הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע

יג.ו התפטרות עקב כורח

הרב אורי סדן
לעיתים נוצרים מצבים בהם על אף רצונו של העובד לעמוד בהתחייבותו ולהמשיך בעבודתו, הדבר נבצר ממנו והוא מוכרח להתפטר. במקרים אלו ההלכה פוטרת את העובד מהתחייבותו, ומאפשרת לו להתפטר מעבודתו מבלי שיינקטו כנגדו עיצומים כספיים כלשהם אפילו אם ההתפטרות תגרום לנזק למעסיק. חוקי העבודה במדינת ישראל מגדירים מספר מצבים, המצדיקים היעדרות זמנית מהעבודה של מי שמוגדר עובד על פי החוק, ומונעים הם מהמעסיק לפטר את העובד. חוקים אלו מחייבים גם עם פי ההלכה.

לעיתים נוצרים מצבים בהם על אף רצונו של העובד לעמוד בהתחייבותו ולהמשיך בעבודתו, הדבר נבצר ממנו. במקרים אלו בהם ישנו כורח להתפטר (המכונה בהלכה אונס), ההלכה פוטרת את העובד מהתחייבותו, ומאפשרת לו להתפטר מעבודתו מבלי שיינקטו כנגדו עיצומים כספיים כלשהם. בנקודה זו ההלכה אינה מבחינה בין פועל ובין קבלן, בין התפטרות "רגילה" ובין התפטרות פוגענית, וכל עובד אשר נקלע למציאות שכזו רשאי להפסיק את עבודתו, תהיה תוצאת ההתפטרות אשר תהיה[1].

בהלכה מובאות מספר דוגמאות העונות להגדרת כורח המצדיק התפטרות, ובהן: פטירה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, גיוס לצבא[2], מחלה של העובד או מחלה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה של העובד אשר הטיפול בו מוטל על העובד[3]. למעשה כתבו הפוסקים כי בכל מקרה בו אדם סביר היה מפסיק את עבודתו, ואין זה מסתבר לנהוג אחרת[4], רשאי העובד להתפטר.

שמירת מקום העבודה לעובד שהתפטר עקב כורח – נחלקו הפוסקים האם המעסיק חייב לשמור את מקום העבודה לעובד שהפסיק את עבודתו מסיבות מוצדקות[5]. למעשה אסור למעסיק לנצל מצב זמני אליו נקלע העובד שלא בטובתו על מנת לפטרו או להחליפו, אולם, אם מדובר בהיעדרות ממושכת (בהתאם לאופי העבודה) שהמעסיק אינו יכול עוד לעמוד בה והוא נדרש לגייס עובד חלופי, המעסיק אינו חייב לשמור את מקום העבודה לעובד שהפסיק את עבודתו[6], ואינו חייב לפטר את העובד החלופי אותו שכר כאשר העובד יוכל לשוב לעבודה[7].

היעדרות מוצדקת הקבועה בחוק – חוקי העבודה במדינת ישראל מגדירים מספר מצבים, המצדיקים היעדרות זמנית מהעבודה של מי שמוגדר עובד על פי החוק, ומונעים הם מהמעסיק לפטר את העובד. המצבים אליהם מתייחס החוק הם: שירות מילואים[8], מחלה[9], מחלה של ילד[10], מצב חירום[11], טיפולי פוריות, הריון ולידה, ושהות במקלט לנשים מוכות[12]. חוקים אלו מחייבים גם עם פי ההלכה שכן הם נחקקו לצורך תקנת הציבור, ולשם שמירה על אינטרסים ציבוריים כמו בטחון המדינה, שלום הציבור ועידוד הילודה[13].

 

[1] בבא מציעא עז ע"א; שולחן ערוך ורמ"א חו"מ שלג, ה.

[2] תוספתא בבא מציעא ז, ח.

[3] שו"ת תרומת הדשן, שכט.

[4] שו"ת בעי חיי חו"מ א, ריט.

[5] לדעת ערוך השולחן חו"מ שלו, ז, המעסיק אינו צריך לשמור את מקום העבודה עבור העובד. לעומתו כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין, חלק הפסקים, קונטרס ספקות ופסקים, רטו, ריט, שאסור למעסיק לנצל את הסיטואציה ולפטר את העובד רק מפני שזה נאלץ להפסיק את עבודתו באופן זמני.

[6] פתחי חושן שכירות, יא, הערה מח; ספרי, כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה, עמ' 375.

[7] שו"ת מהרי"ל דיסקין, שם.

[8] חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט.

[9] סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה התשל"ג. החוק מגביל את אפשרות ההיעדרות על רקע של מחלה עד תקרת ימי המחלה העומדים לרשות העובד.

[10] חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג. החוק מאפשר היעדרות רק אם שני בני הזוג עובדים ומגביל את מספר הימים אותו ניתן להיעדר מסיבה זו לשמונה ימים בשנה. ובמקרה של הורה גרוש או אלמן מספר הימים מוגבל ל-16 ימים. במקרים של מחלות קשות אפשרות ההיעדרות בגין הטיפול בילד מוגבלת ל-90 ימים בשנה (ובמקרים מסוימים 110 ימים) על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה שצבר העובד.

[11] חוק הגנה על עובדים בשעת חירום תשס"ו.

[12] כל המצבים הללו הוגדרו בסעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי"ד.

[13] האיסור על פיטורין בחופשת מחלה אינו עונה על הגדרה זו, אולם למעשה החוק מממש את זכותו של העובד לדמי מחלה המוקנית לו מכוח המנהג והחוק, ומחייבת גם על פי ההלכה.