכרים לעיל הוא העובדה שמדובר בכורח שאמנם לא נחזה מראש על ידי אף אחד מהצדדים אולם הצדדים היו יכולים לצפות את האפשרות שיתרחש. ספק שלא עמד בהתחייבותו, ביטול פגישה, מחלה ואפילו פטירה, הם אירועים המתרחשים בכל יום. לפיכך, שני הצדדים היו אמורים להתייחס לכך בחוזה שכרתו ביניהם, ומשלא עשו כן הם אינם יכולים לדרוש את מימושו. אולם אם מדובר בכורח ששני הצדדים לא היו יכולים להעלותו על הדעת, ומשום כך לא התייחסו אליו בהסכם, אזי על המעסיק לשלם לעובד את שכרו גם על התקופה בה לא עבד[5].

כאשר העובד קיבל תשלום מראש, ובמהלך העבודה נוצר כורח המצדיק את הפסקת העסקתו, נחלקו הפוסקים. לדעת חלק מהפוסקים גם במקרה זה הפיטורין תקפים ועל העובד להשיב את הכסף שקיבל עבור עבודה שלא ביצע[6]. לעומתם, סוברים פוסקים אחרים כי במקרה שהשכר כבר שולם, המצב משתנה, ועל המעסיק לספוג את הנזק שנגרם[7]. למעשה, על הצדדים להתייעץ עם דיין אשר עשוי לסייע להם להגיע לפשרה בה העובד יחזיר חלק מהשכר, אותו קיבל מבלי שעבד, ואת היתרה יחזיר למעסיק ששילם מבלי לקבל תמורה לכספו[8].

 

[1] בבא מציעא עז ע"א; שולחן ערוך חו"מ שלד, א.

[2] בבא מציעא שם; שולחן ערוך שם, ב.

[3] שער המשפט שלד, א.

[4] בבא מציעא עו ע"ב; נימוקי יוסף מו ע"ב; שולחן ערוך ורמ"א חו"מ שלד, א.

[5] שו"ת מהר"ם דפוס פראג, צ, ע"פ שו"ת בני אהרון, ל.

[6] שו"ת מהר"ח אור זרוע, סו.

[7] שו"ת תרומת הדשן, שכט; רמ"א חו"מ שלד, א; שו"ת מנחת יצחק ה, קלה.

[8] ש"ך חו"מ שלד, ב; פסקי דין רבניים ו, עמ' 192.