הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

יג.ז זכויות העובד והמעסיק לאחר התפטרות שאינה פוגענית

הרב אורי סדן
כאשר התפטרות מוצדקת, העובד זכאי לקבל את שכרו היחסי על העבודה אותה הוא עבד, והקבלן יקבל תשלום לפי השווי היחסי של העבודה שביצע, ביחס למה שסוכם. כאשר מדובר בהתפטרות בלתי מוצדקת העובד, פועל או קבל זכאי לקבל את השכר שהובטח לו פחות עלות השלמת העבודה על ידי עובד אחר, ובלבד שמדובר בהתפטרות שאינה פוגענית.

עד כה עסקנו בהגדרת המקרים בהם התפטרות אסורה ובמקרים בהם התפטרות מוצדקת. כעת נעסוק בזכויות של העובד והמעסיק במקרים השונים. נפתח בסעיף זה בזכויות לאחר התפטרות שאינה פוגענית.

בהקשר זה עלינו להבחין בין התפטרות מוצדקת להתפטרות שאינה מוצדקת. בנוגע להתפטרות מוצדקת[1] (שהוגדרה לעיל סעיף א) ובכלל זה התפטרות פוגענית עקב כורח, העובד זכאי לקבל את שכרו היחסי על העבודה אותה הוא עבד.

בעניין זה יש הבדל בין פועל לקבלן. פועל, יקבל שכרו השעתי כפול מספר השעות בהן הוא עבד[2]. קבלן, יקבל תשלום לפי השווי היחסי של העבודה שביצע ביחס למה שסוכם. אולם קבלן שהפסיק את ההתקשרות לפני שהמוצר או השירות היה שווה משהו עבור המעסיק, לא יקבל תשלום עבור עבודתו[3].

כאשר מדובר בהתפטרות בלתי מוצדקת שאינה פוגענית, העובד, זכאי לקבל את השכר שהובטח לו פחות עלות השלמת העבודה על ידי עובד אחר.[4] בעניין זה אין הבדל עקרוני בין פועל ובין קבלן.

לדוגמה: קבלן התחייב לבנות בית תמורת מיליון ₪ אולם אחרי סיום בניית השלד הוא חזר בו. בעל הבית התקשר עם קבלן ב' אשר השלים את העבודה על פי התכניות המקוריות עד קבלת המפתח ב-800 אלף ₪. קבלן א' יקבל עבור השלד שבנה 200 אלף ₪ וזאת גם אם מחיר התקשרות עם קבלן לבניית שלד בלבד הוא 400 אלף ₪[5].

כאשר פועל מתפטר מסיבה לא מוצדקת, אין למעסיק אפשרות לכפות אותו להמשיך ולעבוד[6] אך הפועל יקבל את מה שהובטח לו רק אחרי ניכוי עלות השלמת העבודה על ידי פועל אחר. לדוגמה: עובד מתחיל בחברת מחשבים א' חתם על חוזה לשנה בשכר של 12,000 ₪ לחודש. אחרי תשעה חודשים הוא קיבל הצעה לעבור לחברה ב' בשכר של 15,000 ₪ ובשל כך הפר חוזה והתפטר. בשל הצורך להשיג מחליף באופן מיידי נדרשה חברה א' להציע לעובד חלופי שכר של 14,000 ₪, כלומר שכר גבוה יותר ב-2,000 ₪ משכרו של העובד המתפטר. העלות הנוספת של העבודה בעקבות ההתפטרות תקוזז מהסכומים המגיעים לעובד המתפטר.

 

[1] כפי שציינו לעיל (סעיף א) ישנו הבדל משמעותי נוסף בין פועל לקבלן. כמעט כל עילה של הפועל (למעט ניסיון לקבל שכר גבוה יותר, או במקרה של התפטרות פוגענית) תיחשב למוצדקת, בעוד שבקבלן כמעט כל עילה (למעט כורח) תיחשב לבלתי מוצדקת.

[2] אם לא סוכם עם העובד שכר שעתי אלא שכר חודשי, יש לחלק את השכר החודשי במספר השעות אותן מחויב העובד לעבוד, ולהכפיל במספר השעות אותן עבד בפועל.

[3] מרדכי בבא מציעא, שנג; רמ"א חו"מ שלה, ב; נתיבות המשפט שלג, ט; שם, שלה, ג.

[4] בבא מציעא עז ע"א; שולחן ערוך חו"מ שלג, ד.

[5] ייתכן מצב תאורטי בו עלות השלמת העבודה על ידי אחר משום מה נמוכה ממשכורתו של הפועל או מן השכר היחסי שהיה מגיע לקבלן עבור השלמת העבודה. במצב זה כמובן העובד שהתפטר באופן בלתי מוצדק לא יקבל יותר ממה שמגיע לו על העבודה אותה ביצע. שלחן ערוך, שם.

[6] זאת בניגוד לב"ח חו"מ שלג, ב, שסבור ששלילת זכות ההתפטרות מאפשרת לחייב את העובד לעבוד בניגוד לרצונו, אולם למעשה בתי הדין במקרים אלו אינם עושים זאת אלא מסתפקים בהטלת עלויות ההתפטרות על העובד המתפטר שלא כדין.