הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

יב.יב. פיטורי עובדת בהריון

הרב אורי סדן
מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה . חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה, והוא מחייב גם על פי ההלכה.

אחד התחומים הבולטים שהשתנו בעולם התעסוקה מאז ימי חז"ל הוא תעסוקת הנשים. בימי חז"ל מרבית הנשים עסקו בעיקר בעבודות בית אשר היו מרובות וקשות[1], ואילו עול הפרנסה היה מוטל על הגברים[2]. בנוסף לכך מרבית הנשים סייעו לפרנסת המשפחה אולם הכנסתן הייתה שווה פחות או יותר לסכום הנדרש למחייתן הבסיסית[3]. המהפכה התעשייתית, השינויים הטכנולוגיים בתחום עבודות הבית, והשינויים התרבותיים שהתחוללו בעולם, שינו את המצב, ונשים נכנסו כמעט לכל תחומי התעסוקה בהם הן מביאות לידי ביטוי את הכישורים שהקב"ה חנן אותן בהם, ובמקביל הן נוטלות חלק גדל והולך בפרנסת המשפחה.

נכון להיום, עבודת האשה היא כמעט הכרח במשפחות רבות שכן משפחה בגודל ממוצע בת חמש נפשות בה רק אבי המשפחה עובד במשרה מלאה ומתפרנס בשכר מינימום תוגדר כמשפחה עניה ביותר[4]. אם משפחה זו רוצה להיחלץ מן העוני, והאפשרות של האב להכפיל את שכרו אינה אפשרית, אזי הדרך היחידה העומדת בפניה היא יציאת האם לעבודה. יתר על כן מצב זה עשוי להעמיד את המשפחה בפני התלבטות האם להביא עוד ילד לעולם. שכן הבאת ילד לעולם כרוכה בהריון ובהפסקת העבודה עד אשר ייגמל הילד. ואכן במדינות רבות בעולם שעור הילודה הלך וירד עד שהגיע לממדי כיליון דמוגרפי של ממש.

אי לכך, קבעה מדינת ישראל בראשית ימיה חוקים[5] המגנים על נשים עובדות ומאפשרים להם להביא ילדים לעולם ללא חשש כלכלי. במסגרת חוקים אלו הובטחה לאשה חופשת לידה, ובמקביל הוטל איסור גורף על פיטוריה במהלך ההריון וחופשת הלידה[6].

חוקים אלה נועדו למטרות ראויות וטובות העולות בקנה אחד עם רוח התורה ומצוותיה והן צמצום עוני ועידוד ילודה[7]. הדרך הטובה ביותר לקיום מצוות צדקה היא מתן תעסוקה לעני[8]. הדיבור האלוקי הראשון לאדם היה הברכה "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"[9], ומימוש ברכה זו הוגדר על ידי חז"ל לא פחות ממטרת בריאת העולם כולו "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה"[10]. מטרה לה אמורים להיות שותפים גם מי שאינם מחויבים במצוות פריה ורביה[11]. ובכלל, מעבר למצוה, השאיפה לפרי בטן בעיני נשים רבות, נחשבת לתמצית קיומן, וכפי שאמרה רחל אמנו: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". אי לכך יש להסיק כי חוק זה טוב וראוי והוא מחייב גם על פי ההלכה[12].

על פי החוק, שכאמור, תקף גם על פי ההלכה, אין לפטר אישה מעבודה בגין הריונה[13]. איסור זה חל על כל אישה מהיום הראשון לעבודה. כמו כן אין לפטר אישה בהריון, אף אם ההריון אינו סיבה לפיטורין אם זו עובדת במקום העבודה למעלה משישה חודשים[14]. עם זאת רשאי המעסיק לפנות לבקשת היתר מהממונה מטעם שר העבודה על חוק עבודת נשים, וזה עשוי לתת היתר שכזה במקרים חריגים, כגון שמקום העבודה נסגר כולו, או שנדרש לעשות בו פיטורין נרחבים.

 

[1] משנה כתובות נט ע"ב: "ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר".

[2] כתובות מז ע"ב "מזונות מדאורייתא, דתניא: שארה - אלו מזונות".

[3] על פי כתובות מז ע"ב "תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה"; שם נח ע"ב "אמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה".

[4] על פי הדו"ח השנתי למדדי העוני והפערים החברתיים (דו"ח העוני) 2018. יש להעיר שקו העוני אינו משקף עוני אובייקטיבי אלא עוני יחסי, שכן הוא נקבע לפי מחצית ההכנסה החציונית. על פי ההלכה הגדרת עוני שונה אולם הנתונים הובאו לשם התרשמות כללית.

[5] חוק עבודת נשים תשי"ד.

[6] חופשת לידה כשלעצמה מקשה על המעסיק ולכן מתן חופשת לידה בחוק ללא הגנה מפני פיטורין הייתה משאירה את חרב הפיטורין מתנופפת מעל העובדת והיא הייתה עשויה לבחור שלא להרות כדי שלא לאבד את מקום עבודתה.

[7] יש הרואים בחוקים אלו כלי למימוש ערך השוויון, ומניעת הפליה, אולם בחינה של מטרת חקיקת חוקים אלו במדינת ישראל מעלה כי לא זו הייתה מטרתם שכן בניגוד למקובל בעולם כולו איסור הפיטורין של אישה בהריון נכלל בחוק ייחודי לעבודת נשים ולא בחוקים המתייחסים לשוויון באופן כללי. להרחבה ראו: נירית תושב-אייכנר, הגנה על משרותיהן של נשים הרות במדינות רווחה, ירושלים, משרד התמ"ת, 2006 עמוד 9.

[8] רמב"ם מתנות עניים י, ז.

[9] בראשית א, כח.

[10] פסחים פח ע"ב.

[11] כגון עבד, פסחים, שם, ושפחה, תוספות גיטין מא ע"ב, ד"ה לא תוהו.

[12] כך מקובל לפסוק ברשת בתי הדין של ארץ חמדה גזית, ראו לדוגמה פס"ד ארץ חמדה גזית 71070, שניתן על ידי הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון והרב אהרן כ"ץ.

[13] סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח.

[14] סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים תשי"ד.